פנטזיות

[גלבועא]

פנטזיות

מדי פעם אני נכנס לתוך פנטזיה שמעוררת בי צחוקים אינסופיים, והיא פנטזיית היותי אבי החתן / אבי הכלה ומאבקיי עם הצד שכנגד. בפנטזיה הזו אני לבד [לאן הלכה זוגתי - מי יידע? בכל מקרה היא מפנה בפנטזיה את המקום לי ורק לי

] היום חגגתי עם אם הכלה שתתחתן עם בני בכך שהגעתי לערב בו קובעים תנאים והודעתי לה חגיגית שאין לי כסף לשלם עבור החתונה המפוארת שהיא תכנננה, וזה בסדר היא גם יכולה לא להזמין אותי, לא אעלב, וזה אחרי הרצאה ארוכה שנתתי לה על "החוצפה" שלה לתכנן את החתונה עוד לפני שדיברה אתי. ככה עברה הדרך ממכון הכושר הביתה במהירות רבה.

 

[alona 9]

גלבוע הפנטזיה שלך היא...

המציאות שלי נראה לי כי "אשאיל" אותך כתגבורת,(כדוברי)....בבוא הזמן. התסכים לבוא?

 

[m i t a l y]

ומה המציאות שלך?

אם מותר לי לשאול?

 

[alona 9]

המציאות שלי

כשיתכננו ,בלעדי או איתי מאיין תבוא ישועתי..

 

[pf26]

../images/Emo163.gif../images/Emo35.gif

זה סתם "פינטוז" להעביר את הדרך הביתה, או שבאמת יש כלה מיועדת ויתכן מצב כזה? כי אם לפנטז, אני הולכת על משהו אדיר כמו שאמא שלי מצלצלת אלי ומבקשת להפגש כדי לתת לי סכום כסף משמעותי מירושה שהתגלגלה אליה (במציאות היא מקסימום תגלגל אותי מכל המדרגות

). אבל אם יש בבסיס הפנטזיה משהו אמיתי, ליבי ליבי לך...

 

[נץ666]

הילד בן 17

 

[alona 9]

pf יקירה,גם הפינטוז שלך היא המציאות

וואלה, היא מצלצלת אלי מידי פעם,מבקשת להפגש כדי לתת לי סכום כסף,אמנם לא משמעותי ולא מירושה, אבל היא עושה זאת....

 

[mich78]

פנטזיות ...

הפנטזיה שליוותה אותי שנים בתור ילדה ומתבגרת היתה: שיום אחד יופיעו הורי האמיתיים בדלת ה

יספרו לי כמה הם אוהבים אותי, וכמה הם מצטערים שנטשו אותי... אך, ספרי הרומן והתככים שהייתי מכורה (ואני עדיין) השפיעו עלי

 

[גלבועא]

אלה פנטזיות נהדרות

אימצתי לי כל בחורה שאהבתי לאחות - בגיל לפני 12, אח"כ הייתי טרזן, היו תקופות שנטיתי גם אני להחליף את הוריי ללא הרף. אח"כ באו תקופות של הזיות קצת יותר אכזריות. היום אני מסתפק במריבות עם אם אשת בני

בכלל אחד התחביבים שלי הוא לפנטז, לחלום בהקיץ, ליצור תסריטי "כאילו" או "לו היה.."

 

[mich78]

זה היה אחד התחביבים שלי

תסריטים, חלומות בהקיץ ... בגיל ההתבגרות שהתהום היתה ממש מתחתי הייתי מדמיינת את התאבדותי, מי יבוא ללוויה מי לא, תמיד הורי הצטיירו כבוכים ומגלים דברים חדשים עלי, שלא היה להם מושג, ותמיד הם היו מצטערים (בתסריטים שלי כמובן....) היו המון פעמים שהייתי נהנת לחשוב על הללויה שלי ומה יקרה אם אחלה ואמות, איך הורי ירגישו מה זה יעשה להם (או לא...) היו גם תסריטי פיגועים (נפצעת או נהרגת) תמיד נהנתי לדמיין אותם סובלים אח"כ, חיים בתחושת פספוס גדולה

היום למדתי לחיות במציאות ולא בפנטזיה לכן התסריטים שלי מתמעטים

...

 

[alona 9]

mich

זה מה אמרתי לעצמי כשקראתי.... עכשיו חושבת,

מה דעתך?

 

[mich78]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

מפחידה שכמוני ...

הייתי זורמת עם המחשבות בונה סרטים שלא היו מביישים תסריטאים

... רק לאחר שלקחתי את עצמי בידיים זה נרגע, למרות שגם היום יש לי קטעים של ... "מה היה קורה, אילו..." אולי באמת אני צריכה לשנות את כיווני הפנטזיות שלי ...

 

[ואו הבנתי]

mich78 גם לי היו תסריטים דומים../images/Emo9.gif

 

[ואו הבנתי]

גלבועא יש לך חומר להמון סיפורים

נהדרים. תעשה משהו עם זה...

 

[גלבועא]

תודה לך ../images/Emo13.gif

אבל אין לי כישרון של סופר.

 

[ואו הבנתי]

גלבועא היום לא צריך קול טוב בכדי

להיות זמר. ולא צריך כישרון כתיבה על מנת לכתוב סיפורים מעניינים. מספיק רעיונות מיוחדים. מכיוון שטעמתי את זוית הראיה המיוחדת שלך, אשמח לקרוא עוד רעיונות כאלה אולי בבלוג אישי?.

זאת כמובן הייתה הצעה. לא הכרח.