פעם ראשונה..

Astar88

New member
פעם ראשונה..

פעם ראשונה שאני כותבת פה, פעם ראשונה בפורום, פעם ראשונה פותחת בחוץ ולא בלב את האסון האישי שלי. מנסה לחפש מילים וליפות את הדברים לה להגיד את המילה נפטרה אבל זה מה שקרה אחרי מלחמה ארוכה כ״כ. אני כל כך חזקה בחוץ, כאילו לא שמה לב לאנשים שמנסים לפענח אותי, שמנסחם לקרוא את השפת גוף שלי את המבטים של מה לא איכפת לה?? אז תדעו שיותר מאיכפת לי אני נקרעת היא הייתה החברה הכי טובה שלי, היחידה שאהבה אותי אהבת אמת, ללא תנאים, לא משנה כמה פגעתי, הבת היחידה שלה הייתי העולם שלה , תמיד שתינו מול כל העולם, לבד, בעצם ביחד. מחר יום הולדת ראשון בלעדייך, אני חא מחליפה קידומת ככה שאין לי תירוץ על מה להתלונן, סה״כ 24. בשנה שעברה הערת אותי מהמיטה בצעקות ונשיקות ב-6 בבוקר ואני שהתלוננתי כי רציתי לשכנע את עצמי שגם בשנה הבאה תיהיי כאן אז מותר לי להתנהג ככה, אבל עמוק בפנים ידעתי אמא אני ידעתי אבל לא הפנמתי, במשך יום שלם לא הפסקת לשיר וכל מי שניסה להשתיק אותך פשוט לא הצליח. והפעם זה יום אבל בשבילי, לפני שבועיים הייתה לך יום הולדת, חשבתי שזה יהיה הכי קשה, אבל עכשיו זה קשה יותר!! אני שאוהבת את היום הולדת שלי כאילו כל שנה היא הכי מיוחדת רוצה שהיום הזה רק יעבור!! מי יחגוג לי עוד ככה? באהבה אמיתית מבפנים לא אהבה שמנסה לרצות.. כל האחיות שלך מארגנות מפגש אצל סבתא, במקרה ביום רביעי, כאילו שאני מטומטמת סתם נפגשים לקפה ועוגה.. אני לא רוצה אמא אני לא מסוגלת!! תגרמי לזה לעבור כבר אמא אני אוהבת אותך את חסרה לי בכל יום יותר ויותר..
 

mykal

New member
בפורום הזה קצת קשה

לכתוב ברוכה הבאה, כי ההגעה באה במסלול כאב ואובדן,
ובכ"ז טוב לבוא הנה כדי לדעת--
שאת אינך יוצאת דופן ברגשות, בכאבים בתסכולים, במבוכה
שהאובדן נושא עימו.
כולנו נושאות עימנו את הכאב.

מה שרציתי ל'חדש' לך, ממקום הנסיון שלי--
שני דברים--
1) אל תהיי כ"כ חזקה מבחוץ, צריך ללמוד לתפקד כן,
מותר לספר על הכאב, מותר (אולי צריך) לבכות גם לאחרים.
לשאת לבד את כובד האובדן קשה, הרבה יותר קשה.
גם כשמשתפים לא קל, אבל כך 'בוראים' גבולות לכאב ויכולים להכילו.
2)יש לך דודות שמנסות לגעת ולהיות--אל תדחי, אני דחיתי ויותר מאוחר הצטערתי,
הן לא מקטינות לא מעצימות את 'שלך' זו עזרה הדדית,
גם להן קשה, ובביחד בכ"ז קל יותר--יועיל גם לך, הן לא ממלאות מקום הן איתך בזוית חיים אחרת.

טוב שבאת לכאן אננו מבינות מראות עוד צדדים וגם
 
^^^

מסכימה עם mykal. אין תחליפים לאהבה של אמא,
אבל אל תענישי את עצמך ותמנעי מכל אהבה אחרת.

את עוד בשנה ראשונה,שנת אבל,
שהיא קשה ועוצמתית,
ודווקא זה הזמן לקבל בזרועות פתוחות את תמיכת המשפחה.
יהיה לך כל החיים להיות חזקה,
חוזק זה גם לדעת להיעזר, לחזק קשרים שיאפשרו את ההתמודדות היומיומית.
את לא בוגדת באמא שלך ובזיכרון אותה,
כמה קלישאה שזה נשמע - היא הכי הייתה (ועדיין) רוצה שיהיה לך טוב!
 

אשבל1

New member
מזל טוב Astar88


אני מבינה שזה יום קשה עבורך
, מקווה שבכל זאת הצלחת להכניס בו שימחה, מהתיאור שלך את יום ההולדת לפני שנה, הצלחתי לדמיין את אימך העליזה שמחה איתך ביום המיוחד הזה בו נולדה ביתה האהובה, וזה זיכרון מקסים בעיני
.

mykal כתבה לך שני דברים שהם מאוד חשובים בעיני כי גם אני יודעת ממרחק של שנים שטעיתי כשהפגנתי חוזק שאני יכולה לבד, והרחקתי אולי את מי שבכל זאת רצה לעזור, וגם אני בדיעבד הצטערתי על כך.

נשמח לשמוע איך עבר עלייך יום ההולדת...
 

Astar88

New member
תודה לכולן!!

תודה רבה על התגובות המהירות והמנחמות, עצוב לי עבור כולנו להיות שייכות לקבוצה כזו, אבל בו זמנית זה דבר כל כך יפה מה שקורה כאן.את יום ההולדת ביליתי חצי יום בבית העלמין, ואח״כ בקניון עם בעלי, למשפחה שלי לא הלכתי כי פשוט הרגשתי צורך למנוע איזושהי סוג של חגיגה. אתמול הייתה יום הולדת שנה לבן שלי, גם היה קצת קשה אבל עבר- הכל עובר בחיים כמו שאומרים הימים, השעות, החויות בחיים הכל עובר-גם החיים עצמם.. מאחלת לכולנו המשך קל יותר ומאושר!!
 
למעלה