פניו של הישראלי
אני מצרפת לכן קישור של כתבה שהתפרסמה היום באתר וואלה. הכתבה מספרת מקרה שאירע הלילה על זקנה שנמצאה ללא רוח חיים בדירתה, כשהמטפלת שלה נמצאה חבולה בפתח הבניין. על הקשישה נמצאו סימני חניקה. המשטרה מעלה חשד כי המטפלת רצחה את הקשישה ואז ניסתה להתאבד. * ברצוני להתייחס לכמה נקודות: 1) פרט למילה "מטפלת", לא הוזכר בכתבה מאום על חייה הפרטיים של המטפלת. המעניין הוא שכמעט כל המגיבים לכתבה (אולי למעט אחד) הסיקו שמדובר בעובדת זרה. ייתכן שהדבר נכון, אבל בכל זאת אין לנו, לקוראים, שום אינפורמציה בנוגע לארץ המוצא של המטפלת. 2) אלה שחושבים שמדובר בעובדת זרה, טרחו לכתוב כי אנחנו הישראלים סתם מרחמים על העובדים הזרים, שהם מגיעים מארץ עניה להרוויח את לחמם ואז הם מתעללים בזקנים שלנו. היו כאלה שטרחו להזהיר את ההורים מפני אותם עובדים זרים שמתנהגים יפה לידם, אך כשהם עם הקשיש לבד, הם משנים את עורם וגורמים לו לסבל. כלומר, לא רק שהקוראים הסיקו שמדובר בעובדים זרים, הם גם עושים הכללה גסה על אופיים של כלל העובדים. 3) היו כותבים שאמרו שאין פלא שאנחנו מסתייעים בעובדים זרים, משום שהישראלים מאוד יקרים (היה אחד שכתב שהישראלים גובים 40 ש"ח לטיפול של לילה). ואני אומרת על כל זה: תראו את פרצופו המכוער של הישראלי- מיד קופץ למסקנות, עושה הכללות, מביע בוז כלפי אנשים שבאים לארץ לנקות את הטוסיק של ההורים שלו, ועוד מתלונן על המחיר הגבוהה שהעובדים הישראלים דורשים על טיפול בקשיש. מעניין אותי אם אחד מהמגיבים האלה פעם טיפל בקשיש. אם הם יודעים מה זה לטפל באדם חסר אונים אשר תלוי בך בכל דבר, להחליף חיתול לאדם מבוגר אשר מתבייש בתלותו באחרים, לרחוץ אותו, להקשיב לתלונותיו על בריאותו הקלוקלת, ללכת איתו לקופ"ח ברגל או כשהוא ישוב בכיסא גלגלים, כל היום להריח שתן וצואה, לפעמים גם לעבוד עם אנשים עם מחלות הפוגעות בהתנהגות (אלצהיימר,דמנציה, מחלות נפש). יש הורים ישראלים שגם מנצלים את העובדים לרווחתם האישית- מבקשים מהם להגיע לביתם עם הקשיש ואז לנקות גם את הבית שלהם. יש קשישים שבני משפחתם או חבריהם מגיעים מידי יום להתארח אצלם ואז העובד הזר נאלץ להכין ארוחה או כוס קפה גם להם. הם חושבים שזה כלול בחבילה ולא חושבים בכלל פעמיים אם זה בסדר שהעובד ישרת גם אותם, כאילו זה מובן מאליו. נראה את כל יפי הנפש האלה עובדים בעבודה קשה כזו 24 שעות ביממה או אפילו כמה שעות בודדות. נראה אותם מוכנים לעבוד בעבודה כזו דרך ביטוח לאומי ולקבל 20 ש"ח לשעה. מישהו מהמגיבים האלה בכלל יודע מה עוברים העובדים הזרים כדי להגיע ל"ארץ הקודש" ע"מ לעבוד ולפרנס את בני משפחתם? הם משלמים לאיזה סוכן ישראלי נצלן 5,000 $ . הסוכן אומר להם שהוא כאילו מוציא על הוצאתם לישראל את הסכום הנ"ל ואז בשנת עבודתם הראשונה בארץ הם עובדים כמו חמורים כדי להחזיר את הכסף לאותו הסוכן. רק מהשנה השניה הם בעצם מתחילים להרוויח את לחמם. העובדות הזרות עוזבות את ילדיהן בארץ מולדתן ומגיעות לפה לכמה שנים, שנים של געגועים ורגשות אשם על נטישת ילדיהם. ממש הכעיס אותי לקרוא את המגיבים. נכון, לא כל העובדים הזרים הם טלית שכולה תכלת, אבל האם כולנו הישראלים הם טלית שכולה תכלת? אולי שכחנו שבכל מדינה, כמו במדינת ישראל, יש אנשים הגונים לצד אנשים נצלנים ונפשעים. טוב, אבל מה אני מתפלאת? ככה הם ישראלים רבים- יורקים לבאר ממנה הם שותים.
אני מצרפת לכן קישור של כתבה שהתפרסמה היום באתר וואלה. הכתבה מספרת מקרה שאירע הלילה על זקנה שנמצאה ללא רוח חיים בדירתה, כשהמטפלת שלה נמצאה חבולה בפתח הבניין. על הקשישה נמצאו סימני חניקה. המשטרה מעלה חשד כי המטפלת רצחה את הקשישה ואז ניסתה להתאבד. * ברצוני להתייחס לכמה נקודות: 1) פרט למילה "מטפלת", לא הוזכר בכתבה מאום על חייה הפרטיים של המטפלת. המעניין הוא שכמעט כל המגיבים לכתבה (אולי למעט אחד) הסיקו שמדובר בעובדת זרה. ייתכן שהדבר נכון, אבל בכל זאת אין לנו, לקוראים, שום אינפורמציה בנוגע לארץ המוצא של המטפלת. 2) אלה שחושבים שמדובר בעובדת זרה, טרחו לכתוב כי אנחנו הישראלים סתם מרחמים על העובדים הזרים, שהם מגיעים מארץ עניה להרוויח את לחמם ואז הם מתעללים בזקנים שלנו. היו כאלה שטרחו להזהיר את ההורים מפני אותם עובדים זרים שמתנהגים יפה לידם, אך כשהם עם הקשיש לבד, הם משנים את עורם וגורמים לו לסבל. כלומר, לא רק שהקוראים הסיקו שמדובר בעובדים זרים, הם גם עושים הכללה גסה על אופיים של כלל העובדים. 3) היו כותבים שאמרו שאין פלא שאנחנו מסתייעים בעובדים זרים, משום שהישראלים מאוד יקרים (היה אחד שכתב שהישראלים גובים 40 ש"ח לטיפול של לילה). ואני אומרת על כל זה: תראו את פרצופו המכוער של הישראלי- מיד קופץ למסקנות, עושה הכללות, מביע בוז כלפי אנשים שבאים לארץ לנקות את הטוסיק של ההורים שלו, ועוד מתלונן על המחיר הגבוהה שהעובדים הישראלים דורשים על טיפול בקשיש. מעניין אותי אם אחד מהמגיבים האלה פעם טיפל בקשיש. אם הם יודעים מה זה לטפל באדם חסר אונים אשר תלוי בך בכל דבר, להחליף חיתול לאדם מבוגר אשר מתבייש בתלותו באחרים, לרחוץ אותו, להקשיב לתלונותיו על בריאותו הקלוקלת, ללכת איתו לקופ"ח ברגל או כשהוא ישוב בכיסא גלגלים, כל היום להריח שתן וצואה, לפעמים גם לעבוד עם אנשים עם מחלות הפוגעות בהתנהגות (אלצהיימר,דמנציה, מחלות נפש). יש הורים ישראלים שגם מנצלים את העובדים לרווחתם האישית- מבקשים מהם להגיע לביתם עם הקשיש ואז לנקות גם את הבית שלהם. יש קשישים שבני משפחתם או חבריהם מגיעים מידי יום להתארח אצלם ואז העובד הזר נאלץ להכין ארוחה או כוס קפה גם להם. הם חושבים שזה כלול בחבילה ולא חושבים בכלל פעמיים אם זה בסדר שהעובד ישרת גם אותם, כאילו זה מובן מאליו. נראה את כל יפי הנפש האלה עובדים בעבודה קשה כזו 24 שעות ביממה או אפילו כמה שעות בודדות. נראה אותם מוכנים לעבוד בעבודה כזו דרך ביטוח לאומי ולקבל 20 ש"ח לשעה. מישהו מהמגיבים האלה בכלל יודע מה עוברים העובדים הזרים כדי להגיע ל"ארץ הקודש" ע"מ לעבוד ולפרנס את בני משפחתם? הם משלמים לאיזה סוכן ישראלי נצלן 5,000 $ . הסוכן אומר להם שהוא כאילו מוציא על הוצאתם לישראל את הסכום הנ"ל ואז בשנת עבודתם הראשונה בארץ הם עובדים כמו חמורים כדי להחזיר את הכסף לאותו הסוכן. רק מהשנה השניה הם בעצם מתחילים להרוויח את לחמם. העובדות הזרות עוזבות את ילדיהן בארץ מולדתן ומגיעות לפה לכמה שנים, שנים של געגועים ורגשות אשם על נטישת ילדיהם. ממש הכעיס אותי לקרוא את המגיבים. נכון, לא כל העובדים הזרים הם טלית שכולה תכלת, אבל האם כולנו הישראלים הם טלית שכולה תכלת? אולי שכחנו שבכל מדינה, כמו במדינת ישראל, יש אנשים הגונים לצד אנשים נצלנים ונפשעים. טוב, אבל מה אני מתפלאת? ככה הם ישראלים רבים- יורקים לבאר ממנה הם שותים.