פעם הייתי תמים

[Mist2]

פעם הייתי תמים

פעם, הייתי תמים. יכולתי להאמין לכל אדם, שהזדהה בפני כמורה רוחני, ויכולתי להאמין ששיטתו או תורתו, אכן תורת אמת היא. לאחר זמן מה, תמימות זו נעלמה, או לפחות כך האמנתי. אבל, כבר תקופה ארוכה שאני מבחין בכך שמצבי כעת בהרבה יותר גרוע מבעבר. אני מבחין בעבודה רוחנית בכל דבר, או לפחות את הפוטנציאל בעבודה רוחנית. גם אם אצטרף לקבוצה בה בונים ארמונות חול או אופים לחמים מהבוקר ועד הערב, גם שם אזהה את העבודה הרוחנית. רק שהפעם אינני בטוח שמדובר בתמימות, או לא בתמימות בלבד...

 

[neophile]

עד הזעזוע הבא

ואז אתה אתה תרגיש "רע" עם זה שלא מדובר בתמימות או בתמימות בלבד ואתה תנסה לשכנע את עצמך שאתה יודע מה הוא מאמץ ושכבר "ניסית" הכל ..ואתה לא תבחין באותו משהו שקודם לכן היה מאוד רועש והפך למאוד שקט , מאוד עמום - ואתה תבלבל את העמימות הזאת עם "שקט פנימי" וכך תאפשר לאויב לחדור .

 

[Mist2]

 

[למואל א]

החדירו בכם שברירת המחדל זה רע

ואתם כל הזמן במלחמה מתמדת

אני חושב שזה מצוין לראות את הרוחני בכל דבר, ועם זאת להיות ספקן במידה מספיקה כדי לא להאמין לכל אחד, לפתח אינטואיציה בריאה כדי לזהות רוחניות אמיתית חיובית לעומת שקר. וגם אם לפעמים תיפול על שקר לא קרה אסון גדול, עובדה שרובם המוחלט של האנשים ששותים אלכוהול לא הופכים לאלכוהוליסטים, כנ"ל לגבי סמים-למרות הפראנויה שניסו להחדיר לנו בביה"ס שכל מי שמעשן גראס יהפוך לנרקומן, והמציאות היא שזה אחוז אפסי ביותר ובטל במאה אלף... כנ"ל לגבי רוחניות, אז טעיתי פה ושם, אז מה? אפשר לראות את זה כחלק מהתכנית, או כחלק מההתפתחות החרדות שמה שיש הוא רע וכל הזמן צריך לתקן, זה גם משהו שהתפתח אצל האדם עוד מימי הפרה-היסטוריה, (זה מה שגרם ל"התפתחות" ההרסנית של המין האנושי) ובחברה המערבית, בקפיטליזם החרדות הללו מוגברות פי כמה, לכן זה חודר גם ל"רוחניות" כל התחרות המיותרת והצורך הנואש להוכיח לעצמך ולאחרים שאתה הולךל בדרך הכי מדויקת, ואני הכי טוב וכו'

 

[Mist2]

האם אמרתי שזה לא מצוין?

 

[למואל א]

מה שקלטתי מההודעה של נאופיל

זה שכאילו מדובר במשהו לא טוב, אבל כנראה לא הבנתי את ההומור

לכן גם קשה לי להגדיר רוחניות או אם שואלים אותי "אתה רוחני"? כי כל אחד מתכוון למשהו אחר, מבחינתי הכל רוחני. הרי כפי שהגדירו כאן וגם בתאוסופיה, לדעתי רוחניות זה הקשר של האדם עם הבריאה והכוחות הסובבים אותו, וזה כולל כמעט את כולם, פשוט הרוב לא עוסקים בזה

 

[Mist2]

ואני כבר התחלתי לחפש

מה החדירו ומי החדיר... תעשה לי טובה, נסה להיות יותר עדין להבא, התיאורים שלך מפחידים...

 

[neophile]

השאלה היא

איך אתה מזהה רוחניות אמיתית חיובית לעומת שקר ? אתה מנסח את זה כאילו השקר נמצא רק בדרכים מסויימות ושהוא לא נמצא בעצמך . אתה יכול ללכת בדרך רוחנית אמיתית ועדיין לשקר לעצמך ולא להתקדם לשום מקום - השאלה היא האם הדרך עצמה מספקת לך אמצעים להכיר את מצבך הנוכחי ?ולשנות אותו ? כי זה ההבדל בין דרך רוחנית לבין דת שהיא גירסה פחות טובה , מדוללת ומקובעת של דרך רוחנית שהיא המקור שלה לרוב . דבר נוסף - כמו שכתבתי לך בהודעה אחרת מה שמגדיר את החיפוש הרוחני האנושי זה במידה רבה היחס שבין האדם לסיבת כל הסיבות , מערכת היחסים הזאת . כמו כל מערכת יחסים אתה יכול לטפח אותה או לקחת אותה כמובנת מאליה . המוחלט נמצא בתוך תוכי ומחוץ לכל חוץ . אז כן בהחלט יש אלמנט של מיסטיקה בעבודה הרוחנית שלי במובן של לאהוב את המוחלט וזה במידה רבה ה"סטנדרט הבלתי אפשרי" שמדריך את העבודה שלי . זה לא אומר ששום דבר הוא לא מספיק טוב ... אבל זה כן יוצר הפרדה ברורה בין תיאוריה לבין מעשה . למרות שזה נדמה ככה זאת לא דרך דתית בלבד, אבל יש בה גם אלמנט דתי ואם תתעקש להיות יבש תמיד תוכל להתסכל על זה כעל משהו נחוץ ..(כלומר אניים שיכליים שלך יוכלו לראות את זה ככה)

 

[למואל א]

אז מה עדיף, לצאת מנקודת הנחה

שהשקר גם בך וגם מעמיד פנים וכו' ואין לך מה לעשות, זה פשוט מוביל להרמת ידיים... אני יוצא מנקודת הנחה שאלהים כן נמצא בכל אחד ואחד, ושאתה חוזר אליו כך או אחרת, ושיש הרבה דרכים שונות שאפשר ללכת בהן, כמו שכן ש מוסר בסיסי, כך כשמתקדמים מעבר למוסר גם יש דברים משותפים, מה זה יוגה של אהבה ויוגה של אחדות-דרך השכל, וקארמה יוגה של עשיה, וראג'ה יוגה של מדיטציה ומיסטיקה. זה קיים בעוד דרכים רוחניות, וכמעט בכל הדתות אני מניח, יש אנשי פעולה שיותר ישימו דגש על הפעילות החברתית ו"תיקון עולם" יש אנשי שכל שיותר יתעמקו בלימוד הרוחניות, יש אנשים שיותר ישימו דגש על החוויה וכן הלאה. כך שאני מאמין שכן יש מוסר בסיסי משותף, ככה גם מעבר למוסר, יש את המקור ה"רוחני" התת מודע הקולקטיבי, או שם אחר, שכולנו מחוברים בו, וכמו שכל אחד יכול לבחור אם לעשות רע או פחות רע, כך כל אחד יכול לבחור אם להתקדם רוחנית או לא. נכון שלפעמים זה יותר מבלבל ויש אנשים שצריכים וודאות מוחלטת ולכן פונים לפנאטיות דתית, אבל בגדול אני מאמין במקור משותף והתקדמות משותפת לכל החיים, לכן הזיהוי שלי את האמת והשקר בא מבפנים. כמובן שהרוחניות זה היחס שלי לסיבת כל הסיבות, אחרת אין לזה משמעות, בדיוק היום חשבתי על זה שוב, כשמדברים על משמעות אז היא רק משמעותית כשהיא נוגעת איכשהו אלינו, לדוגמא הנחות על קיום העולם שחסרות משמעות בשביל האדם: יש חייזרים שמתצפתים עלינו כמו סרט, או משחק מחשב, אבל זה לא שיתגמלו אותנו, אלא כמו שהדמויות במחשב מתות ונעלמות אל הכלום ככה גם אנחנו וזה לא רלוונטי. הנחה אחרת של דאיזם: יש כח עליון כלשהו שמשום מה התחיל את הכל, ואולי הוא עדיין קיים ונמצא ביקום הנוכחי אבל אין לו שום קשר אלינו. פנתאיזם נטורליסטי: הכל אחד, החומר והאנרגיה חד הם, אבל זה לא רלוונטי, אתה כן אחד עם הכל או לא, אתה פשוט חי ומת (ואז כלום) באותה הצורה בין אם אתה יודע שאתה אחד עם הכל ובין אם לא... הנחות כן משמעותיות לגבינו: יש אלהים, ולפי הדתות האברהימיות יש לנו יחסים מאוד משמעותיים איתו לטוב ולרע, החיים כאן יש קארמה, וזה מאוד משמעותי לגבינו אם אנחנו רוצים להמשיך לסבול או לבחור לעבור למישור קיום טוב יותר וכו'

 

[neophile]

אני אתייחס רק למשפט הראשון שלך

אם השקר הוא גם בך אז אתה זקוק לשיטה שבאמצעותה אתה יכול לראות את השקר הזה . כמובן שיש שיטות מסורתיות כמו דרך הפקיר, דרך הנזיר ודרך היוגי שבהן אתה צריך לעשות מה שאומרים לך בלי שאתה מבין בהכרח מה ולמה אתה עושה . הדרך הרביעית היא דרך שבה אתה מבין מה אתה עושה . כמובן שעדיין יש צורך בקבוצה ואם אני אתייחס להערות שקיבלתי כאן , אז בלעדיהם לא הייתי שם לשקר שלי לב , כששמתי לב לכך , בניגוד לדבריך לא הרמתי ידיים בגלל שהדרך הרביעית מעוגנת בפראקטיקה , לקחתי צעד אחורה . הפראקטיקה היא מה שהביאה אותי למצב מסויים שנכנסתי אליו ( זה לא היה מצב מקרי ) אז לקחתי צעד אחורה לפראקטיקה שעסקתי בה לפני הנפילה החופשית שחוויתי . אם הדרך שלך היא לא שלמה ופראקטית אז בוודאי שאם אתה תתקל במכשולים הנטייה תהיה להרים ידיים , כי אין לך אמון מספק בדרך הזאת מפאת חוסר השלמות שלה .