פני החברה נתונים בידי הנוער

tehilat

New member
פני החברה נתונים בידי הנוער

שלום לכולם! שמי טויטו תהילה וכמו עמיתותי גם אני סטודנטית לחינוך מיוחד. אני מתעניינת מאוד באוכלוסיית ליקויי השמיעה וזוהי השנה השנייה במסגרת המכללה בה אני עובדת עם אוכלוסייה זו. במסגרת הקורס התודעתי ל4 גישות בנושא התקשורת עם חרשים וכבדי שמיעה. 1. הגישה האוראלית( דיבור וקריאת שפתיים), 2. הגישה המנואלית-שפת סימנים 3. הגישה הכוללנית שפת סימנים,דיבור בקול וג'סטות-סימנים אך לא בשפת סימנים המקובלת. 4. הגישה הדו-לשונית-שפת סימנים ודיבור מנסיוני עם נוער לקוי שמיעה, התברר לי על פי שיחות שלי עימם כי לרוב, הם אינם מעוניינים להיות חלק מחברת השומעים, לא במסגרת הבית ספרית ואף לא בשעות אחר הצהריים בסביבת בייתם. * חשוב לציין כי ישנו חוסר עניין גם מהצד השני. ברצוני לשאול אתכם מספר שאלות: 1. מדוע לדעתכם ישנו נתק תיקשורתי בין שתי אוכלוסיות אלו? 2. מהי לדעתם הגישה התקשורתית האידיאלית ליצירת קשרים בין שתי האוכלוסיות? 3. האם הייתם מעוניינים לבצע, להוביל שינוי תיקשורתי שיקרב בין שתי האוכלוסיות? וכיצד? תודה רבה על שיתוף הפעולה תהילה
 
עונה למרות העיקוב

1. מדוע לדעתכם ישנו נתק תיקשורתי בין שתי אוכלוסיות אלו? לדעתי יש נתק בין שתי אוכלוסיות אלו בגלל היחס של השומעים: הם מתייחסים ללקויי שמיעה והחירשים כאל אנשים רעים ולא מבינים שהם בדיוק אותו דבר.. רק שיש להם בעיה קטנה.. 2. מהי לדעתם הגישה התקשורתית האידיאלית ליצירת קשרים בין שתי האוכלוסיות? לדעתי הכי טוב זה להסיר את הסטיגמות.. ולהקנות שנכון שיש ילדים חירשים אבלף הם בדיוק כמו כל אחד ואחד... 3. האם הייתם מעוניינים לבצע, להוביל שינוי תיקשורתי שיקרב בין שתי האוכלוסיות? וכיצד? כן... בכל דרך שהיא רק העיקר הוא לעזור..
 

Catty

New member
מס' חודשים בקנדה כבר גרמו לך לשכוח

עברית?
<עיכוב> :)
 
למעלה