פנטזיה

פנטזיה

פנטזיה אתה מוציא ממני את כל החבוי בתוכי אף אם אווה להתכחש להוציא הכל! אתה מבקש. לו היית לידי, את השמיים הייתי משיגה במו ידי, ולו היית לצידי, שושן אדום הייתי מגישה לך מתוך ידי, אך לו היית עמדי, מים הייתי נותנת לך ללגום מתוך ידי. אם כל זה היה מתגשם לו רק הייתי לידך, בעודך מתבשם הייתי נושמת אותך מלוא ראותי את הניחוח שלך מספיגה אל חיי. הייתי מושיטה אליך ידיי עוטפת אותך ברוך עד בלי די, כן- את כל אלה ועוד הייתי עושה ואל תשאל למה התכוונתי ומה אני רוצה? אך אם תתעקש ותשאל במה נפשי חפצה...? להתגלגל איתך על הריצפה הייתי משיבה. לתת לידי לגשש באפלה לינוק את הרוך שמציע לשונך, להתרפק עליך כמו על נדנדה פעם למעלה, פעם למטה כמו לעלות ולרדת במעלה ההר לא להביט בשעון ולהגיד כבר מאוחר. את כל אלה ועוד הייתי רוצה לו רק היית כאן- לידי נמצא! עדינה-ו
 
פנטזיה..

לו הייתי לצידך לו,ולו,ולו.. משאלות ליבנו לא תמיד מתגשמות למישרין יש שעושות עיקולי דרך סיבובים על גבי סיבובים עד הגיען לנקודת המוצא,מחדש.
 

גל ים..

New member
והלילה הזה שייך לי ולך !!!!

יום עבודה עמוס במשרד... חולצת נעליה אל החתול שבפינה זורקת חיוך.. שולחת גם נשיקה... סורקת שיערה מול המראה... ניראית סחוטה עייפה... מקלחת חמה ותפתר הבעיה.. כך את לוחשת לעצמך ומחייכת אל בבואתך שם הקטנה.. כי הלילה הזה שייך לי ולך! מביטה בגניבה אל בר המשקאות.. עמוס לעייפה... עוד מבט אל המראה... מעט איפור.. כותנת הלילה השקופה כבר על גופך ואת יודעת רק עוד מעט יגיע הלילה שלי ושלך! עומד הוא בפתח ליבה מחסיר פעימה.. חיבוקך החם.. רפרוף שפתך על שפתה לשונך אט אט מטיילת על פטמותייה ללא בושה.. בטהובן מנגן עוד קונצרט ואחריו עוד לטיפה נגיעה ועוד נגיעה.. לשונך אט אט יודעת לשגע כל נים וכל וריד עד כאב בנשמה. ורק צליל השקת כוסות היין בחדר נשמע.. נאקות תענוג מתמזגות בתשוקת אהבה.. וחיוך ממזרי עולה על שפתה.. יקירי הלילה הזה שייך לי ולך.. זו מתנתי ליום הולדתך! גל
 

קלייר 1

New member
לחש ידידי על היום שפרצת לעולם

קקטוסון מותר לך ללחוש בשקט שלא ישמעו האחרים מתי פרצת בסערה לחיים
 
למעלה