פעם הקודמת אמרו לי....

[דנדי1]

פעם הקודמת אמרו לי....

באת זרקת פצצה והלכת..... אז לא לא הלכתי.... אבל הדרך שלי היא כזו.... מעלה בעיה, מקשיב, ואז יושב עם עצמי חושב מה אמרו, מה הציעו.... ואז מחליט או לא.... ככה אני עושה גם עם הפסיכולוג שלי... נפגש איתו פעם בשבועיים בערך.... אז ישבתי , חשבתי, נזכרתי ב"וויכוחון" על מה זה פרק ב' ואיך כל אחד רואה את "ה" פרק ב' שלו..... אחד הפחדים שלי שבגללו אני די לחוץ להתחיל בפרק ב' הוא הפחד בלהתרגל להיות לבד, ולאהוב את זה.... ובעצם לא לתת למישהי אחרת להכנס לי לחיים.... מה הפתרון לא להתרגל ללהיות לבד....????? עוד פצצה ונעלם.... דנדי

 

[תימניה]

דנדוש..

יש משהו בזה...ככל שעובר הזמן..מתרגלים להיות לבד המחשבה שמישהו יגור איתי..קצת קשה לי וככל שעובר הזמן זה לא טוב לא בריא... הפחד שלך מובן..אבל בשום אופן לא להתחיל פרק ב' רק כדי לא להיות לבד.. אז יש כאלה שמתחילים פרק ב' כשהם עדיין בשלבי פירוק שלפרק א' ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן. ןמה לעשות יש גם כאלה שלא מצליחים להקים את פרק ב' שיהיה לך בהצלחה.

 

[רות 2]

חומר הנפץ שבפצצה שלך...

יכולה לנפץ מיתוס שאיך שהוא כמה אנשים בעולם...(הרבה) הצליחו להפוך לאתוס: לחיות לבד היום.. משמעו להתרגל לא לחיות בתוך זוגיות בעתיד... בולשיט... מה זה להתרגל למה באמת אפשר להתרגל ולכמה זמן.... אתה יכול לומר לי שאתה רגיל לשתות קמפרי עם תפוזים ..לעשן רק טיים... להתרגל לישון בצד שמאל של המיטה... אבל להתרגל להיות /לחיות לבד...?? לדעתי , לעניות דעתי ... תנאי המציאות מכתיבה תקופות... תקופה בה הגוף הנשמה זקוקה לאיזון אחרי ביחד לא טוב רוצים /צרכים לבד... וזה אינדבידואלי כמה זמן יש כאלה חודשיים ויש כאלה שנתיים...זה לא אומר שהתרגלתה לחיות לבד האדם הינו יצור חברתי ואחד הצרכים שלו הינו הצורך להיות שייך.. אז יש תקופות שנוח מאוד לחיות לבדלבלגן לבד ,לאכול לבד לאונן לבד ועוד כל מיני שאר ירקות אבל יש להתיחס לזה כאל תקופה בחיים ואגב -הרגלים רעים (ומה זה כייפים.)...אפשר ורצוי לשנות כמו למשל....לחיות לבד..

 

[דנדי1]

רותי....

נורא קל להתרגל לחיות לבד.... לא חייב דין וחשבון לאף אחד... עושה מה שבראש שלי.... לי היה הרבה יותר קל לוותר על סיגריות מאיזה צד לישון במיטה? באמת שלא אכפת לי (כל עוד אני שם) לשתות? מה שבא ברוך הבא.... אבל יש הרגלים שקשה לוותר עליהם... סתם דוגמה... אוהב להסתוב ערום בבית... אוהב את השקט של להיות עם עצמי.... לפעמים קורה, לא רוצה לראות או לשמוע אף אחד.... אז מה להגיד לבת זוגי? "תשמעי היום לא רוצה לראות אותך....לכי להורים שלך, לחברה שלך, או למי שתרצי... כשזה יעבור לי אני אתקשר?" לא נראה לי הדוגמאות האלה הן לא רק שלי.... יש לי חבר שגרוש המון זמן , את הפרק א' שלו גמר ממזמן.... אבל הבחור לא מסוגל להכניס אף אחת הביתה... היו לו כמה קשרים רציניים שנמשכו מספר חודשים/שנים אבל מהרגע שהבחורה עוברת לגור איתו תוך פרק זמן קצר זה נגמר.... למה ? כי הוא מרגיש חנוק כי אין לו את המרחב הפרטי שלו כי אין לו את הפינה האישית שלו כי אין לו את הפרטיות שלו.... מזה אני מפחד.... לזה אני לא רוצה להגיע... אני בהחלט לא רוצה פרק ב' כמו שלניצה יש (בלי לפגוע ) אני רוצה להקים משפחה ולחיות ביחד עם הפרק ב' שלי.....

 

[michaly43]

../images/Emo59.gif-לא! שאלה שכולנו שואלים

את עצמנו.... לכל אחד זמן משלו להיות מוכן ופנוי ריגשית למערכת יחסים שנייה. יחד אם זאת, אנחנו לומדים להיות לבד, להתמודד עם הבדידות והשאלה הזו כבר דוסקסה רבות בפורום.... יש הרגלים, אבל הרגלים ניתנים לשינוי-לפי מידת הרצון שלך... נישאלתי שאלה: היום כשאת פנוייה ריגשית, כמה את מוכנה להעניק מעצמך לבן זוגך? איך רמת הנתינה שלך? -ואני? נעמדתי על רגליי האחוריות, במעין עמדת התגוננות -משום שמאז ימי נישואי לא היה לי פרטנר שרציתי להעניק לו. -משום שמאז גירושי עוד לא הכרתי את האדם הנכון-שיכולה להעניק לו -ואני שואלת, איך אפשר בכלל לדעת מה מצוי בך, עד שבעצם תכיר מישהו שבאמת תירצה להעניק מעצמך, את כולך? מהי הענקה? מהי הציפיות של הצד השני, ואם אני אעמוד בציפיותיו? מה שאני אחשוב בהענקה, אולי לא יראה לו מספיק? כלומר, זה עיניין בינך לבין עצמך, וכשיגיע הרגע הנכון, תדע... אז לדאוג בקשר לפרק ב-ופחד להיכנס לחיים שלך? כן, יש שאלות, יש פחדים והכל תלוי במי פגשת.....

 

[angel151]

../images/Emo45.gifאהבתי ..

 

[r e d head]

לא מתרגלים

מסתגלים לחיות לבד ואח"כ לומדים לחיות ביחד לא חייבים לקפוץ על הביחד ביום אחד אפשר לאט ובטוח בעצם אני יכולה להגיד לך מניסיון היה לי טוב לבד ועכשיו כבר פחות רוצה להוסיף שלדעתי לרצות בזוגיות לא צריך לבוא מתוך פחד כלשהו, לא מפחד כמו שתארת...להתרגל ללבד, ולא פחד מבדידות. לרצות זוגיות צריך לבוא מרצון לשותף בחיים ואהבה.

 

[דנדי1]

נכון בדיוק לזה אני מתכוון....

מסתגלים ללבד הזה.... טוב לנו עם הלבד לפעמים... עד שיום אחד מתעוררים ומרגישים את הבדידות... הפחד הוא שאני אתעורר מאוחר מידי....

 

[*יערית]

דנדי יקר{איזה רישמיות}../images/Emo20.gif

השאלה שלך מתחלקת בעיניי לשתיים, להיות לבד ללא בת זוג קבועה.. או להיות לבד משמעו לבד. להיות ללא בת זוג קבועה זה עיניין לא רק של בחירה אלא גם של אם מתמזל מזלך ...והיה ומצאת את שחיפשת בטח תתקע דגל..והיה ולא מצאת אתה עדיין תר אחרי אותה אחת שאיתה תגשים את החלום שלך בפרק ב' שלך בידיעה ששניכם רוצים זאת...אז עד שלא מצאת אתה לבד מזוגיות קבועה אבל עדיין מתראה עם נשים. לגבי להיות לבד...אתה ממש לא לבד יש סביבך הרבה חברים תומכים ואוהבים וכן משפחה חמה. אל תתן לפחד להנחות אותך הוא לרוב מתשטש את ההיגיון וע"י כך אנחנו נוטים לטעות בבחירת בן/בת הזוג, אולי כדאי שתאמץ את "חיי היום ולא את המחר"בכדי לא להרגיש לבד= זה אומר שבכל פעם שנגמר קשר שלא התסדר לך תתחיל אחר... זה דוחה את הלבד..לא אומרת שזה פיתרון טוב..אך לא תמצא את עצמך לבד לעולם בודד אולי....כי למרות הכל מערכות היחסים האלו ימאסו עליך ואתה תהפוך לשפן ניסיונות ביצירת קשרים בכל פעם....ואולי לא.. אז אין מה להתרגל להיות לבד...כי אתה לא!פשוט תחיי את חייך מבלי לחשוב עם לחץ לגבי העתיד....אולי זה יבוא ברגע שלא חשבת על זה ולא ביקשת את זה...ותראה שפתאום אתה לא לבד..וגם לא בודד

אני יודעת שאתה תצליח....!

 

[angel151]

ומותר לי להגיד לך משהוא?

 

[*יערית]

אם הכוונה אלי אז בוודאי......./images/Emo13.gif

 

[חיפוש ית]

אבוד לי

אני כבר מכורה ללבד שלי

 

[ophra]

אני דווקא כן מאמינה שיש הרגל כזה

להיות לבד לחיות לבד אבל אני לא חושבת שהפחד מההרגל הזה צריך להשפיע על החלטות בנוגע לבחירת השלב הבא או בן הזוג הבא.... יש הרבה הרגלים שמתרגלים ומתמכרים אליהם לעתים אנחנו יכולים לבחור למה להתמכר ומתי לעצור באמצע ולא לתת לעצמינו להגיע ל"התמכרות" ממש אבל לא תמיד לפעמים זה לא בידינו לפעמים גם היתרונות שבהרגל מסוים עולים (לפחות בשלב ספציפי בחיים) על החסרונות שבהתמכרות אליו.... כך אני רואה את הלבד שלי. נכון להיום. היתרונות שההרגל הזה מעניק לי עולים כרגע על החסרונות שבהתמכרות אליו וכן.... להתרגל בחזרה ל"ביחד" לא יהיה לי פשוט בטח לא למגורים משותפים אבל כמו שאני מקווה שאצליח יום אחד להפסיק לעשן כי ארצה בכך מספיק חזק!! כך גם אצליח להתרגל בחזרה לחיים ביחד....

(באותה דרך בדיוק) ועד אז...?? תתרגל ללבד דנדי תלמד להינות ממנו מהיתרונות שהוא מעניק תלמד לדלג על ולצמצם את החסרונות שבו עד שיגיע הזמן להתרגל אחרת...

עפ

(שאם מישהו יזיז לה משהו מהבלגן הפרטי שלה....

)

 

[maof]

דנדי יקר......

אולי דברי לא ימצאו חן בעינך סליחה מראש

המתלבט כולנו רוצים אומרים שאנחנו רוצים מערכת כזאת או אחרת אחד הדברים זאת היתלבטות איך ומה אנחנו רוצים שיהייה הקשר לומר אני רוצה זה פשוט אבל להחליט שזו דרכי זה דבר אחר לספר לאישה שאני עדין מיתלבט ולא יודע מה אני רוצה זה נחמד שלעצמו ......ואנחנו הרי יודעים אים חושבת אישה מסכן ליטוף קל נשיקה וקצת חום יעזרו לו הרחמים עולים הישתתפות הכאב וההבנה .......... אם אדם רוצה וחושב שהוא מוכן ואישה עושה לו את הקליק הקטן תן לזה סיכוי להגיע להחלטה כן אני רוצה זה קל בדיוק כמו להכין חביתה לנסות בכדי להצליח..... כן יכול להיות שזה לא יצליח אבל האמונה שבלב תנחה לדרך הנכונה ....... מעוף

 

[ניצת שושן]

הפחד הזה בלהתרגל מאוד מוכר לי אישית

בשלב מסויים אחרי הגרושים היתה בי התחושה שאם בקרוב מאוד לא אמצא את מי שנפשי חפצה אתרגל ללבד הזה ואף אוהב אותו להגיד לך כי בעקבות החשש הזה מצאתי? לא חייבת לומר כי התרגלתי ללבד הזה אוהבת אותו ולא מוכנה לוותר עליו יחד עם זאת אין זה אומר כי ויתרתי על זוגיות זוגיות אחרת שבה יש שנינו ביחד וכל אחד לחוד מאוד אוהבת את הזוגיות הזו שנותנת לכל אחד מאיתנו הרבה מרחב מחיה נותנת לכל אחד מאיתנו לשמור על השטח הפרטי שלו יחד עם שיתוף כשאנחנו רוצים אוהבת לילות בהם ישנה באלכסון ולילות בהם מתכרבלת איתו אוהבת את הביחד שלנו שכולו זמן איכות והשקעה בזוגיות חיי היומיום אינם שוחקים וכל יום הוא חגיגה בפני עצמו יודעת לא לכולם זה מתאים אבל אני? התרגלתי ללבד שלי (גם כן לבד עם שלושה ילדים

) התרגלתי לקחת אחריות מלאה על כל החלטה וזה מרגיש לי נפלא | ניצת בשיר הלל ללבד |

 

[maof]

אני חשבתי .....אני רציתי......./images/Emo13.gif

להיות לבד .....לא רציתי להיתחשב באף אחד לא רציתי לשמוע אף אחד..... רק רציתי לעשות מה שטוב עבורי..... מצאתי שגם במערכת זוגית אני יכול לעשות את מה שטוב עבורי גם במערכת זוגית אני מוצא את הלבד שלי...... במערכת זוגיות שכל צד חושב על בן הזוג אפשר להיות מאושרים יחד ולהנות יחד .....ולמצוא את הזמן ללבד.... מעוף

 

[מזל היחידה]

אני יכולה לאמר לך רק דבר פשוט

בהחלט מניסיון, בכל פעם שאנו בלבד המטומטם הזה אנחנו מנחמים את עצמנו בכמה שהוא טוב בכמה שהוא חשוב, ואוי ואבוי נפסיד אותו, בולשיט כולנו מוכנים לאבד עוד קצת מהלבד למען הביחד. והכי חשוב תפסיק לחשוב תזרום בחיים כשיבוא הביחד הטוב שמרגש ואמיתי, לא יהיה לך זמן לחשוב מה אתה מפסיד אלא במה זכית.