פנינה

[ים 17]

פנינה

אנשים מסתירים את זה בבית לא מדברים על זה, זה מתגלה אצל הפסיכיאטר לפעמים זה נדחק פנימה. פנינה היתה מופנמת היא רשמה את זה ואיש לא ידע, כולם אהבו אותה היא שנאה את עצמה. מידי פעם היתה נתקפה תקוה בדרך כלל בכתה, פנינה היתה מכוערת לפחות כך חשבה והם אמרו לה: "איזה יפה את היום".. אנשים מתעסקים בזה בבית, ברחוב בתי קפה מלאים כסף, מדברים על אושר מדמיינים שקר מאמינים.. מעבירים את הזמן ישנים... פנינה לא יכולה להרדם

גם אני לא יכולה... פוחדת. עוד מעט כולם יתעוררו, ואז עוד יום חדש יתחיל. כמה עצוב. פחות יום לטבלת האיקסים שלי, פחות יום אחד, פחות יום להשאר כאן בבית, פחות יום אחד לחופש נטול הכפייה הבית-חולימית... פחות ופחות ופחות.. בדיוק בשעה הזאת, ממש עכשיו יש מן פס אדום-כתום-צהוב של הזריחה, לא יודעת למה ואיך, אבל כל בוקר זה מפחיד אותי מחדש... אגב, תודה לכל מי שהצליח לשרוד איתי בצ´אט כל הלילה... (אהממ-אהממ) בוקר טוב, יום טוב... שלכם, ים נ.ב- קארן, סליחה ותודה שסבלת אותי בשקט, אני מקווה שבאמת לא הערתי אותך כשהתקשרתי מקודם, שמעתי בקול שלך שלא הרגשת טוב אז אל תנסי לעבוד לי שוב.. הבטחת שתראי את הזריחה גם... אז צאי לראות... זה מדהים. נשיקות.

 

[קארן_@]

מחזירה לך.....

הבלדה על האיש שהחליף את הירח ~<~<~<~<~<~<~<~<~ הוא הסתיר את עצמו מעיני קהל ובכלל מכל סוגי עיניים. לפעמים עבד כדי להשיג מזון או כדי להחליף גרביים. הוא פחד מעצמו, וחשב לעצמו... שכולם פוחדים ממנו. תמיד היתה בו איזו חולשה אך הצורך להגיע לפירושה... היה הופך לתשובה קשה זה ישנו ופתאום זה איננו. לא היה לו אח או אפילו חבר בעצם למעט הירח הוא היה בודד ודי חיוור רק יצא ומיד בורח. הירח לעומת זאת הקפיד ערב ערב התייצב והופיע וכולם אמרו: "הוא פשוט להיט -הירח הזה עוד יפתיע" וככה הם חיו האיש והירח כל אחד בדרכו. הירח יוצא והאיש בורח הירח שר האיש צורח הקשר בין האיש והירח הלך והתפתח וביום אחד גשום ואפור הירח איבד את הקול לא יכול להופיע- מוכרח לעצור! לשכב, ולשתות אקמול. ואז שעה לפני הביטול של סיבוב ההופעות הלילי ביקש הירח מהאיש הבורח: אני בצרות, ראשי קודח, רוצה לשכב להתמרח... אולי תעלה במקומי? והאיש עלה, לא היתה ברירה הירח הרי חולה. וכולם אמרו" לא רע! לא רע! מגיע לו... שיעלה. וככה הם חיו האיש והירח כל אחד בדרכו. הירח יוצא האיש בורח הירח שר והאיש צורח הקשר בין האיש לירח הלך והתפתח. --------------------------------------------------------------------- נו טוב עם המנגינה זה הרבה יותר יפה, את יודעת.. בשני קולות... בכל אופן, לא, לא הערת אותי וכן. יצאתי לראות את הזריחה.. אני חושבת שהרבה זמן לא ראיתי זריחה כזאת... ישבתי לי בחוץ והיה קור... משתק. אז נכנסתי להביא לי שמיכה וכשהשהמש עלתה סופית, חזרתי להתמקד בכנרת המתאדה.... עוד מעט חוזרים הביתה, במחשבה שניה, (עם כמה שלא נשמעתי ככה אתמול) הייתי נשארת פה עוד קצת.. פיצית, שמרי על עצמך.

 

[Pure SilenCe]

איך אפשר

לשבת ולצפות בשתיכן ולנסות לשכנע את עצמי שאתן עוזורת לעצמכן שאתן לא הולכות לאיבוד שאתן לא הולכות לאבדון איך אפשר להאמין ...