פעם ראשונה
היום בפעם הראשונה יצאו לי מהפה המילים "אין לי חבר". ככה, בלי לחשוב על זה. הן פשוט יצאו. רק כמה שעות אח"כ הבנתי מה אמרתי. סוג של השלמה כנראה. 9 וחצי שבועות עברו. לקח לי בהתחלה זמן להבין שהוא איננו. אח"כ עוד כמה שבועות לעכל את העוצמה של הקשר. היו אנשים שניסו להגיד לי שאולי אני מעצימה דברים. שאולי, בגלל שזו היתה רק ההתחלה דברים נראים ורודים יותר ממה שהם היו באמת. אבל אני יודעת שזה לא נכון. כי גם בשלושת החודשים הקצרים שהיו לנו ביחד הספקנו לעבור קשיים, להתגבר עליהם, וכל פעם מחדש הוא הוכיח לי כמה הוא רוצה להיות איתי, כמה הוא אוהב אותי וכמה אני חשובה. ואני באמת מאמינה, אולי בתמימות של ילדה קטנה (ממרומי 21 שנותיי), שהוא היה הגבר בשבילי ושהיינו באמת נשארים יחד לנצח. כ"כ מקווה שזה לא once in a liftime. כ"כ רוצה להאמין שעוד יימצא האחד שיגרום לי להרגיש ככה שוב. לא יוכל לגרום לי לשכוח, אבל יבין, יחבק ויוכיח לי שיש הרבה דגים בים ואני יכולה למצוא שוב אהבה כזו. אהבה ממבט ראשון, ממש כמו בסרטים שמנצחת הכל. רק לא את המוות. ואולי דווקא כן, כי למרות כל העצב אני מרגישה שגם אחרי מותו הוא נותן לי כ"כ הרבה. גם בדברים שלימד אותי, גם באנשים שהשאיר לי וגם בלקחים שלימד אותי. ובעיקר בזכרונות שהשאיר לי. אהובי, איפה שלא תהיה, שתדע שאני אוהבת אותך כ"כ ומתגעגעת.
היום בפעם הראשונה יצאו לי מהפה המילים "אין לי חבר". ככה, בלי לחשוב על זה. הן פשוט יצאו. רק כמה שעות אח"כ הבנתי מה אמרתי. סוג של השלמה כנראה. 9 וחצי שבועות עברו. לקח לי בהתחלה זמן להבין שהוא איננו. אח"כ עוד כמה שבועות לעכל את העוצמה של הקשר. היו אנשים שניסו להגיד לי שאולי אני מעצימה דברים. שאולי, בגלל שזו היתה רק ההתחלה דברים נראים ורודים יותר ממה שהם היו באמת. אבל אני יודעת שזה לא נכון. כי גם בשלושת החודשים הקצרים שהיו לנו ביחד הספקנו לעבור קשיים, להתגבר עליהם, וכל פעם מחדש הוא הוכיח לי כמה הוא רוצה להיות איתי, כמה הוא אוהב אותי וכמה אני חשובה. ואני באמת מאמינה, אולי בתמימות של ילדה קטנה (ממרומי 21 שנותיי), שהוא היה הגבר בשבילי ושהיינו באמת נשארים יחד לנצח. כ"כ מקווה שזה לא once in a liftime. כ"כ רוצה להאמין שעוד יימצא האחד שיגרום לי להרגיש ככה שוב. לא יוכל לגרום לי לשכוח, אבל יבין, יחבק ויוכיח לי שיש הרבה דגים בים ואני יכולה למצוא שוב אהבה כזו. אהבה ממבט ראשון, ממש כמו בסרטים שמנצחת הכל. רק לא את המוות. ואולי דווקא כן, כי למרות כל העצב אני מרגישה שגם אחרי מותו הוא נותן לי כ"כ הרבה. גם בדברים שלימד אותי, גם באנשים שהשאיר לי וגם בלקחים שלימד אותי. ובעיקר בזכרונות שהשאיר לי. אהובי, איפה שלא תהיה, שתדע שאני אוהבת אותך כ"כ ומתגעגעת.