פסיכיאטר

[סוזי שחורת העין]

פסיכיאטר

זהו אחרי חודש וחצי שמצבי רק הולך ומדרדר אני הולכת יום ראשון הבא לפסיכיאטר... אני לא יודעת אני מפחדת...

 

[קינגית7]

ממה את מפחדת?

מללכת לפסיכיאטר או מזה שזה יצליח? או מהתהליך?

 

[שמש ניצחית]

סוזי

אני לא יכולה לדעת ממה את מפחדת אני יכולה רק לנסות לנחש. רוב הפעמים שצריך ללכת לטיפול הפחד הגדול ביותר הוא לגעת בכאב. ואם זה הפחד שלך אז תיהי חזקה ותיזכרי שכבר עכשיו כואב והמטרה של הטיפול שהכאב ישתחרר עם הזמן... מניסיון כשדוחקים את הכאב פנימה ולא מטפלים בו הוא הופך עם הזמן למיטען שמאוד קשה להתמודד איתו,וככל שהזמן עובר הוא רק גדל... אמרת שהמצב שלך מידרדר,מאיזו בחינה? חיבוק

 

[סוזי שחורת העין]

הפחד שלי הוא...

מהתהליך מלהתחיל לקחת כדורים מהפחד של להיות בן אדם שונה אבל הכל עדיף על איך שאני עכשיו... המצב שלי מדרדר באופן כזה שאין לי חשק לעשות כלום אני לא ישנה וזה משגע אותי אני מפחדת שהתמכרתי לכדורי הרגעה אני לא יכולה לישון בליעדיהם המוח שלי חופר וחופר זה לא יאמן כמה אני מסוגלת לחשוב... אני עוד מעט טסה לחבר שלי בהולנד אני מקווה שזה יעזור קצת חופש להתרחק מהכל לשנות אווירה אני כל כך מתגעגעת כל כך קשה צריכה חיבוק...

 

[קינגית7]

אל תפחדי

תמשיכי להיות עם האצבע על הדופק בקשר לעצמך, אבל תקשיבי למה שיש לפסיכיאטר לומר ולהציע ותראי אם זה מתאים לך. תשאלי על תופעות לואי ועל נושא התמכרות אפשרית וכמה זמן תצטרכי לקחת כדורים הכל כדי שלא תפחדי, כדי שתוכלי להרגיש יותר טוב. בהצלחה.

 

[שמש ניצחית]

סוזי

אני כל כך מבינה אותך , התהליך באמת אינו פשוט אבל עם הזמן הוא משחרר ומקל מאוד בהקשר לכדורים אז לא תמיד פסיכאטר באמת ממליץ על כדורים וגם אם כן אז למצב של האבל שאת נמצאת בו עכשיו אני מאמינה שזה יהיה לתקופה קצרה רק כדי להתרומם. אני חושבת שהטיסה והמנוחה יעשו לך טוב אולי קצת לצאת מהאווירה שסביבך. בקשר לשינה תיראי אני לא ישנה כבר חודשים כמו בת אדם והאמת שיש לי כדורי שינה בבית אבל אני לא נוגעת בהם במיוחד כי כבר לקחתי בעבר וזה לא הכי בריא... אני יכולה להגיד לך מניסיון ואני לא יודעת אם זה יהיה תקף לגביך אבל בכל זאת...תנסי לא לגעת בהם גם אם הראש חופר לא תמיד זה רע לפעמים כדאי כן להתמודד עם הצער במקום לעמעם אותו..וכל פעם שתרגישי שממש קשה אז תכתבי פה את כל מה שעובר עליך תשחררי כל פעם בקצב שלך קצת.. תנסי אולי לצמצם את השימוש בהם לפעם פעמיים בשבוע ולאט לאט תירדי מהם לגמרי... את בטח חושבת לעצמך"קל לדבר קשה לבצע" אז כן זה קשה לבצע, אבל את יכולה את רק צריכה להאמין בכח שלך ואם את אומרת לעצמך שניגמר לך הכח אז אני אגיד לך שכח זה אנרגיה ואנרגיה זה דבר שאינו מתכלה רק משנה את צורתו ,תמצאי את הכח שבך ותנתבי אותו להתרומם את יכולה! בנתיים שולחת לך חיבוק גדול

 

[סוזי שחורת העין]

לשמש ניצחית!

עקבתי אחרי ההודעות שלך בפורום ואני נדהמת מהכח שיש לך, פחות או יותר הבנתי מה עבר עלייך הלוואי וההיתי יכולה לדבר כמוך וישנם רגעים שאני כן מדברת לעצמי ככה ואני אומרת יעלי את יכולה... אבל זה במשך היום אני אוהבת את השמש אבל שהשעות של הערב מגיעות אני מרגישה שגם השדים הפנימים שלי מגיעים איתם הכל כל כך טרי פצע פתוח שאני חושבת מעניין אם הוא אי פעם יתרפא,אני יודעת שלא לחלוטין והכאב הזה ישאר איתי תמיד אבל אני רק רוצה לקום בוקר אחד ולהרגיש קצת יותר טוב. אני ההיתי כ"כ קשורה לאמא שלי וההיתי מספרת לה הכל אבל האמת הכל בשנה האחרונה היא נכנסה לדכאון והיתה תקופה שההיתי אומרת יש לי אמא אבל אין לי אמא ההיתי יושבת ומדברת איתה אבל ידעתי שהיא לא מקשיבה לי אולי זה הנחמה שלי שהיא פשוט הייתה עייפה אבל גם פה נובע הכעס שלי למה היא לא נלחמה בשבילנו בשבילי בשביל אבא שלי והאחים שלי. אמא שלי נפטרה לי מול העיניים בדקה וחצי וזו תמונה שלא עוזבת אותי מלווה אותי כל הרבה במשך היום היום ספציפית היה לי יום טיפה יותר טוב ואני חושבת על זה קצת פחות... אני מקווה שהפסיכאטר יעזור לי אני מפחדת לשקוע במיוחד להישאר חזקה בשביל אבא שלי ובשביל חבר שלי יהיה בסדר אני חושבת שאמא תשמור עליי... חיבוק גם לך מתוקה

 

[שמש ניצחית]

סוזי

ראשית תודה שאת מקדישה לי מזמנך וקראת את ההודעות שלי... שנית כל פצע מגליד בהתחלה ישנה צלקת ואחר כך נשאר סימן שמזכיר לנו את הפצע אבל הוא לא מדמם! אני בטוחה שאמא שלך שומרת עליך ואוהבת אותך וקרובה אליך יותר ממה שאת חושבת... וסוזי כן אמא שלך היתה עייפה ואני אפילו לא יכולה לדמיין את הכאב שהיא חשה ...אני בטוחה שהיא נלחמה בשבילכם עד שכבר הכאב והמחלה הכניעו אותה... מותר לך לכעוס אבל תאמיני לי שהיא נלחמה ,יותר בשבילכם מאשר בשביל עצמה... אני חושבת שהכאב הכי גדול שלה היה כשהיא הבינה שהמלחמה אבודה , לפעמים מהכעס והכאב הפרטי שלנו אנחנו שוכחות משהו מאוד חשוב שאדם חולה שיודע שימיו ספורים צריך להתמודד עם המוות שלו! אני מתנצלת מראש (סליחה סקאלי אבל זה מתבקש) אם ההודעה טריגרית מידי או שהיא פגעה בך באיזשהו מובן. ואל תישכחי את הדבר הכי חשוב אולי היא לא פה איתך בגוף אבל היא איתך בכל מובן אחר!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[דודה של גיא]

היי סוזי...

מתיחסת לפחד שלך מנגיעה במקומות...בטיפול. יש לי רייקי 2 , בטיפול רייקי,לעיתים , נוגעים במקום בגוף והתחושה היא תחושת כאב חזק בהרבה מאשר לפני הטיפול....ואח"כ -הקלה. זה מה שיהיה בטיפול שלך אצל הפסיכולוג/אטר...יכאב,אולי מאד,ואח"כ תלכי למקומות שלימים ורגועים יותר. מחזיקה אצבעות,וכבר הבנתי שכולם כאן,בשבילך. חג שמייח.