פנטזיות

[פושעת81]

פנטזיות

יש אנשים שמפנטזים על זכייה בלוטו.. אני מפנטזת שהכל ישוב לקדמותו ונשוב לחגוג את החגים יחד, מתגעגעת לארוחות שישי,לחיבוקים ,לריח. רוצה שאני ואימי נשוב לטייל ,לעשות קניות יחד. עדיין קשה לי למסור את החפצים שלה,לקח לי שנתיים עד שהעלתי את המגירה של החזיות לבויידם ,משום שהריח שלה עדיין נשאר בהם.

 

[איחוד האחת]

שלום פושעת 81

תתפלאי כמה אנשים מפנטזים על זה יותר מאשר על לוטו... אבל, לצערנו את גם יודעת שזו עובדה ואותה לא ניתן לשנות... אז כדאי ללמוד איך לחיות עם זה ולחיות טוב, לא רק לשרוד. אפשר וניתן... ברוכה הבאה אלינו

 

[סְקָאלִי]

ברוכה הבאה, פושעת! [איזה ניק!]

ברוכה הבאה לפורום שלנו. הכמיהה שלך ברורה לבנות כאן לגמרי ... נשמח לשמוע עוד אודותייך. סקאלי

 

[תאירי את אושרך]

לחיבוק מאמא../images/Emo24.gif

היי פושעת נגעת בנקודה כ"כ רגישה בעניין אובדן אמא. ריח של אוכל מבית אמא? חיבוק, שיחות נפש? לטייל? קניות? חלפו כ"כ הרבה שנים שאני בקושי רב זוכרת על מה את מדברת, ולכן זה מאוד מפחיד, ואפילו גורם לי להזיל דמעה, ולהרגיש מאוד קר

, וריקני.

 

[SSnow]

נקודה רגישה מאוד

קראתי את התגובה שלך (אני קוראת את רוב התגובות שיוצא לי) ויצא לי להרגיש תחושת קנאה חזקה (מצטערת) את מדברת על אוכל של אמא, חיבוק , שיחות נפש.... שלא לדבר על טיול או קניות.... שום דבר מהדברים האלא לא יצא לי ולא יצא לי לעשות אם אמי.... היינו משפחה "קשת יום" והיא עבדה הרבה ואני למדתי ודאגתי לבית ... התראינו בעיקר בערבים וגם אז היו לנו כמה דקות שיחה ואני הייתי יוצאת לחברות, בילויים (הייתי בת 18-19, י"ב), אלוהים אם הייתי יודעת שיש לי פחות מחצי שנה איתה , לא הייתי מתנהגת בכזאת אנוכיות.... ולפני זה הייתי עוד יותר צעירה ופחות "מעוניינת"... מה שאני מנסה להגיד, שלא יצא לי להכיר את כל הדברים האלו... בקושי אני זוכרת בישולים שלה, כל היתר לא ממש היה לנו... לכן אני אומרת שאני קצת מקנה בך (זה נשמע מצחיק ורע בו זמנית) על שזכית לכל הדברים, למרות שאולי אז הכאב שלך הוא גדול יותר כי את יודעת יותר מה הפסדת... אני לא יודעת את זה, מבחינתי המילה "אמא" היא יותר מושג כי אין לי דברים "אישיים" לאפיין אותו... כמו שיש לרוב האנשים... בכל מצב לא יודעת למה התערבתי.... אני מניחה שיש לי קצת רחמים עצמיים (אולי בעצם הרבה, וקצת יותר מדי.... אני לא ממש אוהבת שאנשים מרחמים עלי, אבל כנראה שאני אוהבת לרחם על עצמי... ולא מעט)... תודה...

 

[תאירי את אושרך]

לילה טוב../images/Emo29.gif

היי מה קורה? טוב אז מאוד מבינה לליבך ובנוסף תיקון קטן(עם צער גדול) כשאימי נהרגה הייתי בת 16. זה נכון שכתבתי "מתגעגעת" לכל מה שציינת. חלק מהדברים אני עדיין זוכרת כמו תבשילים בשבת בכלל, אהבה וחיבוק. אבל בנוגע לשיחות נפש את זה לא היה לנו, ואני חושבת שזה היה גיל צעיר מידי (בהתאם לתקופה) היום מאוד חסרות לי שיחות עם אמא לא פעם אני באה להרים את הטלפון ו... לספר לה כמה ביתי יחידתי אהובתי הפסידה סבתא גיזעית, ואמיצה. בעניין הרחמים העצמיים אני חושבת שאדם שאבד אמא מרגיש לא פעם ללא הגנה ומחסה, ריקנות שלעולם אין אדם שיוכל למלא. אל תיתני לאיש לרחם עלייך ואל תרחמי על עצמך תתחזקי ותביני שיבוא יום בשעתו ואתן תפגשו "לנצח... אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף את יודעת.." שיהיה עלינו לילה טוב וחלומות נעימים...

 

[ymz]

ברוכה הבאה למועדון

במפגש האחרון ביום חמישי שמעתי את ציפי המארחת המקסימה אומרת לילדה שלה שיוצאת לבלות לשמור על עצמה ולשתות רק מבקבוקים סגורים וכו' אז הרגשתי געגוע לדאגה של אמא.