פסיכולוגיה אנליטית
בשימוש במילים אלו מתכוונים לפסיכואנליזה שזו שיטת הטיפול שפרויד פיתח. בבסיס דברי פרויד ההנחה שבעיותיו הנפשיות של האדם נובעות ממעבר לא מושלם של הילדות. במצב זה כאשר אדם נתקל בהמשך החיים במצבים דומים, הוא נסוג למקומות בהם יש לו פיקסציה מבחינת האופן בו הוא רואה את הדברים. בהמשך פיתחו את התורה והרחיבו את מעגל ההתפתחות של האדם מהילדות להתפתחות לאורך כול מעגל החיים. בהמשך היו שאמרו דברים נוספים אבל על פי פרויד הדברים שמניעים את האדם הם המין והתוקפנות. החידוש העיקרי של תורה זו הוא רעיון התת מודע, קרי הרעיון שיש דברים שהאדם חווה או נתקל בהם אך אינם נמצאים בתודעתו. בטיפול מה שעושים זה ניסיון לגלות מהם המקומות בהם יש לאדם קיבעון ולגרום למצב שהוא יהיה מודע לכך. ברגע שהוא יהיה מודע לדברים הבעיה תעלם. לדעתי האישית בשיטת טיפול זו יש הרבה רעיונות יפים, אבל הבעיה היא שזה רק חלק מהתמונה ולא תמיד החלק העיקרי. בהמשך היו אחרים, למשל בולבי, שהוסיפו את חשיבות המימד החברתי, הקשר של האדם לסביבתו. יש כאלו שמשלבים רעיונות של תיאורטיקנים שונים בניסיון להתאים את הטיפול לאדם שלפניהם, אבל ברוב המקרים בארץ, המטפלים נצמדים לגישה אותה הם למדו ובישראל כאמור לפסיכואנליזה ונגזרותיה ההשפעה החזקה ביותר. נקודה חשובה כאן היא שיש להבין שלכול אדם יש מקומות שהוא לא עבר בצורה מושלמת, זה לא שיש תרשים מדוייק לאיך לתכנן חיים בלי הפרעות בתחום הנפשי, כך שהמושגים שפוי ולא שפוי אינם נכונים כול כך. בעצם יש כאן קו רצף וזה לא מצב של כן או לא. להחלטה מה נורמלי ומה לא אין קריטריון מדוייק. מה שכן יש הוא ההסכמה שאם יש למישהו מעל כמות סימנים מסויימת, אז הוא מוגדר כבעל הפרעה. אין נקודת גבול מדוייקת בין המצבים. בעצם לכולנו יש דברים שהיה רצוי לטפל בהם. לדעתי הקריטריון הכי חשוב הוא האם האדם סובל ממצבו והאם טיפול יוכל להקל עליו, כשהמושגים של נורמלי ולא נורמלי פשוט לא קשורים כלל לנקודה זו.
בשימוש במילים אלו מתכוונים לפסיכואנליזה שזו שיטת הטיפול שפרויד פיתח. בבסיס דברי פרויד ההנחה שבעיותיו הנפשיות של האדם נובעות ממעבר לא מושלם של הילדות. במצב זה כאשר אדם נתקל בהמשך החיים במצבים דומים, הוא נסוג למקומות בהם יש לו פיקסציה מבחינת האופן בו הוא רואה את הדברים. בהמשך פיתחו את התורה והרחיבו את מעגל ההתפתחות של האדם מהילדות להתפתחות לאורך כול מעגל החיים. בהמשך היו שאמרו דברים נוספים אבל על פי פרויד הדברים שמניעים את האדם הם המין והתוקפנות. החידוש העיקרי של תורה זו הוא רעיון התת מודע, קרי הרעיון שיש דברים שהאדם חווה או נתקל בהם אך אינם נמצאים בתודעתו. בטיפול מה שעושים זה ניסיון לגלות מהם המקומות בהם יש לאדם קיבעון ולגרום למצב שהוא יהיה מודע לכך. ברגע שהוא יהיה מודע לדברים הבעיה תעלם. לדעתי האישית בשיטת טיפול זו יש הרבה רעיונות יפים, אבל הבעיה היא שזה רק חלק מהתמונה ולא תמיד החלק העיקרי. בהמשך היו אחרים, למשל בולבי, שהוסיפו את חשיבות המימד החברתי, הקשר של האדם לסביבתו. יש כאלו שמשלבים רעיונות של תיאורטיקנים שונים בניסיון להתאים את הטיפול לאדם שלפניהם, אבל ברוב המקרים בארץ, המטפלים נצמדים לגישה אותה הם למדו ובישראל כאמור לפסיכואנליזה ונגזרותיה ההשפעה החזקה ביותר. נקודה חשובה כאן היא שיש להבין שלכול אדם יש מקומות שהוא לא עבר בצורה מושלמת, זה לא שיש תרשים מדוייק לאיך לתכנן חיים בלי הפרעות בתחום הנפשי, כך שהמושגים שפוי ולא שפוי אינם נכונים כול כך. בעצם יש כאן קו רצף וזה לא מצב של כן או לא. להחלטה מה נורמלי ומה לא אין קריטריון מדוייק. מה שכן יש הוא ההסכמה שאם יש למישהו מעל כמות סימנים מסויימת, אז הוא מוגדר כבעל הפרעה. אין נקודת גבול מדוייקת בין המצבים. בעצם לכולנו יש דברים שהיה רצוי לטפל בהם. לדעתי הקריטריון הכי חשוב הוא האם האדם סובל ממצבו והאם טיפול יוכל להקל עליו, כשהמושגים של נורמלי ולא נורמלי פשוט לא קשורים כלל לנקודה זו.