פניה מלב אל לב

מעיינה2

New member
פניה מלב אל לב

שלום אני יודעת שהפנייה שאני עומדת להציג אינה פנייה רגילה אך היא פניה מלב אל לב אל מי שיכול לעזור לי. אהיה אסירת תודה אם מי שיוכל לעזור לי יפנה אליי במסר אישי. אפשר גם בדרך אנונימית, העיקר שיפנה. אני פונה אל האמהות והאבות או קרובים של ילדים שאחד ההורים שלהם מרצה מאסר בכלא או אל הילדים עצמם. מטרתי היא להתייעץ בנוגע לחוויה שעוברת על הילד ובנוגע לשאלות מהותיות כמו אם לקחת את הילד לבקר את ההורה בכלא. לצערי עליי לקבל החלטות הרות גורל שיכולה להיות להן השפעה עצומה על ילדיי ואין לי פירור של מושג איך מתמודדים עם מצב כזה ומה עושים ואיך עושים. אנחנו מסתייעים בייעוץ פסיכולוגי אבל זה לא מתקרב אפילו לעזור לנו כמו מישהו שעובר או עבר את זה. הייתי רוצה לשמוע ממקור ראשון שמתמודד עם מצב כזה עיצות או אפילו לשמוע רק את מה עובר על ילדים שנמצאים במצב כזה ואיך כדאי לטפל בהם ומה לעשות. כאמור ניתן לפנות אליי בדרך אנונימית. אני מבטיחה שלא יהיה צורך בחשיפה של פרטים אישיים שלכם. אודה גם אם מישהו מכיר גם קבוצת תמיכה או משהו דומה. תודה רבה רבה וסליחה על ההפרעה.
 
יש לי חברה שבעלה בכלא

הוא שפוט על נסיון לתכנן פגיעה בערבים, או משהו דומה. יש לו ילדים והם מגיעים לבקר אצלו פעם בשבוע (האשה והילדים. חלקם נולדו כשהוא כבר בכלא). בדיוק יצא לי לדבר עליו איתה לפני כמה שבועות (איך מתמודדים, איך הילדים וכו'). אז אחד הילדים שאל אותה : "כשאני אהיה אבא גם אני אהיה בכלא?". היא אמרה שהוא חלק בלתי נפרד מחייהם. הוא מתקשר כל יום , מדבר עם כולם, עוזר להם בשעורי הבית, יודע מי הולך לאיזה חוג ומה אמרו באספת הורים. בלילה - הוא קורא איתם קריאת "שמע על המיטה" (יש רמקול בכל חדר והוא מדבר אליהם דרך הרמקול ומאחל להם לילה טוב). ככה שהם מרגישים אותו כל הזמן אתם. אני מניחה שמה שגם עוזר להם להתמודד זה שהם לא רואים במה שהוא ביצע עבירה שיש להתבייש בה ודי גאים בו - אז אלמנט ה"בושה באבא" ירד. הם גם חיים בסביבה תומכת. וגם לאבא קל להתמודד כי הוא שםוט עם כמה חברים - וביחד יש להם חברה. מצד שני, היה לי תלמיד בן-יחיד שאביו היה שפוט על עבירוטת סמים. הילד היה מעצמו די מופנם ושקט - אבל הילדים גם היו מציקים לו (מה שלא אוסיף לבטחונו האישי) והבנתי שמעולם לא ביקר את אביו בכלא. כשהוא היה בכתה ו אביו השתחרר וחזר לגור איתם. אין לי נסיון אישי - אני יודעת שאם הייתי במקומך הייתי מתקשה יותר עם העניין שהילד יהיה בתחושה ש"אבא קיבל עונש" ויתבייש באביו. יחד עם זה - אם האבא אדם טוב וראוי כאדם וכאבא - לא הייתי רוצה למנוע מהילד לראות את אביו. נראה לי שחשוב גם מהי העבירה שבגינה יושב האב בכלא. קל להסביר יותר בלדרות בסם מאשר רצח, למשל.
 

מעיינה2

New member
הסיבה בגינה הוא יושב

היא בהחלט מקור לבושה ועל כן התלבטותי. האם את מורה? האם את חושבת שילדים אחרים יציקו לילה? היא בכיתה ג. כיצדצ לדעתך מורה יכולה להיות מעורבת בתהליך ולסייע לילדים האחרים לקבל את הילדה וכיצד לספר להם? אשמח לשמוע גם מהורים ומורים אחרים תגובות. תודה
 
כן. אני מורה

היה לי רק נסיון עם הילד שכבר סיפרתי עליו ושם הילדים בהחלט הציקו לו. גם ביחס לאביו אבל גם בלי קשר לאביו. ילדים מסוגלים להיות אכזריים מאד - אבל יכולים להיות גם תומכים מאד. אני לא בטוחה שהייתי רוצה כאמא שהילדים האחרים ידעו. הייתי מכינה "סיפור כיסוי" (אבא עובד בחו"ל וכדומה). וגם יש את העניין של לכמה זמן הוא נשפט שאפשר לסחוב סיפור כזה. הייתי משתפת את המחנכת, כדי שתהיה ערה לקושי. אין צורך וטעם לשתף ילדים אחרים. במידה והעניין בכל זאת יוצא - ויש הצקות לילד על הבסיס הזה - חשוב שהמורה והיועצת יעזרו ככל יכולתן. יחד עם זאת, מנסיון שלי, זה גם מאד תלוי בילד. יש ילדים שקל יותר "לטפס" עליהם כי הם שקטים ונותנים להציק להם. ויש כאלה ש"כיף" להציק להם - כי הם מתפרצים בזעם על כל פגיעה. ויש ילדים שפשוט לא מציקים להם - כי הם יודעים לחייך ולהעביר הלאה - בלי להראות סמרטוט. בלי קשר, הילד לדעתי צריך להיות גאה באבא שלו. לא על מה שהוא עשה כמובן - אלא על צדדים אחרים שביש בו. זה חשוב להערכה העצמית של הילד גם את עצמו.
 

מעיינה2

New member
את מציעה שלמעשה

הילדה לא תספר שאביה בכלא. אבל איך מסבירים לילדה עצמה שיש חלק מחייה שהיא צריכה להסתיר. הרי ההסתרה מלמדת אותה שיש משהו כביכול פגום בה שהיא צריכה להסתיר. אני יודעת שצריך להסביר שזה לא חלק ממנה אבל אני חושבת שזה לא יעזור. בכל זאת הילד מרגיש שמשהו פגום בו כשהוא צריך להסתיר חלק מעצמו בסוד. אני חוששת שזה יפגע בבטחונה העצמי ושזה ילמד אותה לשמור סודות בהמשך גם מפניי. מה דעתך? אשמח לשמוע עוד דיעות. תודה
 
למעלה