סמואל ספייד
New member
פני שבת נקבלה
עם כל הכבוד למסעדות המפוארות ולשולחנות העטויים במפות צחורות, לעיתים מקיפים אותך מלצרים מעונבים ורשמיים מדי, רשמיים כמו פקיד בלשכת המקרקעין, עם כל הכייף שיש בזה לפעמים אני מעדיף את הפושטי,
לא בגלל שזה זול יותר, פשוט בגלל שזה נעים לי יותר,
אני אוהב את הים, אוהב את האוויר הצח, לא נבהל מטמפרטורות גבוהות, עד היום אני נוהג להלך יחף על אספלט לוהט, כנראה כפות רגליי נהיו חסינות עוד מהילדות שהייתי בורח מכיתה ב בבית ספר ישר לחוף השכונתי.
מפה לשם היום התעוררתי יחסית מאוחר בבקר, קפצתי לגרושתי ששבה אמש מרומניה,
היא פינקה אותי בגליל של נקניק סיביו אורגינל מאטליז בעיר סיביו, כיום למי שלא יודע הנקניק הזה כבר לא מיוצר מבשר של סוס, הרומנים החליטו להפסיק עם זה וכיום הסיביו מיוצר מתערובת של בקר וחזיר,
בדרך לחוף נכנסתי לממעדניית הדליקטסים של סווידאן ובחיל וברעדה נכנסתי להיכל הקודש שלו:
החדר האחורי,
זה לא מפחיד כמו החלון האחורי של היצ'קוק,
זה חדר עם מלא גבינות מאיטליה וצרפת, חריצים גדולים ומעושנים של גבינות, בצד יש מלא דגים מעושנים כבושים,
אני לקחתי ממנו רצועות של פילה סלמון+פלפלים חתוכים למין שושנים כאלו ממולאים בגבינת עזים, דומה לביורק הבולגרי אבל שונה קצת, הפלפלים היו מושרים במרינדה עזת טעם,
קיבלתי מהרומניה גם חריץ גבינת קשקבל שנרכש בקורטה דה ארג'ש למעלה מעל הסכר, יש שם גבנים שחיים במערות בפסגת ההר ומגדלים צאן ומגבנים גבינות ומוכרים לכל דורש,
עם כל הכבודה הזו ירדתי לים ועל חתיכת בטון מזויין ששימש לי שולחן מאולתר דפקתי עם חבר אחלה של בראנ'ץ.
לפעמים לא צריך יותר מזה
כמה פשוט ככה טעים
רכשתי גם מפלאפל הזקנים חצי ק"ג של טחינה אלוהית שלהם, ללא ספק הטחינה הכי טעימה שאכלתי מעודי, טחינה חמצמצה מאוד, חמוצה אבל לא גורמת לבחילה, חמצמצה בדיוק על הגבול של ההנאה למי שאוהב טחינה כזו,
טחינה ציון 100
חצי קג עלה לי רק 15 לירות
אכלנו בכפית חד פעמית את הטחינה , היה בריא ,מזין וטעים
עם כל הכבוד למסעדות המפוארות ולשולחנות העטויים במפות צחורות, לעיתים מקיפים אותך מלצרים מעונבים ורשמיים מדי, רשמיים כמו פקיד בלשכת המקרקעין, עם כל הכייף שיש בזה לפעמים אני מעדיף את הפושטי,
לא בגלל שזה זול יותר, פשוט בגלל שזה נעים לי יותר,
אני אוהב את הים, אוהב את האוויר הצח, לא נבהל מטמפרטורות גבוהות, עד היום אני נוהג להלך יחף על אספלט לוהט, כנראה כפות רגליי נהיו חסינות עוד מהילדות שהייתי בורח מכיתה ב בבית ספר ישר לחוף השכונתי.
מפה לשם היום התעוררתי יחסית מאוחר בבקר, קפצתי לגרושתי ששבה אמש מרומניה,
היא פינקה אותי בגליל של נקניק סיביו אורגינל מאטליז בעיר סיביו, כיום למי שלא יודע הנקניק הזה כבר לא מיוצר מבשר של סוס, הרומנים החליטו להפסיק עם זה וכיום הסיביו מיוצר מתערובת של בקר וחזיר,
בדרך לחוף נכנסתי לממעדניית הדליקטסים של סווידאן ובחיל וברעדה נכנסתי להיכל הקודש שלו:
החדר האחורי,
זה לא מפחיד כמו החלון האחורי של היצ'קוק,
זה חדר עם מלא גבינות מאיטליה וצרפת, חריצים גדולים ומעושנים של גבינות, בצד יש מלא דגים מעושנים כבושים,
אני לקחתי ממנו רצועות של פילה סלמון+פלפלים חתוכים למין שושנים כאלו ממולאים בגבינת עזים, דומה לביורק הבולגרי אבל שונה קצת, הפלפלים היו מושרים במרינדה עזת טעם,
קיבלתי מהרומניה גם חריץ גבינת קשקבל שנרכש בקורטה דה ארג'ש למעלה מעל הסכר, יש שם גבנים שחיים במערות בפסגת ההר ומגדלים צאן ומגבנים גבינות ומוכרים לכל דורש,
עם כל הכבודה הזו ירדתי לים ועל חתיכת בטון מזויין ששימש לי שולחן מאולתר דפקתי עם חבר אחלה של בראנ'ץ.
לפעמים לא צריך יותר מזה
כמה פשוט ככה טעים
רכשתי גם מפלאפל הזקנים חצי ק"ג של טחינה אלוהית שלהם, ללא ספק הטחינה הכי טעימה שאכלתי מעודי, טחינה חמצמצה מאוד, חמוצה אבל לא גורמת לבחילה, חמצמצה בדיוק על הגבול של ההנאה למי שאוהב טחינה כזו,
טחינה ציון 100
חצי קג עלה לי רק 15 לירות
אכלנו בכפית חד פעמית את הטחינה , היה בריא ,מזין וטעים
