פנימיה כן או לא?

[פיה אדמונית]

פנימיה כן או לא?

האם כדאי לשלוח ילד בעל ADHD לפנימיה (הוא רוצה)?? מפחיד קצת בגלל החוסר מגע במהלך השבוע והחוסר אפשרות לסייע או להיות שם בשבילו. ההרגשה היא כמו נטישה לא? למותר לציין שמבחינה חברתית בפנימיה תהיה לו הרבה יותר חברה מאשר ממקום מגורינו מפאת מיעוט ילדים בגילו וחוסר תעסוקה במקום מגורינו(חוגים וכו'..) מלבד בית הספר כמובן אך התיכון אליו הוא אמור להגיע שופע בגישה מתירנית חופשית וחוסר גבולות פרורים , דבר שעלול להשפיע עליו לרעה. דעתכם? תודה מראש

 

[א ר י א ל ה פ]

לי אישית אין כלום נגד פנימיות אבל

אני לא הייתי שולחת את הבת שלי לפנימיה. כילדה הסובל מהפרעת קשב אני יודעת שהיא צריכה סביבה תומכת ומבינה, אוזן קשבת ועוד.... האם בפנימיה יהיה מי שיתן לה את התמיכה הזאת? האם בטוח שבפנימיה הילד ישתלב יותר טוב? יש לזכור שהפנימיה זה מקום קטן וסגור ומה יקרה אם הוא לא יסתדר עם ילד או שניים שבמקרה יהיו גם מלכי הכיתה או השכבה? אז איך אומרים אבד עליו. אבל בהחלט יש ילדים אשר פורחים בפנימיה. לגבי התיכון-אפשר לרשום אותו לתיכון אחר אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה. ברור שלבית ספר שידוע שלא יהיה טוב לילד אז בהחלט לא לשלוח. אם אכן תחליטו לרשום לפנימיה צריך לבדוק טוב את הפנימיה.

 

[פיה אדמונית]

לצערי...

יש באזורינו רק תיכון אחד! הבעיה היא לא השתלבות הוא משתלב נהדר באמת! ילד חברותי מאד לצערי היכן שאנחנו גרים אין לו הרבה עם מי להשתלב יש לו כ-4 ילדים בני גילו וחסרים המון גירויים דבר שהכרחי לדעתי במיוחד לו!

 

[פרחיה2]

הבן שלי כבר שנתיים בפנימיה

פורח ומאושר, ADD היפו אקטיבי, חי על ריטלין, ומשתעמם קשות כשהוא בבית.

 

[חיוך נצחי]

פנימיה,מדוע לא? תלוי בנער,לא?

חשוב לזכור כי אם ההחלטה היא של הילד- זו לא נטישה. אם היה וראה ורוצה- לתת לו את הבטחון שאתם תומכים ברצונו ועוזרים לו לנסות, גם חשוב. לתת לו לנסות גם חשוב מהרבה בחינות. אחי היה בפנימיה, בחודשים הראשונים היה לו מעט קשה חברתית, אז אימי נסעה אליו אחת ליומיים כמעט לבקר לשעה-שעתיים וחזרה. זה לא היה קל, אבל המשבר חלף והוא התאקלם וסיים שם בהצלחה מרובה, לאחר שבתיכון הרגיל לא הצליח כלל וסבל תסכולים רבים. מצד שני, אולי לא יצליח, לא יאהב, לא יהנה,לא יתאקלם ויחזור בו מרצונו להיות שם. לעבור לבי"ס אחר לא ממש מסובך,נכון?

 

[05 מיכל]

בעד ונגד

תראי, בעניין הנטישה - אם הוא זה שרוצה, תאורטית לא היתה צריכה להיות בעיה. אבל קשה לדעת איזה פרשנות תכרסם אצלו בפנים אם תסכימי בקלות רבה. אם את מחליטה בעד, אני מציעה לך להדגיש שאת *מרשה* לו, כי הוא רוצה, ושאת תתגעגעי אליו, אבל אף אחד לא יכול להישאר כל החיים ליד אמא רק כדי שהיא לא תתגעגע... אבל לגבי הפנימיה המסוימת הזו, אם הגבולות שם לא ממש ברורים - זה עלול להיות בעייתי. האם אין אפשרות לחשוב על פנימיה אחרת, יותר ממוסגרת? אם אין אפשרות כזו, את צריכה לנסות לברר אם אנשי הצוות שם הם מאוד מקצועיים, ויהיו מסוגלים להחזיק את הילד במסלול. אגב, בן כמה הוא? מגיע גיל שבו את לא יכולה להחזיק אותו בניגוד לרצונו במקום שלא בו הוא רוצה ללמוד. זה מעורר יותר מדי אנטי, והמחיר גבוה מדי. בהצלחה!

 

[פיה אדמונית]

מספר הבהרות..

בפנימייה יש מסגרת, כוונתי היתה בתיכון שיש באזורינו אין מסגרת ולכן זוהי אחת הנקודות זכות לטובת הפנימייה ששם יש מסגרת. מדובר בילד שעולה לכיתה ט' כאשר כרגע הוא בחטיבה בה יש מסגרת נהדרת תומכת וחזקה והילד פורח. לצערי החטיבה היא עד כיתה י' ואז כפי שידוע לכן עוברים לתיכון. ששם נוצרת הבעיה הב"יס אליו אנו שייכים הוא חסר המסגרות. בפנימייה שהמתוכננת יש מערכת תומכת וחזקה ומסגרת ברורה. ושוב תודה רבה

 

[zivadina]

מתוך נסיון אישי

אצלנו הילד נשלח בכתה ט' לפנימייה צבאית לפי בקשתו. הוא פורח שם, בדיוק לפי הטענה של ד"ר מנור, שמסגרות ברורות עושות טוב מאוד לילד ADHD חסר גבולות פנימיים. כלומר, זאת עשויה להיות מסגרת נהדרת אם הפנימיה מנוהלת נכון, וכמובן אם הילד הולך לשם מרצונו החופשי. לילד שלי לא הייתה בעייה להתרגל לפנימייה, כי בבית יש חינוך לעצמאות מגיל צעיר. אני מעריכה שילד שצריך עדיין את החום של הבית, יתקשה להשאר בפנימייה. את הקשר עם הילד אנחנו משמרים באמצעות טלפונים (ביוזמתו) ופינוקים כאשר הוא מגיע הביתה. אני דואגת להיות זמינה תמיד בסלולרי.