פצעים

[פייה קסומה]

פצעים

פעם קראתי באיזה מקום, שאנחנו כולנו, כל הגזע האנושי, כאילו חיים עם איזו מחלת עור, כאילו העור שלנו מלא פצעים, וכשאנחנו מנסים להתקרב לאדם אחר, במוקדם או במאוחר, נלחץ לו על איזה פצע, או הוא לנו, וזה יכאב... לפעמים אני מסתכלת על כל הנושא של מערכות יחסים, ובמיוחד על זוגיות, דרך הפרספקטיבה של הדימוי הזה...והוא מרגיש לי מה זה נכון... אני כבר שנים מנסה להתבונן על הפצעים שלי ולרפא אותם, אבל עם כל התובנות, וכל התאוריות, כשמופיע מישהו ולוחץ לי על הפצעים שלי, אני פשוט צורחת...או בוכה...ואח"כ לא מבינה למה הוא לקח את הרגליים שלו וברח מהר... הכי פשוט זה להאשים את הצד השני, כל פעם שעולה קונפליקט, אבל האמת האמיתית היא, שהפצעים שלנו, הם שלנו, באנו איתם מהבית, ואף אחד לא "עושה" לנו כלום, רק לוחץ לנו על מקומות פצועים שלנו... ולפעמים נראה לי פשוט מדהים, איך כן יש פה ושם אנשים שמצליחים לחיות בזוגיות... אתם יכולים לראות קשיים קונפליקטים וכאבים שלכם, דרך הדימוי הזה? פייה שמתבוננת בימים אלה על פצע מאוד עמוק שלה...ובסוף התהליך אולי אפילו תוכל להודות לבן זונה המניאק שלחץ עליו...

 

[אסתי האחד]

פצעים וכאבים

מאד מזדהה אתך.אבל עם כולנו כאלה כואבים אז בוא נאחד את הכאב ויהיה קל יותר במקום שנתרחק ונבאב בבדידות.ניגע זה בזה בזהירות.לא לעורר את הפצעים לדמם חלילה

 

[s h o o s h a]

כל אחד והפציעות שלו

וכל פציעה מותירה פצע חלקן מגלידות ומחלימות לגמרי, חלקן מותירות אחריהן צלקת כואבת יותר, כואבת פחות, בולטת יותר, בולטת פחות - אבל עדין צלקת. ויש שבכלל נותר פצע פתוח, שרק התחיל להגליד, אבל הוא לא ממש, הוא עדין מדמם בכל נגיעה. על זה יש לדבר עם בן הזוג, לא לתת לו ללחוץ/לגעת/להכאיב. ואם הוא אינו מספיק רגיש להתמודד עם הכאב המלווה את הפציעה הזו - אולי מקומו לא בתוך חייך. הרי איננו זקוקים לצלקות נוספות יש לנו די והותר משלנו לענין "כאילו חיים עם איזו מחלת עור, כאילו העור שלנו מלא פצעים" ... לא מתחברת לאמירה הזו בכלל. לא מרגישה מצורעת. כי מרגע שנפצעתי, לא מזניחה, מטפלת ועושה ככל העולה באפשרותי לרפא. לא אוהבת כאב, לא משמרת אותו. למעט מה שכתבתי למעלה ... וגם על זה אפשר לעבוד, גם את זה ניתן לרפא. "האמת האמיתית היא, שהפצעים שלנו, הם שלנו" ורק אם נשכיל לרפא אותם הם יעלמו לחלוטין, וגם הצלקות שיישארו כבר לא יכאבו ונהיה מסוגלים אפילו להעביר עליהן יד, ללטף ולחייך ולהיזכר - בלי כאב - רק עם המון תובנות חדשות. בוקר נפלא שיהיה לכולנו

 

[ophra]

נקודות רגישות (Soft Spots)

אפשר אולי לקרוא לפצעים האלו שאת מדברת עליהם "נקודות רגישות"? לכולנו יש כאלה, זה נכון ואת יודעת מה....? מותר לנו!!! לכולם יש פצעים ואנחנו מטפלים בהם ונותנים להם זמן להירפא ויש שלפעמים נשארת צלקת שביומיום היא לא מורגשת אבל אם לוחצים עליה או שסתם יש חילופי מזג אויר אאוץ!!!

אני דווקא כן חושבת שיש לצד השני תפקיד בנושא הזה. לדוגמא - יש לי חברה טובה. מאד טובה. לקח קצת זמן, וזיהיתי את הנקודה הרגישה שלה (לפחות אחת מהן

) אז אני מודעת אליה ולפעמים מתנהגת איתה בעדינות יתרה, כדי שלא יכאב לפעמים מנקה לה אותה עם יוד, שזה שורף, אבל מנקה, ובעיקר - זוכרת ומקבלת. מי שבורח בגלל שזיהה נקודה רגישה שנלחצה כנראה לא מתאים להיות חבר (או בן-זוג, לא משנה) אולי הנקודה הרגישה הזו שלך רגישה גם אצלו והוא לא מעוניין להתמודד איתה אולי הוא "סתם" לא מעוניין לראות כאב ורגישות אצלך וזו כבר בעיה מסוג אחר...

לא ממש חשוב מה הסיבה... נכון?

עפ

(ממששת את הצלקת משני ניתוחים קיסריים

)

 

[ניצת שושן]

פצעים

יש כאלה שרואים אותם ואז עם טיפול נכון, חיטוי וקצת פולידין הם עוברים גם אם יפצעו אותנו שוב באותו המקום לא יקרה מאום כיוון שהכל הגליד מכסימום נזכר שהיה לנו כבר פעם פצע שם... הפצעים הגלויים , אלה שעל העור אין בעיה איתם הם מגלידים פייה הבעיה מתחילה עם הפצעים הפנימיים , אלו שלא גלויים לעין אלו שנדרשת סדרת צילומים ובדיקות כדי לאתר אותם יש את אלו שמה שאינו נראה לעין לא יטריד אותם ואז באמת כשילחצו הם יצרחו מכאב יש מי שיבדקו ,יאתרו ויטפלו בהם יכולה לומר לך פייה כי הם ניתנים לריפוי אבל נדרש לכך מאמץ יומיומי צלקת תמיד תשאר רק מה? זו צלקת - לא פצע מדמם במזג אויר מסויים היא מן הסתם קצת תציק לא יותר היא לא תפתח אם התפירה נעשתה בידי אומן... יכולה לומר לך פיה שפעם היו הרבה טריגרים שהפעילו אצלי את המנגנון שמדמם היום כמעט ולא למדתי לחיות איתם בשלום למדתי לומר לעצמי נכון אני לא מושלמת יש לי צלקות אני מודעת להן הן אפילו יפות לי , עושות אותי אחרת ממך למשל (בטח שלך נמצאות במקום אחר...) היום יודעת שבמערכות יחסים אני בוחרת את האנשים שילטפו לי אותן שלא ירתעו מהן ומי שרוצה לחפור בהן, לזרות עליהן מלח אין לו מקום בחיי לשמחתי נראה לי כי למדתי ואת פייה , התבונני בו בפצע אל תסבי פנייך גם אם כואב טפלי בו רפאי אותו יודעת וסומכת עלייך שתצליחי חוץ מזה את זוכרת שאנחנו כאן צוות שלם של אחיות עם מזוודת

ו...כן גמני חושבת שבסוף תגידי לו תודה

 

[michaly44]

אווצ' - נקודה כואבת.

פצעים, כאבים. מהם? החיצוניים, ניתנים לטיפול..מגלידים מהר..אלו הפנימיים שכואבים לזמן ארוך מאוד. ואלו הפנימיים הנפשיים שמשאירים צלקת לכל החיים. והשריטה שם. בכלל זה קשה לדבר על הצלקות האלו. אז היום..מעדיפה לא לזכור.

 

[עוף כנף]

אאוץ' !

נשמע כואב, (וכרגיל, בגיחה, בזמן עבודה, אז סליחה אם מבולבל) ואני בכלל חושבת אחרת. אני חושבת שמכיוון שבני האדם יועדו להיות במגע זה עם זה העור בבסיסו בריא לחיכוכים ולמגע. יש אנשים שמלטפים, אחרים מלטפים ואח"כ פוצעים ויש כאלה שרק פוצעים. ובכל פעם נוצרות צלקות חדשות ואנחנו צריכים ללקק את הפצעים ולהמשיך להתחכך עם אחרים. ולפעמים קורה שקשה לנו להאמין שאכן נפצענו, ומנסים להתחכך שוב עם אותו אדם שפצע, וכשפותחים את הפצע הישן, הכאב חזק יותר.

 

[פייה קסומה]

יקרות

תודה לכולכן על התגובות. הפצעים הבאמת עמוקים, או נקודות רגישות אם תרצי עפר'לה, באים מהבית הראשוני, מהחסרים של הינקות והשנים הראשונות... והם לא כל כך פשוטים לרפוי...לפחות בשבילי... וואיכשהו קורה שהאנשים שאני נמשכת אליהם, לוחצים בדיוק שם, כאילו אני מזמינה אותם לחיים שלי, כדי לכאוב, לראות, ולנסות לרפא... וגם אני לוחצת להם על המקומות הכואבים שלהם. האיש המסוים הזה מאוד רגיש למה שנראה לו כהאשמה, אם אני אומרת לו כאב לי שהתנהגת כך וכך, הוא מיד מרגיש אשם, והתגובה שלו היא בריחה והתנתקות, ואני, איך לא, פצועה בדיוק שם, כל מה שקצת נראה כמו נטישה, מעורר אצלי כאב תהומי... אז במשך שנתיים שהיינו ביחד, באהבה ענקית, כל הזמן חזרנו על אותו ריטואל, אני מרגישה נטושה, הוא מרגיש מואשם, מתנתק, אני נטושה וחוזר חלילה... אז נפרדנו...והיום, כמעט 3 שנים מאז, החיים מפגישים אותנו בסיטואציה לא זוגית, אבל איכשהו, אותם כוחות ממשיכים לעבוד... והסיטואציה היא כזאת שנתק מוחלט לא ממש אפשרי, לא בלי לשלם מחיר מאוד גבוה... ולא נותר אלה...להמשיך לנסות לרפא מבפנים... תודה על החיזוקים והתמיכה... פייה

 

[גברת x]

פייה יקרה

התחברתי לחלוטין למה שאמרת, ועוד יותר לבעיה הזוגית הזו. כוחות, אופטימיות, הכרה בפצעים שלנו, החלטה שהפצעים האלו סוף סוף יקבלו פורפורציות באופן שראייתנו תדע להבין אותם בסלחנות ...אולי... אולי אז.. אפשר לעשות שינוי אנושי. בהצלחה. (מציצה בפורום)

 

[ophra]

למה רק מציצה?

בואי, שבי איתנו הגברת...

הנאה המטבח בעינייך? הנאה המסדרון בעינייך? הנאים השכנים בעינייך?

עפ

(בעמק יפה, בין כרמים ושדות)

 

[גברת x]

../images/Emo140.gif

נאים המילים בעיניי, נאים המחשבות והתהיות בעיניי, נאה הנסיון והחוכמה. נאה בכלל מזג האויר. (באה בתדירות זהירה.)

 

[ניצת שושן]

ועל זה אומרים

לך תתרגל איתה... ובכל זאת ברוכה הבאה מאדם

 

[א י ש ה פ ש ו ט ה]

גב' איקס היקרה...ולכולם פה....

יושבת על כוס קפה, וקוראת אחת ואחד, וממש מרגש,החיבור,השלווה, הקבלה של כל אחת ואחד התמיכה,והפרגון, באמת שווה לשבת איתכן,ואיתם ןלקבל חיבוק אוהב איקסית,שווה שוו להשאר פה ולא רק על מנת להציץ אוהבת,שניקות אישונת

 

[ניצת שושן]

ברוכה הבאה אישה

דרך אגב בדרך כלל יהודה אחראי על ה

בבוקר אז את מוזמנת לספר לו איך את אוהבת את ה

שלך

 

[א י ש ה פ ש ו ט ה]

תודה ניצת,,,שבת שלום

 

[michaly44]

ללכת קדימה.../images/Emo24.gif

בהתחלת השירשור לא כל כך הבנתי אותך, ועכשיו..אני מרגישה נורא. לא רוצה לכתוב לך קלישאות. רק יכולה לחשוב שאם הייתי לידך..הייתי מחבקת אותך חזק חזק. כי לחזק את הנפש צריך המון כוחות ורצון, להסתכל קדימה. אני חושבת שלהסתכל אחורה..להיות קשורים לעבר..לא מקנה אפשרות להתנתק, ולהתחיל התחלה רעננה, חדשה. אפשר לשמור את הרסיסים הטובים החיוביים..חייבים לסגור את אלו הרעים. בבקשה אל תלכי למחוזות האלו. את מעכבת עצמך מללכת קדימה. בואי לשנטי שלי

 

[אסתי האחד]

ללכת קדימה

ללכת קדימה עם מבט אחורה ותקווה לעתיד ורוד יותר.בהצלחה

 

[ophra]

וזה עדיין כואב....../images/Emo35.gif

הנוכחות שלו בחיים שלך עכשיו... הדינמיקות שחוזרות ביניכם... זה עדיין כואב כמו אז?

אני לא מכירה אותך, אותו, או את הסיטואציה אבל אני מאמינה שאם תסתכלי טוב טוב פנימה תגלי שזה כבר לא כואב כמו פעם אולי לא באותה עוצמה אולי לא אותו סוג של כאב משהו בטוח השתנה 3 שנים לא חולפות סתם....

לרפא מבפנים - הכי טוב אבל זה לוקח טונות של זמן, אנרגיות ואף אחד לא יכול לעשות את זה במקומך.... עפ

 

[*יערית]

אמרה לי פעם אישה חכמה ומיקצועית

22 שנה לדוש בעבר,בפצעים, וכן הכל מהבית הראשון...מבית הולדתי הגיע הזמן להשלים..אין אפשרות להחזיר את הגלגל אחורנית..הפצעים האלו שהגלידו עם הזמן השאירו צלקות שפעם הזכירו לי את החולשות שלי שהדביקו לי עוד בילדותי..והיום כילדה בוגרת אני מניחה להם ....משלימה...וממשיכה הלאה.. עדיין אם ילטפו אותם את הצלקות..זה יכאב מעט..זה יעלה זיכרונות...אבל להיות אמיתית עם עצמי ואיתך.... אני באמת במקום של השלמה...וזה גם מורגש בזוגיות שלי

 

[michaly44]

../images/Emo5.gifחשבתי אם לענות לך:

יערית....אני כולי ירוקה. זהו..אמרתי את זה. גם אני רוצה. רוצה אהבה כמו שיש לך.רוצה שתהייה לי זוגיות ניפלאה כמו שיש לך. כל כל אוהבת לקרא על האהבה שיש לך. זה נותן תקווה שיש עוד מקום פנוי בלב, שתהייה אפשרות להרגיש. את מאמינה בגורל. פתחו לי קלפים..יש חתונה בעוד שנה וחצי.. רק מה??? היכן החתן?????????????????????? יערית: המקום שאת נימצאת בו..מושלם. שימרי עליו!!!!