פסח הא?

[דן ואלפיש]

פסח הא?

חברים יקרים יש לי מספר בעיות שנתקלתי בלימודי את האספרנטו. נראה אם תוכלו לעזור לי: 1.מתי בדיוק משתמשים בC^I? כתוב שזה אמו לציין קרבה, מה זה אומר בכלל? 2. מהי בדיוק מילת היחס JE? מתי משתמשים בה? 3. יש למישהו איזו הערכה כמה דוברי אספרנטו יש בארץ ובעולם?

 

[אזרח כדור הארץ]

שאלות כדורבנות

למרות שאני מבין ומשתמש ב JE וב CXI את ההסבר אודותיהם אשאיר לאריות הלינגוויסטיקה. את השאלה השלישית שאלתי בעצמי לא פעם, ומכאן ומשם אני מעריך שישנם בערך 100,000 איש שיכולים לנהל איתך שיחה נחמדה באספרנטו ועוד 150,000 שיסתדרו יותר בכיף עם קריאת טקסט באספרנטו. כמו JE, מדובר במשהו שהוא יותר תחושה שלי. אם אתה רוצה מספר יותר מדוייק אני יכול לתת לך את מספר הדפים שגוגל מפנה אותך אליהם אם אתה מקליד לו esperanto: 1,230,000 דפים. זה לא מעט. זה אפילו המון. זה וואחד קהילה חיה ומקשקשת.

 

[Eldad S]

שלום דן, אכן...

שאלות כדרבנות! באשר ל- -chi, זוהי באמת מלה המקרבת באספרנטו. משתמשים בה בעיקר בסמיכות לקורלטיבים ולתארי הפועל, לדוגמה: tiu = זה tiu chi = זה הקרוב יותר (this, להבדיל מ-that, שהוא tiu, באספרנטו) רצוף בזאת התמונה שהבטחתי לך (נגיד, מעין נ"ב בסיום מכתב): chi kune mi aldonas la foton kiun mi promesis al vi kune פירושו "יחד", "יחד עם זה". fojo = פעם הפעם הצלחנו! Chi-foje ni sukcesis! זהו, ממש על קצה המזלג!

 

[interDist]

פסח יצא

1. אלדדוס כבר הסביר בהרחבה על chi, אני רק אוסיף דוגמא ש(לדעתי) תעשה סדר: tie -- שם; chi tie -- כאן foje -- לעיתים; chi-foje -- בפעם הזו. 2. je היא משהו גאוני של זמנהוף. זו מילה ניטראלית, שמשתמשים בה כאשר שום מילת יחס אחרת לא מתאימה (de, al, el, ...) למשל - "לקחתי את ידו": אי אפשר להגיד mi prenis lian manon כי זה אומר כאילו ידו היתה זרוקה על הכביש והרמתי אותה. גם המיליות האחרות לא מתאימות, אז משתמשים ב"je" הגאוני: mi prenis lin je la mano. אל תתעכב על זה בינתיים יתר על המידה, אם אתה לא ממש מבין את העניין עכשיו (זה קצת מתקדם). זכור רק שהשימוש הכי נפוץ ב-je נעשה בתיאורי זמן: בשעה 6 == je la 6-a horo. 3. לגבי ארץ ישראל, לא אוכל להגיד לך דבר (אולי נתונים קצת יותר מדויקים נמצאים אצל האגודה לאספרנטו בישראל). לגבי העולם: קיימים כ-2 מיליון דוברי אספרנטו פעילים - כאלה שמגיעים למפגשים, מתכתבים, שרים - בקיצור, עושים שימוש פעיל בשפה. הערכות מסוף שנות ה-80 אומרות שסך הכל אנשים שיודעים איכשהו את השפה, אפילו אם לא משתמשים בה כלל או למדו לפני הרבה זמן ולא היו פעילים מעולם, מספרם נאמד בכ-20 מיליון (זה מספר מרשים ביותר, אם לוקחים בחשבון את העובדה שאספרנטו עדיין בגיל ה"חיתולי" - מה זה +100 שנה בשביל שפה?!) מקווה שקיבלת תשובה על שאלותיך, בהצלחה בהמשך דרכך יד-ביד (mano je mano) עם אספרנטו.

 

[יוסף שמר]

תוריד 0 אחד

מהמספר 2 מליון תוריד אפס ואז תהיה קרוב יותר למציאות. וסליחה שאולי קילקלת לך ציפיות...

 

[אזרח כדור הארץ]

שנאמר:

"האמת היא לפעמים קצת מרה אבל היא תמיד תרופה" (אני אמרתי)

 

[Eldad S]

השאלה היא:

1. תרופה למה? 2. והאם היא טרופה. כמה דוברי אספרנטו קיימים לדעתך, אזרח?

 

[אזרח כדור הארץ]

להקדים תרופה או להטריף הקדמה?

האמת היא תרופה לבעיות הנובעות מתוך תפיסה לא נכונה של המציאות. עכשיו רק נשאר לגלות מה היא האמת וזה כבר עניין חמקמק יותר מדג משומן... כי אפילו האמת היא, כמו כל דבר, עניין יחסי... לעניינינו, אני מעריך את מספר דוברי האספרנטו בעולם ב 150,000 דוברים ועוד איזה 300,000 שיסתדרו יותר טוב עם קריאה באספרנטו. אני ממעיט, סרגי מרבה, לפי זה כנראה שהאמת יותר קרובה להערכה של יוסי... כמה אתה נותן לנו? מה שאני בטוח בו הוא שקבין של איי-קיו יש בקהילה הזו הרבה יותר מקבין אנשיה...

 

[DoronModan]

ויש עוד סוג

המון אנשים למדו פעם, ושכחו את השפה. כל מי שמלמד אספרנטו (כמוני) מכיר את המין הזה. מדובר במאות אלפי אנשים, לדעתי. אצלנו במשפחה חוץ ממני, למדו אספרנטו אחותי, אמא שלי, סבתא שלי ובן-דוד שלי. מאלה רק אמא שלי יודעת ואוהבת לדבר א-ו. אחותי ובן-דוד שלי עדיין זוכרים, אך הולכים ושוכחים. סבתא שלי ז"ל הודיעה לנו במפתיע, כשהייתה בת 82, שפעם, בתור נערה, היא למדה אספרנטו... חלק משוכחי האספרנטו מגיעים אליה 30-20 שנה מאוחר יותר, ואז הם לומדים אותה מחדש. יותר קשה להם בתור אנשים מבוגרים ללמוד, אבל יש להם רצון חזק מאוד, והסטטיסטיקה אומרת שהם נהיים אספרנטיסטים מצוינים. אין בכך המלצה לצעירים לשכוח אספרנטו וללמוד מחדש עוד 20 שנה... בכל מקרה, אם מחשיבים את אלה שלמדו ושכחו, אז מדובר במיליון להערכתי הצולעת.

 

[אזרח כדור הארץ]

לפעמים בצליעה מגיעים בדיוק לאן שצרי

ההגזמה במספרים טובה כמתן הלם תרבותי עבור הסקפטים שמחוץ למעגל האספרנטיסטים, אבל מרגע שהם נכנסים לעניין הם מגלים שגם אם זה לא עשרים מליון זה עדיין עולם תרבותי עצום ונהדר, ובעיקר נכון ונבון. ההגזמה היא תעלול שיווקי הננקט על הן על ידי תאגידים גדולים בפרסומותיהם והן על ידי צמחים קטנים בפרחיהם. הפרחים מתמתחים בפני הפרפרים כמשוויצים "אני, רב הצוף בי!" למרות שהפרפר המגיע אליהם מוצא רק טיפה קטנה של צוף וצריך לעבוד קשה כל היום בשדה לכלכלתו. בדרך כלל עבודה קשה זה לא מה שאנשים מקשרים עם פרפרים, אבל האמת היא, כמו שאמרנו, עניין יחסי וחמקמק....

 

[דביר דותן]

Facilan frotighon, interDistulo