פעם ראשונה שלי פה

[NIMASS]

פעם ראשונה שלי פה

אני כל הזמן נכנסת לפורום ורק קוראת...הפעם גם אכתוב: אנחנו נשואים כמעט שנתיים...בפעם הראשונה שהרופא אמר לי שיש לי בעיה בביוץ הצפתי אותו בשאלות תוך כדי דמעות...כרגע אני בטיפולים והדיכוי האחרון לא הצליח....אפילו הזרעה אחת עוד לא עשיתי ואני כבר על סף שבירה...אלוקים!איך מתמודדים עם חוסר הצלחה? איך חיים בכשלון בלי טיפת שליטה?אני מפחדת.....

 

[לבנין]

תחושות מוכרות

זה כל כך מתסכל חוסר השליטה הזה

. אבל גם בהריון טבעי אין ממש שליטה. אני מנסה לחשוב על נקודה רחוקה באופק ולראות את עצמי עם כמה ילדים ועוד מטרות שהצליחו. וכל פעם שדברים לא מסתדרים אני חושבת לעצמי שנכון שהולך די לאט וזה מאוד כואב, אבל בעוד כמה שנים כשאני אהיה (אני מקווה

) כבר אחרי המכשול הזה כבר לא ישנה שלקח עוד חודש או פחות חודש. לי זה עוזר (בד"כ

). בפעמים אחרות אני צועקת על כל העולם, שרה באוטו לעצמי בקולי קולות ומחכה למצב הרוח הטוב שיחזור. ובד"כ הוא חוזר. יהיה טוב, רק צריך סבלנות!

 

[סנונית 1]

כולנו באותה הסירה ../images/Emo24.gif

כשאנחנו התחלנו לנסות חיפשתי רופא טוב וחבר שלח אותי לחברה שלו שהמליצה לי על רופא מעולה שאגב הוא גם רופא לפוריות (אז עוד לא ידעתי) כשהגענו אליו ישבה לידי אישה דתייה מקסימה ושיבחה את הרופא ואמרה שהוא עושה את ההזרעות בעצמו. אני ובעלי הסתכלנו האחד על השני , הזרעות? אנחנו? הרי רק מנסים חודשיים באנו להיבדק וישר להכנס להריון ואז הגיע הבלוק ישר על הראש ביית זרע. קדימה להזרעות 3 שנכשלו ואז עולים לכיתת המצטיינים ל IVF שנכשל וניתוח וירקוצל ומי חשב בכלל? שלושה עשר חודשים אחרי ואנחנו עוד מחכים. שאני אגיד שאני לא פוחדת? אני מתה מפחד מתי זה כבר יקרה והגיל לא מתחשב וחודש עובר ועוד חודש ובעוד חצי שנה כבר בת 35 כל החברות שלי עם ילד שני ואני עדיין מצפה. אז שיהיה לכולנו בהצלחה.

 

[NIMASS]

13 חודש כל זה?

ואני מנסה רק בשלושה חודשים האחרונים דיכוי על מנת שאוכל להגיע למצב של הזרעה....אוי ואבוי מה מחכה לי....הרי הסיכוי להצליח בפעם הראשונה הוא אפסי..וגם בי הגיל בוגד- אני 32 אז שבאמת יהיה לכולנו בהצלחה.

 

[ל א ו]

זה אינדיוידואלי

לא להכניס לראש שטויות. תכנסי לפורום אחרי טיפולים ותראי כמה אחרי פעם ראשונה או שניה זה הצליח. לא להתייאש מההתחלה!

 

[פּוֹנְג]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אכן ההתמודדות עם חוסר הצלחה היא קשה. בעיקר כשאת לא מצליחה להגיע למיצוי הטיפולים, זה קשה שבעתיים. דרך אחת להתמודד עם הכישלונות היא לדבר על זה. אם את לא מדברת עם חברות או משפחה, אז את יכולה לדבר על זה כאן. כנראה בטיפול הבא תצטרכי דיכוי אחר. אגב, למה דיכוי? דיכוי מקבלים בדרך כלל בטיפולי IVF ואת כותבת על הזרעות?

 

[NIMASS]

תודה לכולכן על היחס

קיבלתי דקא שלא ביצע דיכוי ולכן לא יכולתי לעשות הזרעה, אז עכשיו לאחר ארגסט קיבלתי מחזור והתחלתי דיכוי בגלולות שאני מקוה שאגיע לפחות להזרעה בחודש הקרוב,למרות שאני יודעת שהסיכוי להצליח קלוש, אני רוצה כבר לעבור את הפעם הראשונה, להרגיש שעשיתי משהו...שהתקדמתי.... למה הזרעה? כי לפי מה שהרופא אמר יש לי יותר סיכוי בהזרעה מאשר בהפריה, כי יש לי ביוץ חלש ולא בעיה ממש מוגדרת כמו זרע לקוי או חצוצרות סתומות וכאלה... הייתי מעדיפה באמת בעיה מהסוג הזה, הבעיה שלי היא יותר גדולה מסתבר.

 

[נועם@בת]

ברוכה הבאה לסירה שלנו../images/Emo45.gif

הדלת השניה משמאל מובילה לפורום הריון, אל תהססי להשתמש בה

. אני מודה שלא הצלחתי להבין למה גלולות למה דיכוי ולמה הזרעה. אם הבעיה שלך היא חוסר ביוץ, למה לא להשרות ביוץ ולהכנס למיטה לעשות אהבה כמו גדולים? בשביל מה לדכא ולשבש יותר ממש שכבר משובש? בהצלחה נועם

 

[Otisco 12]

../images/Emo140.gif הי NIMASS

לי היתה תחושה נוראית עוד לפני שבכלל התחלתי, הרגשתי את הכישלון וחוסר השליטה משתלט אלי. זה עדיין תוקף אותי ואז אני מוצפת במחשבות רעות. מה שעוזר לי זה לדעת בדיוק מה קורה, להרגיש שאני שולטת בטיפול (סה"כ זה הגוף שלי) ולהבין כמה שיותר (גם אם לפעמים זה מפחיד מאד). אל תישכחי שהכישלון לא חייב להשתלט על הכל, תנסי להתרכז בעבודה ובזוגיות, לי זה עוזר לשרוד את התקופה הזו. וכמובן תמיד יש את הפורום, ופה אפשר להתפרק ולכעוס על כל העולם שלא מבין. אז מקווה שתתעודדי ותפשילי שרוולים, ואל תתני לייאוש והפחד לישבור אותך

. המון בהצלחה

 

[NIMASS]

תודה לך על העידוד

אני באמת מנסה לשמור על איזון נפשי...עבודה? רק מעצבן אותי לראות את כל הבנות שם מסתובבות עם בטן ומדברות כל היום על לידות ותינוקות מה שכן, לא איבדתי אמונה ואני מטעינה את עצמי באנרגיות חיוביות באמצעות דברים אחרים כולל לדבר איתכן פה.

 

[דנה אא]

אני ממליצה להתמקד תמיד בחיובי

במקום לדבר על כשלון, להשתדל לראות בכל רגע נתון את הטוב. זה שאין לנו שליטה זה רק נדמה לנו. אנחנו חולמים חלום בלילה - מי המציא אותו? אנחנו. אנחנו היוצרים שלו ובאותו רגע שאנחנו חולמים אותו הוא כאילו משהו מחוצה לנו. באופן דומה , אנחנו כנראה יוצרים את הסיפור שלנו במציאות הזאת. תראו את רוית ( שתרגיש טוב

) , איזה בן אדם יצירתי, ואיזה דרמות היא כל הזמן "יוצרת", אבל היא דוגמא איך שהכל בסופו של דבר מתקדם מצוין

. אז תחשבי על כל מה שיש לך ותודי על כך וההמשך בטח יהיה מוצלח

 

[עינת ב6]

הי לך חמודה!../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

הי מתוקה וברוכה הבאה...

גם אני כמו כולן כאן מזדהה עם התסכול והפחד...

אנחנו כמו ברכבת הרים יום אחד יורדים ואח"כ עולים וחוזר חלילה...

אין לי הרבה מה לעזור חוץ מלשלוח חיבוקים חמים

ולומר לך שאני מנסה למצוא משהו חיובי בסיפור ואם לא חיובי אז לפחות משהו שאפשר להפיק ממנו משהו...

וככה קרה שאני חולת השליטה... זאת שלא סומכת על אף אחד אחר חוץ מעל עצמה... זאת שמפחדת כ"כ מאיבוד השליטה צריכה לתת למס' לא קטן של אנשים וגורמים להתערב לי בחיים...

אז נעלמה השליטה ונעלמו הגרביים...

אז אולי אולי אפשר לנסות ללמוד מהתהליך הזה כמה דברים על עצמנו... לדוג' כמה כוח יש לך...

זהו... ועכשיו אחרי שכולנו גילינו שאנחנו חזקות ובכלל אפשר להיכנס להריון...

מאחלת שזה יקרה לך ממש בקרוב.

חיבוקים!

 

[רעות וזהו]

אנחנו באותה סירה, כולנו../images/Emo24.gif

זה לא כישלון, זה לא אשמתך ולא אשמת בעלך. מקווה ששותך כאן, ושל כולנו, תהיה קצרה. שולחת לך חיבוק גדול גדול לעידוד

 

[ל א ו]

ברוכה הבאה לקצרצר ../images/Emo140.gif

איך מתמודדים עם טיפולים? זו שאלה קשה, אבל יש ברירה אחרת? אז צריך להתמודד כי אף אחד לא היה מעמיד אותנו במבחן אם לא היה יודע שאת מסוגלת לעמוד בזה. שיהיה בהצלחה!

 

[שירן55]

ברוכה הבאה ובהצלחה../images/Emo140.gif