פסק דין חדש
נזיקין – נזקי גוף – קביעת נכות נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – בגין הפסד השתכרות נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – עקרונות הפיצוי התובעת נפגעה בתאונת דרכים בשנת 2000, בהיותה בת 31. הנתבעות הינן חברות ביטוח אשר ביטחו את השימוש ברכב בו נהגה. התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה. בין הצדדים אין מחלוקת באשר לשאלת החבות, אלא רק מחלוקת באשר לגובה הנזק. הנתבעות טוענות כי נכותה הנפשית של התובעת מקורה באירועים בעברה ו/או באופייה ואישיותה, וללא קשר לתאונה. טענה דומה העלו הנתבעות לעניין נכותה הקוגניטיבית. לאור האמור מבקשות הנתבעות להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו ע'י המומחים השונים, ובהתאם את גובה הפיצוי. כך גם לעניין יתר ראשי הנזק. ביהמ'ש המחוזי קיבל את התביעה ברובה בקובעו : אשר לנכות הרפואית. יש לקבל את קביעת המומחים ביחס לנכות הנוירוכירורגית, הקוגניטיבית, הנפשית האורטופדית והנוירואופתלמולוגי. לעניין הנכות הנפשית יש להעיר : אחיה של התובעת נהרג בינואר 1995 בפיגוע בהיותו חייל. בעקבות זאת פנתה התובעת לעובדת הסוציאלית של משרד הביטחון וביקשה עזרה. הנתבעות טוענות כי מצבה הנפשי כיום לאחר התאונה הושפע ברובו מאירוע הטראומטי של מות האח ולא מהתאונה עצמה - כלומר, אין קשר סיבתי בין התאונה לנזק הנפשי הנטען. ואולם, נוכח חוו'ד המומחה נראה כי אין מקום לטענת הנתבעות לפיה מות האח הוא הגורם לפגיעה הנפשית של התובעת. רבים האנשים באוכלוסיה שחוו אובדן, אין חולק שחוויה מעין זו משאירה צלקת. עם זאת ביהמ'ש סבור שהיא חלק מחיינו ואין לייחס לה משמעות לצורך קביעת דרגת הנכות. אכן, ייתכן שלתובעת 'גולגולת דקה', אבל המזיק צריך לצפות זאת. אשר לנכות התפקודית. הנכות התפקודית היא תרגום של הנכות הרפואית לשפת המשפט, על פיה נקבע גובה הפיצוי. הנכות התפקודית משקפת את הפגיעה בפועל של הניזוק, כיצד השפיעה הנכות הרפואית על התפקוד היום יומי שלו ומה הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מכך. יש ואדם נפגע פגיעה קלה יחסית מבחינה גופנית, אך תוצאותיה הכלכליות קשות וחמורות; ויש וקורה היפוכו של דבר. בענייננו, התובעת טוענת כי נכותה התפקודית עולה לאין שעור על זו הרפואית. טענה זו מקורה באופי העבודות בהן עסקה עובר לתאונה. הנתבעות טוענות מנגד, כי הנכות התפקודית של התובעת קטנה מהנכות הרפואית. אחוזי הנכות הרפואית המשוקללת של התובעת מורכבים מנכויות בתחומים שונים, והסתכלות על השפעת כל נכות בנפרד אינה נכונה. יש לבחון את מצבה התפקודי של התובעת עפ'י צירוף כל הנכויות. מטרת דיני הנזיקין היא לנסות להחזיר את הניזוק למצב בו היה עובר לתאונה. ברור לכל כי התובעת במצבה הנוכחי אינה יכולה לשוב ולעבוד בעבודות מהסוג בו הייתה רגילה לפני התאונה, מכאן שאין ספק כי תפקודה נפגע. הנתבעות טוענות כי התובעת לא מיצתה את פוטנציאל השתכרותה, בכך שבחרה לעשות הסבה למקצוע ההוראה, בניגוד לאבחון התעסוקתי בו הומלץ לה לעסוק במקצועות פקידותיים. נשאלת השאלה, אם כן, האם התובעת הפרה את חובתה להקטנת הנזק ובכך הגדילה את נכותה התפקודית? ביהמ'ש סבור כי לא ניתן לכפות על אדם לעסוק במקצועות אשר הוא אינו מוצא בהם עניין או סיפוק. לפיכך בענייננו, יש לדחות את טענת הנתבעות, ולקבוע כי בחירת מקצוע ההוראה הייתה סבירה בנסיבות העניין. כמו כן יש לדחות את הטענה לפיה התובעת הפריזה בתיאוריה, והאדירה את נזקיה (המשך התקציר בפסה'ד ). 11. חוזים – חוזה הפצה – משמעו
נזיקין – נזקי גוף – קביעת נכות נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – בגין הפסד השתכרות נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – עקרונות הפיצוי התובעת נפגעה בתאונת דרכים בשנת 2000, בהיותה בת 31. הנתבעות הינן חברות ביטוח אשר ביטחו את השימוש ברכב בו נהגה. התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה. בין הצדדים אין מחלוקת באשר לשאלת החבות, אלא רק מחלוקת באשר לגובה הנזק. הנתבעות טוענות כי נכותה הנפשית של התובעת מקורה באירועים בעברה ו/או באופייה ואישיותה, וללא קשר לתאונה. טענה דומה העלו הנתבעות לעניין נכותה הקוגניטיבית. לאור האמור מבקשות הנתבעות להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו ע'י המומחים השונים, ובהתאם את גובה הפיצוי. כך גם לעניין יתר ראשי הנזק. ביהמ'ש המחוזי קיבל את התביעה ברובה בקובעו : אשר לנכות הרפואית. יש לקבל את קביעת המומחים ביחס לנכות הנוירוכירורגית, הקוגניטיבית, הנפשית האורטופדית והנוירואופתלמולוגי. לעניין הנכות הנפשית יש להעיר : אחיה של התובעת נהרג בינואר 1995 בפיגוע בהיותו חייל. בעקבות זאת פנתה התובעת לעובדת הסוציאלית של משרד הביטחון וביקשה עזרה. הנתבעות טוענות כי מצבה הנפשי כיום לאחר התאונה הושפע ברובו מאירוע הטראומטי של מות האח ולא מהתאונה עצמה - כלומר, אין קשר סיבתי בין התאונה לנזק הנפשי הנטען. ואולם, נוכח חוו'ד המומחה נראה כי אין מקום לטענת הנתבעות לפיה מות האח הוא הגורם לפגיעה הנפשית של התובעת. רבים האנשים באוכלוסיה שחוו אובדן, אין חולק שחוויה מעין זו משאירה צלקת. עם זאת ביהמ'ש סבור שהיא חלק מחיינו ואין לייחס לה משמעות לצורך קביעת דרגת הנכות. אכן, ייתכן שלתובעת 'גולגולת דקה', אבל המזיק צריך לצפות זאת. אשר לנכות התפקודית. הנכות התפקודית היא תרגום של הנכות הרפואית לשפת המשפט, על פיה נקבע גובה הפיצוי. הנכות התפקודית משקפת את הפגיעה בפועל של הניזוק, כיצד השפיעה הנכות הרפואית על התפקוד היום יומי שלו ומה הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מכך. יש ואדם נפגע פגיעה קלה יחסית מבחינה גופנית, אך תוצאותיה הכלכליות קשות וחמורות; ויש וקורה היפוכו של דבר. בענייננו, התובעת טוענת כי נכותה התפקודית עולה לאין שעור על זו הרפואית. טענה זו מקורה באופי העבודות בהן עסקה עובר לתאונה. הנתבעות טוענות מנגד, כי הנכות התפקודית של התובעת קטנה מהנכות הרפואית. אחוזי הנכות הרפואית המשוקללת של התובעת מורכבים מנכויות בתחומים שונים, והסתכלות על השפעת כל נכות בנפרד אינה נכונה. יש לבחון את מצבה התפקודי של התובעת עפ'י צירוף כל הנכויות. מטרת דיני הנזיקין היא לנסות להחזיר את הניזוק למצב בו היה עובר לתאונה. ברור לכל כי התובעת במצבה הנוכחי אינה יכולה לשוב ולעבוד בעבודות מהסוג בו הייתה רגילה לפני התאונה, מכאן שאין ספק כי תפקודה נפגע. הנתבעות טוענות כי התובעת לא מיצתה את פוטנציאל השתכרותה, בכך שבחרה לעשות הסבה למקצוע ההוראה, בניגוד לאבחון התעסוקתי בו הומלץ לה לעסוק במקצועות פקידותיים. נשאלת השאלה, אם כן, האם התובעת הפרה את חובתה להקטנת הנזק ובכך הגדילה את נכותה התפקודית? ביהמ'ש סבור כי לא ניתן לכפות על אדם לעסוק במקצועות אשר הוא אינו מוצא בהם עניין או סיפוק. לפיכך בענייננו, יש לדחות את טענת הנתבעות, ולקבוע כי בחירת מקצוע ההוראה הייתה סבירה בנסיבות העניין. כמו כן יש לדחות את הטענה לפיה התובעת הפריזה בתיאוריה, והאדירה את נזקיה (המשך התקציר בפסה'ד ). 11. חוזים – חוזה הפצה – משמעו