פעמיים ש..

[אופק דגנית]

פעמיים ש..

ידעתי.. עוד לפני תחילת המהלך..שזה הולך להיות קשה..פיזת ונפשית.. ובכל זאת..הנחישות היתה שם.. האחד היה כשהתחלתי את תהליך הגרושין וההתמודדות איתו.. השנייה מתנהלת לה עכשיו.. תהליך ההבראה הכלכלית...הכלכך נכונה אבל כלכך קשה..פיזית נפשית.. שממנה אעמוד באותה נקודה של התפתחות...והכרות אחרת עם החיים..ובכלל.. והחופש.. הלא ממש מנוצל הזה..<שוב מטעמים כלכליים שגזרתי על עצמי..> לא ממש עוזר.. יותר מידי..יותר מידי דברים שהחופש מרשה לעצמו..להכניס למחשבה.. כלכך רוצה כבר את סופה של התקופה הזו..כמו שרציתי את סופה של התקופה ההיא.. ואז.. לפתוח דלת..ולגלות עולם..

 

[ilovbike]

קחי את הזמן

אני ניסיתי כמה שיותר מהר לחזור לאותה נקודה שלפני הפרידה, שהייתי חזק, מרוכז ונהנתן. ככל שיותר דחפתי את עצמי כך נכשלתי ואז הרפתי וזה מתחיל לקרות עכשיו. אבל מה אני נותן לך עצות זה נשמע שאת יודעת מה את עושה מאחל לך איכות חיים

 

[קטי30]

../images/Emo222.gif

תפתח חלון או דלת שהמוגן לא יחנוק ולא יהרוס כדי שאדמיין את עצמי בכל צורה שרק ארצה (C) רמי קלינשטיין שבת שלום לך

 

[קורא ומבין]

לגלות עולם...

לא קורה כשפותחים דלת... כשפותחים את הדלת, רק יוצאים החוצה מהבית ומתחילים את הצעד הראשון שבסופו של דבר עשוי, במקרים המוצלחים, להביא גילוי של עולם חדש - פנימי או חיצוני. זה בדיוק מה שקרה לעלם צעיר אחד בשנת 1483, שיצא מביתו ושם את פעמיו אל חצר המלך ז'ואאו ה-2, מלך פורטוגל. הוא היה בטוח שהמלך יקבל את הצעתו למצוא דרך חדשה וקצרה בהרבה אל מדינות דרום-מזרח אסיה, או "הודו" בשמם הכולל. המלך הפוטוגזי ישב, הקשיב, והחליט שההשקעה לא ממש כדאית לו, אז הראה בצורה מנומסת לעלם את הדלת. או חולם הלך אצל השכנים - המלך פרדיננד ה-2 ואיזבלה ה-2 מספרד. אלה, כמו כל משקיע ראוי לשמו בקרן הון סיכון של סטארטאפ ישבו ותיחקרו את המסכן כמעט עד צאת נשמתו. לקח כמה שנים, פה ושם עוד עבודה ובאוגוסט 1492 יצא האיש בראש שלוש ספינות מספרד לכיוון מערב - אל "קצה העולם" שלא נודע קודם לכן. אם חשבת שכאן הוא כבר גילה עולמות חדשים - טעית... צוות הספינות שלא רגיל היה לראות כל כך הרבה ים בלי איזה עצירה להתרעננות מצד אי זה או אחר, היה משוכנע שהם הולכים לאיבוד, ורצו לחזור - לא לפני שיאכילו את הדגים בסביבה באותו ראש משלחת. למזלו, בוקר אחד ב-12 לאוקטובר הצופה בראש התורן צעק "יבשה"... סוף סוף, הוא גילה את העולם החדש - אמריקה - כמעט 10 שנים אחר שפתח את אותה הדלת בבוקר יציאתו אל מלך פורטוגל. לאיש קראו, בוודאי ניחשת, כריסטופר "כריס" קולומבוס. ואני ממליץ מאד על היצירה "העולם החדש" של דבוז'אק. מלבד זה - שם אנחנו כולנו עולם חדש: את הסיגריות, הקפה, תפוחי האדמה, התירס ואת מקדונלד... יושבי העולם הזה לעומת זאת גילו שנגמרו הימים הטובים

 

[אופק דגנית]

לגלות את עצמי..

זה אולי לא את אמריקה.. אבל מוזר כזה.. קצת לפני גיל 30 שאלתי את עצמי.."איך את רואה את עצמך בגיל 40 במצב הקיים".. מה שראיתי לא מצא -חן בעיני.. אז פתחתי דלת אחת..צעד אחד..עולם שלם..לא תמיד יפה..אבל עולם אחר..שתואם לי יותר עברו להם 5 שנים..נשארו עוד 5 שנים..עד לגיל 40.. שכשאני שואלת עכשיו את עצמי.."איך את רואה את עצמך בגיל 40..עכשיו?" אוהבת את מה שרואה...גם אם זה לא ממש יצא בדיוק של זמנים כמו שתכננתי..בתת מודע אולי.. עכשיו.. חושבת זה שלב של פתיחת דלת שנייה..שבגללה נפתחה הדלת הראשונה מלכתחילה.. ואתה.. אתה טוב בסיפורים..

 

[אופק דגנית]

אימון אישי..

מישהו/ מישהי היו פעם בתהליך של למידה כזה..? אופציה שבודקת..

 

[denur1]

היות ואני במצב דומה לשלך

אין לי מקום לתת עיצות. ברור לי שבזוגיות הקודמת לא היה טעם להמשיך יום נוסף, הזוגיות נתנה ביטחון כלכלי (שניים זה לא אחד) אבל הרסה באופן מוחלט את הנפש. היום המצב הנפשי טוב, למעט אותם השבתות שהילדים אצלה, אלו קשות קשות קשות. כלכלית, צריך ללמוד לחיות עם פחות, דירה יותר קטנה, רכב ישן וקטן יותר ובכלל לחשב ולא להיתפרע. למזלי לא נזקקנו לשרותי עו"ד (למעט ניסוח ההסכם) ובכך חסכנו כמה עשרות אלפי ש"ח שעזרו מאד לשניינו, כל אחד לחוד כמובן!! אבל מי שיוצא כמוני ממצב של זוגיות מעמללת לעולם לא יתחרט על הפרדה!! שיהיה בהצלחה לכולנו צעד אחר צעד.

 

[אופק דגנית]

לא לזאת היתה כוונתי..

אבל לוקחת את ברכת הדרך..<תמיד טוב להצטייד בה>.

 

[Admonit2000]

מאוד מוכר ... גם אצלי זה כך ...

 

[קורא ומבין]

דיאטה - הולך?

 

[אופק דגנית]

בדיאטה..

אני תמיד משמינה יותר..

 

[קורא ומבין]

בדיאטה...

שבה למדתי להכיר את הגוף שלי - השלתי 60 קילו ואני שומר על זה כבר 4 שנים.

 

[אופק דגנית]

טוב...אתה מתעקש...

תן לי טיפים.. לא לדיאטה..בזה יש איזשהיא השלמה רווית נחת..עם הגוף מן שיכות כזו אבל תשליך את כל הרצון ההתמדה הנחישות העיקביות..שלך היתה.. לכיון הזה..שאליו אני חותרת.. עכשיו תשאל למה חותרת.. להפוף מחשבה למעשה...שם בתחום ההגשמה העצמית..תמיד זה נתקע..לפחות מתקדם לאט..

 

[קורא ומבין]

לא, ממש לא מתעקש.

 

[אופק דגנית]

../images/Emo10.gif

 

[דורית מור]

כל הכבוד לך!

אני גם הורדתי ארבעים קילו.... משום מה בעלי ירד יחד עם המשקל... הורדת משקל זה לא רק שינוי אסטטי, זה דבר שמשנה את כל החיים. אחד הדברים שקיבלתי מזה זה את האמון בעצמי. אם אני יכולה לעשות כזה דבר, אז אני יכולה לעשות בעצם כל דבר. מיהו הגיבור הגובר על יצרו. אבל זה ערער לגמרי את בעלי. אפשר לציין את סיום נישואי יחד עם ההישג הזה. למה?

 

[אופק דגנית]

מותר לנסות..

למרות שאין לי תחושת ניסיון בזה.. אבל חושבת שאישה/גבר..שיורדים ירידה דרסטית כזו במשקל. משהו בהם בראיה כוללת של עצמם וגם של החיים..השתנה קודם הירידה בשמקל זה רק השינוי החיצוני..שתמיד מכיע אחרי הפנימי.. בקיצור.. לפני הירידה הית אישה אחרת..חשבת אחרת התנהלת אחרת..התנהגת אחרת.. ואכשהו..אולי הוא נתקל במשהו שלא הכיר עד כה..אישה אחרת גוף אחר..עצמאות אחרת.. כן לא שחור לבן..אמרתי שאין לי תחושת ניסיון בזה..

 

[חדשה12]

אני חושבת...

דבר ראשון - כל הכבוד לך גם אצלי חלק מהתהליך כלל הרזיה..(רק 15 ) אני חושבת שזה חלק מהתהליך של חזרה אל עצמינו מי שאנחנו באמת, בלי מסכות, בלי התנצלויות הרי אכלנו מכל הסיבות הלא נכונות.. אני הרגשתי שהמשקל ישב עלי כמומשקולת יחד עם עוד כמה מעצורים (נפשיים) ויחד עם הורדת המשקל ירדו גם השאר..

 

[Admonit2000]

דיאטה ..

חייבים להקפיד על שילוב של תזונה ואימון כושר. חייבים. אין דרך אחרת. חוצמזה שספורט זה טוב לנשמה

 

[d a n i e l s 5]

כשאת שואלת ...

אם מישהו היה...את מתכוונת למי שעשה קורס של "אימון אישי" או מישהו שנעזר ב"מאמן אישי" אם את רוצה ללמוד....ממליצה לבדוק עם עצמך האם את מתאימה לתפקיד כזה בשלב זה של חייך, האם יש לך את הכוחות הנפשיים ובכלל לתמוך באחרים , ללוות אותם כברת דרך ובכלל להיות בשביל האחר. אם את רוצה להעזר באחד כזה.......תשאלי את עצמך האם מבחינה כלכלית את יכולה לעמוד באחד כזה , זה שווה .