"אין לי סבלנות להיות אמא"
למשפט הזה בין שאר הדברים שכתבת אופק דגנית,הכי הרבה התחברתי, חושבת אני שמשפט כזה, יוצא מאמא, שנותנת את כול- כולה למען ילדיה, מבטלת את עצמה אף... מקפיאה את רצונותיה, מגרשת את מהווה ראשית, ראשית למען הילדים. אח"כ מה שישאר, אם ישאר.........אז אקח גם לי........ "אין לי סבלנות להיות אמא" משפט שאומרת לעצמי בתקופה האחרונה, אז אני חשבתי שלהיות סופר- אמא, הווה אומר לתת לילדים הכול שיהיה להם מה שבנמצא אצל כולם פחות /יותר, ואף מותרות,(מידי פעם), והם גדלים, ושמחים, ועולמם מלא בחויוית, חברים, שפע,ועל כך אנו מודות, אבל מה אח"כ?.......אנו מתבגרות ונשארות לבד,ואין על מי להניח ראש,ואין עם מי להתעורר,ואין שם מישהו שעלינו חושב, מתגעגע, אוהב, מצחיק אותנו ממלא אותנו, בעולם קליל משוחרר יותר, יש לנו רק את עולמנו, עם כול החובות מסביב,ואנו אומנם ממשיכות לתפקד ולהיות האמהות הכי טובות, ומשדרות עסקים כרגיל, עד מתי?.... הגוף והנפש זועקים חמס...... אני בכלל לא מבינה עם האנרגיות שלי,עם שמחת חיי, כשל ילדה, מה אני עושה כאן? איך הגעתי עד הלום לכך......... כן דגנית, מותר, מותר לחוש את אותן תחושות, אולי זה יעורר בך לעשות למען עצמך........פעם התחלחלתי מעצמי, "איך את חושבת כך"? אך עם הזמן הבנתי שאנני עושה רע/חלילה פוגעת באף אחד.גמני רוצה...........
