חיים דנדשים
New member
פעם בשנה
זה קורה. לפעמים עוד מרחמים עליי ואז זה קורה פעם בשנה וחצי, אבל זה תמיד קורה. פתאום מישהו/י שם למעלה חושב לעצמו ואומר: המדונדשת הזו, חיה את חייה על מי מנוחות, חיים שקטים ורגועים, בלי בלגנים מיותרים ובלי דרמות
, זה בדיוק הזמן לבדוק את סף היכולת שלה. ואז זה מתחיל, וכשזה מתחיל - תופים ועוד תופים ועוד תופים. עברנו למתכונת חרום בעבודה, שלי ושל כל הצוות "התקין", ואני? עדיין אופטימית 
. הספקתי לשתות חצי כוס קפה בבוקר - סבבה. הספקתי לבשל לילדים - מעולה. הספקתי ללכת לסופר - בכלל כל הכבוד. פתאום אני נזכרת למה אני כ"כ אוהבת את העובדות שלי, עד כמה הן מחוייבות ונותנות את הנשמה בשביל לגבות את חברותיהן החסרות. אני נכנסת לחנות קבועה שלי ורואה מה קורה כשהבוס לא נמצא, איזה בלגנים העובדים שלו עושים ויודעת שאצלי זה לא קורה. יודעת שכאשר אני בחופשה - הכל מתקתק כמו שצריך ולרגע לא מנצלים את העובדה שאני לא באזור. פתאום אני נזכרת כמה בסה"כ החיים שלי נוחים ביומיום, יש לי מספיק זמן לעצמי וכמה אני מספיקה לעשות. ואני עדיין אופטימית, עייפה כ"כ ובכל זאת אופטימית. אממה - אם למישהו יש דיבור עם ההוא/ההיא שם למעלה, הוא/היא מוזמנים למסור לו שמדונדשת אמרה שהיא הבינה את הרעיון ואם אפשר לסיים את העומס הזה עוד השבוע היא מאוד תודה לו, כי אשכרה עוד שבוע כזה ויש מצב שאפילו היא תאמץ כמה כדורים של הרופא המתחזה ההזוי
. עדיין אופטימית אבל מחכה בקוצר רוח לסופה"ש, יש לי תחושה שמזה הרבה מאוד זמן כמות שעות השינה וכמות שעות הערות יתחלפו ביניהם
. יאללה - עוד יומיים למניאק
.
זה קורה. לפעמים עוד מרחמים עליי ואז זה קורה פעם בשנה וחצי, אבל זה תמיד קורה. פתאום מישהו/י שם למעלה חושב לעצמו ואומר: המדונדשת הזו, חיה את חייה על מי מנוחות, חיים שקטים ורגועים, בלי בלגנים מיותרים ובלי דרמות
. הספקתי לשתות חצי כוס קפה בבוקר - סבבה. הספקתי לבשל לילדים - מעולה. הספקתי ללכת לסופר - בכלל כל הכבוד. פתאום אני נזכרת למה אני כ"כ אוהבת את העובדות שלי, עד כמה הן מחוייבות ונותנות את הנשמה בשביל לגבות את חברותיהן החסרות. אני נכנסת לחנות קבועה שלי ורואה מה קורה כשהבוס לא נמצא, איזה בלגנים העובדים שלו עושים ויודעת שאצלי זה לא קורה. יודעת שכאשר אני בחופשה - הכל מתקתק כמו שצריך ולרגע לא מנצלים את העובדה שאני לא באזור. פתאום אני נזכרת כמה בסה"כ החיים שלי נוחים ביומיום, יש לי מספיק זמן לעצמי וכמה אני מספיקה לעשות. ואני עדיין אופטימית, עייפה כ"כ ובכל זאת אופטימית. אממה - אם למישהו יש דיבור עם ההוא/ההיא שם למעלה, הוא/היא מוזמנים למסור לו שמדונדשת אמרה שהיא הבינה את הרעיון ואם אפשר לסיים את העומס הזה עוד השבוע היא מאוד תודה לו, כי אשכרה עוד שבוע כזה ויש מצב שאפילו היא תאמץ כמה כדורים של הרופא המתחזה ההזוי
