פנטזית התחלה
הכביש השחור נבלע תחת גלגלי המכונית, מחוג המהירות מצביע על מאה וחמישים, הדופק מואץ לפעימות חזקות, רק המופע הארנבות של קספר דופק לי בראש, בקולי קולות שומע לי שקט. המהירות מתגברת, הזמן יקר, רוצה לנגוע בך שוב, לחבק. מאט את המכונית, אנדרנלין זורם לו, הנה המכונית שלך לפני, עוצרת. סעי אחרי אומר לך, נכנסים ליער השלווה שלנו. שפתייך חמות מלטפות, חודר לתוכך, מרגיש את חום גופך, נצמדת. מחייכת אלי, גופי בוער, מבעד להבות של תשוקה, מבעד חרמנות גואה, מחבק אותך אלי, בואי קטנה אומר לך, בואי אלי. נלך לנו יחדיו במסע משותף, תני לי את היד, תסמכי עלי. כיסוי העור מכסה את עיניה, ניטים כסופים בוהקים לאור ירח. מסובב את גופך, הוא מגיב לרצונותי, נצמד, מחדיר אצבע שובבה, בודק את רטיבותך, את שם איתי, בוטחת בי. ידים מאחורי הגב פוקד, בלי היסוס מעבירה ידים, קושר אותן היטב. לאט חושב לי, תזהר,שמור עליה. אם תרגישי נימנום תחושת עיקצוץ כאב מיותר בידים תגידי לי, נושק לשפתיה, טועם את גופה. היא כלכך יפה שם, בין צלילי יער קסום, קשורה ומכוסה, מגורה ושלווה. קולות התנים המייללים נוגעים במחשבה, שנינו פה לבד בעולם. בואי נלך לטייל אומר לה, תגבירי קצב, אל תדאגי אני פה, שומר. הולכים לנו בין עצים ירוקים, זימזום קל חולף מעלינו, זהירות, מטפסים. הגוף מתקשח, מחזיק בגופה, שותפה חדשה למסע. נכנסים לפינה שקטה, שששש לוחש לה, תקשיבי לקולות. גופה הקטן מצטמרר לו, מחבק אותה, לוחש באוזנה. מחדיר אצבע, מרגיש את הרטיבות חוזרת במהרה, תגמרי, אני רוצה שתגמרי אומר לה, צעד קטן של אמון נבנה, הגוף רועד תחת תשוקה, היא שקטה כלכך, מתחברת לתחושה, צעד ראשון והיא כלכך יפה. להט הנשיקות מתגבר. מספיק להיום לוחש לה, עשית אותי גאה במיוחד. בין קולות הלילה שומע את גניחתה, רעד שריריה מסמן את פורקנה.
הכביש השחור נבלע תחת גלגלי המכונית, מחוג המהירות מצביע על מאה וחמישים, הדופק מואץ לפעימות חזקות, רק המופע הארנבות של קספר דופק לי בראש, בקולי קולות שומע לי שקט. המהירות מתגברת, הזמן יקר, רוצה לנגוע בך שוב, לחבק. מאט את המכונית, אנדרנלין זורם לו, הנה המכונית שלך לפני, עוצרת. סעי אחרי אומר לך, נכנסים ליער השלווה שלנו. שפתייך חמות מלטפות, חודר לתוכך, מרגיש את חום גופך, נצמדת. מחייכת אלי, גופי בוער, מבעד להבות של תשוקה, מבעד חרמנות גואה, מחבק אותך אלי, בואי קטנה אומר לך, בואי אלי. נלך לנו יחדיו במסע משותף, תני לי את היד, תסמכי עלי. כיסוי העור מכסה את עיניה, ניטים כסופים בוהקים לאור ירח. מסובב את גופך, הוא מגיב לרצונותי, נצמד, מחדיר אצבע שובבה, בודק את רטיבותך, את שם איתי, בוטחת בי. ידים מאחורי הגב פוקד, בלי היסוס מעבירה ידים, קושר אותן היטב. לאט חושב לי, תזהר,שמור עליה. אם תרגישי נימנום תחושת עיקצוץ כאב מיותר בידים תגידי לי, נושק לשפתיה, טועם את גופה. היא כלכך יפה שם, בין צלילי יער קסום, קשורה ומכוסה, מגורה ושלווה. קולות התנים המייללים נוגעים במחשבה, שנינו פה לבד בעולם. בואי נלך לטייל אומר לה, תגבירי קצב, אל תדאגי אני פה, שומר. הולכים לנו בין עצים ירוקים, זימזום קל חולף מעלינו, זהירות, מטפסים. הגוף מתקשח, מחזיק בגופה, שותפה חדשה למסע. נכנסים לפינה שקטה, שששש לוחש לה, תקשיבי לקולות. גופה הקטן מצטמרר לו, מחבק אותה, לוחש באוזנה. מחדיר אצבע, מרגיש את הרטיבות חוזרת במהרה, תגמרי, אני רוצה שתגמרי אומר לה, צעד קטן של אמון נבנה, הגוף רועד תחת תשוקה, היא שקטה כלכך, מתחברת לתחושה, צעד ראשון והיא כלכך יפה. להט הנשיקות מתגבר. מספיק להיום לוחש לה, עשית אותי גאה במיוחד. בין קולות הלילה שומע את גניחתה, רעד שריריה מסמן את פורקנה.