יוצא לתרבות רעה
New member
פסיכולוגיה לנוער
זקוק לעצה באופן דחוף עד לפני חדשים מספר למדתי בישיבה גדולה (במספר) והייתי נחשב לחברותי מאד; חברותות, חברים לחדר ולשולחן בחדר האוכל, רבי שיח שהיו מתנהלים בראשותי, וכהנה וכהנה.. בקיצור חיים מתוקשרים... בגלל כל מיני סיבות שלא ככ נעים לפורטן (זה די רמוז בניק שלי) הוצרכתי לעזוב את הישיבה ההיא ולעבור למוסד יותר מצומצם בתלמידים וש'כולם מכירים את כולם' , פתאום אני מוצא את עצמי לבד; בקושי מכיר את סביבתי, יושב בקצה חדר האוכל ומקשיב בהתגנבות לשיחות של אחרים, שומע מהצד חבר'ה מדברים על נושאים שיש לי בהם 'פול' מה לומר, וכל זה עובר לידי... איכשהוא אני מביט על החברה מבחוץ מתבאס לאט לאט מהמצב החדש... הם עוד חושבים שם שאני שתקן... שלא תבינו לא נכון- הבחורים שם מאד נחמדים ואיכפתיים (הרבה הרבה יותר מהיכן שהייתי קודם לכן) אבל ממש איני מצליח להתאקלם שם. מוזר. נ.ב. גם אני כמו כולכם קראתי מליון סיפורים על כאלה שהיו 'מלכ/ות הכיתה' ועברו דירה/טסו לחול והכל השתנה, אבל פתאום שזה קורה לך כל העצות נעלמות... יום נעים
זקוק לעצה באופן דחוף עד לפני חדשים מספר למדתי בישיבה גדולה (במספר) והייתי נחשב לחברותי מאד; חברותות, חברים לחדר ולשולחן בחדר האוכל, רבי שיח שהיו מתנהלים בראשותי, וכהנה וכהנה.. בקיצור חיים מתוקשרים... בגלל כל מיני סיבות שלא ככ נעים לפורטן (זה די רמוז בניק שלי) הוצרכתי לעזוב את הישיבה ההיא ולעבור למוסד יותר מצומצם בתלמידים וש'כולם מכירים את כולם' , פתאום אני מוצא את עצמי לבד; בקושי מכיר את סביבתי, יושב בקצה חדר האוכל ומקשיב בהתגנבות לשיחות של אחרים, שומע מהצד חבר'ה מדברים על נושאים שיש לי בהם 'פול' מה לומר, וכל זה עובר לידי... איכשהוא אני מביט על החברה מבחוץ מתבאס לאט לאט מהמצב החדש... הם עוד חושבים שם שאני שתקן... שלא תבינו לא נכון- הבחורים שם מאד נחמדים ואיכפתיים (הרבה הרבה יותר מהיכן שהייתי קודם לכן) אבל ממש איני מצליח להתאקלם שם. מוזר. נ.ב. גם אני כמו כולכם קראתי מליון סיפורים על כאלה שהיו 'מלכ/ות הכיתה' ועברו דירה/טסו לחול והכל השתנה, אבל פתאום שזה קורה לך כל העצות נעלמות... יום נעים