פעם מזמן

softy

New member
פעם מזמן

לפני הרבה שנים 54 ליתר דיוק עבר במדבר של נאבדה עדר של בופאלו, עדר די גדול ועצום. העדר שעט קדימה, אל נקודת אופק בלתי ברורה, אל מקום לא נודע. במהלך הדהירה העדר לא עצר, לא למנוחה ואפילו לא לצרכים אחרים, הם פשוט חירבנו תוך כדי דהירה. ושם באמצע מדבר נאבדה, תחת השמש הקופחת נזרע הזרע. מתוך החרא שהשאיר אחריו הבופאלו, נבט לו נבט קטן של קקטוס. הנבט צמח ופרח והיה לקקטוס עב בשר וגדל מימדים, בכל עונת יחום של הבופאלו כאשר הם היו שועטים אל עבר הדרום החם, לא שכחו לעצור על יד הקקטוס ולהוריד כמה חבילות. וכך המשיך לגדול ולפרוח הקקטוס עד עצם היום הזה, על תשתית של חרא, בכל עונת יחום. לפני עשרה ימים בדיוק חגג הקקטוס 54 שנים, התוכלו לנחש מה הביאו לו עדר הבופאלוס מתנה? סופטי
סיפורים מבית אבא ז"ל.
 

אפי לוג

New member
מסקנה

אם אתה כבר בנאבדה ואם אתה פוגש בסביבה עדר באפלו תגיד יפה שלום ו..אה...סליחה...אני ממהר לקזינו בואגס. הועד למען הימורים
 
האנרגיה נובעת בגלל...השד בבקבוק...

...מורה הטילה על תלמידיה משימה: לבוא לכיתה עם סיפור משפחתי שיש בו מוסר השכל. "המשפחה שלי מגדלת תרנגולות ומוכרת ביצים בשוק", סיפר יוסי. "פעם נסענו לשוק, ובדרך הסל התהפך וכל הביצים נשברו". "ומה מוסר ההשכל?", שאלה המורה. "לעולם אל תשים את כל הביצים בסל אחד", אמר יוסי. המורה היתה מאוד מרוצה, וביקשה מדנה לספר את הסיפור שלה. "גם אנחנו מגדלים תרנגולות", סיפרה דנה, "ונוסעים למכור אותן בשוק העופות. פעם אחת בקעו מעשר ביצים רק שמונה אפרוחים, ואבא אמר שמוסר ההשכל הוא שאסור לספור את התרנגולות לפני שהן בקעו". "נהדר", התמוגגה המורה ופנתה אל רוני. "אבא שלי סיפר לי סיפור דווקא על דודה רותי", הוא אמר. "היא היתה מהנדסת מוטסת במלחמת המפרץ, ויום אחד הופל המטוס שלה. היא ידעה שהיא עומדת לצנוח בשטח אויב וכל מה שהיה לה זה בקבוק וויסקי, עוזי מקוצר ומצ´טה. בדרך לקרקע היא שתתה את כל הוויסקי כדי שלא יישבר בנחיתה. היא צנחה היישר לתוך מחנה אויב ששהו בו 100 חיילים. 70 היא הרגה עם העוזי, 20 עם המצ´טה, ולעוד עשרה שברה את המפרקת בידיים". "זוועה", צעקה המורה, "על איזה מוסר השכל אבא שלך חשב כשהוא סיפר לך את זה?". "להתרחק מדודה רותי כשהיא שיכורה".
 

simonyakov

New member
למוניקה ../images/Emo25.gif

זה לא אנרגיה זה הקקטוס האיש מאולץ בגלל הקקטוס זה מפחד
 

softy

New member
אני הסקתי מסקנה אחרת

1. שלא כל מי שמחרבן עלייך הוא האוייב שלך. 2. אם כבר חירבנו עלייך תמצה מזה את כל מה שאתה יכול. וכך תגדל להיות קקטוס גדול ועב בשר לתפארת מדינת אריזונה. סופטי
 
למעלה