פנטזיה מופרעת
אני שוכבת במיטה,
מחכה.
לובשת חלוק בי"ח עם קשירה מוזרה
ותחתיו ערומה.
אחות ניגשת אליי
זורקת מילה וחצי על זה
שהיא צריכה להכין את הכוס שלי לקראת הרופא הבכיר.
היא מחדירה לי טבליה וגינלית עמוק לתוך הנרתיק.
ועוד אחת לפי הטבעת.
בתחילה לא מרגישה משהו מיוחד.
כמו כל טבליה שמטפלת בדלקת.
לאחר כמה דקות הטבליה מתחילה להתמוסס
וגורמת לי לגירוד ועקצוץ.
הכוס שלי מתחיל לבעור
ואני נתקפת התכווצויות חזקות ולא נעימות.
מרגישה שהנרתיק שלי מתרחב.
אני קוראת לאחות אך אין מענה.
לאחר זמן שנדמה כמו נצח היא מגיעה
מסיעה את מיטתי החוצה מהחדר, אל מסדרון ארוך.
נעצרת מול חדר הניתוחים.
היא מוציאה מטפחת וקושרת סביב עיניי.
ליבי הולם בחוזקה, אני מתחילה לפחד.
שאלותיי נתקלות בדממה.
נכנסים לחדר,
בליל של ריחות חומרים באוויר.
אני בחשיכה, נרתיקי בוער
ושני החורים שלי פעורים ומורחבים.
ידיים חזקות אוחזות בגופי,
מפשילות את חלוקי ומותירים אותי ערומה
אך לא לעיניי.
אני מונחת על מיטה גינקולוגית,
רגליי מושמים בארכובות
ידיי נקשרות.
שומעת גבר בחדר מדבר עם האחות.
פתאום מרגישה אצבע עטופה בכפפה חודרת אליי
בודקת את הפתח הקדמי שלי,
עוד אצבע מתווספת ואז עוד אחת.
3 אצבעות בתוכי, מפלסות דרכן עמוק יותר פנימה בכוח
בתנועה סיבובית.
הרופא מנסה להכניס אצבע רביעית אך לא מצליח.
הוא פונה לאחות בכעס, חושש שהוא לא יצליח להיכנס אליי.
מרגישה ויברטור פלסטיק ענק נתחב אליי בכוח
ונקשר ברצועות לגופי כדי שלא יזוז.
הרופא כעת ממשש את פי הטבעת שלי,
מחדיר אליי צינורית גומי ודרכה נוזל חוקן.
גלים חזקים עולים בי וכל כולי מתרוקנת.
אינפוזיה נתקעת בזרועי ואני מתחילה להרגיש מטושטשת.
איני יודעת כמה זמן חלף,
איבדתי כל תחושה של זמן וקשר עם המציאות.
פלג גופי התחתון מרוקן מכל המכשירים,
פעור ומפוסק,
אני בתוך בועה חשוכה,
מודעת למיחושי גופי בצורה מחודדת.
שומעת טפיפות רגליים גבריות. איני יודעת להעריך כמה.
ג'ל קר מוחדר לתוכי, ממלא נרתיקי בנוזל עד שאני מתחילה לזלוג אותו החוצה
ידיים גסות בועלות אותי,
2 אצבעות עבות ומחוספסות חודרות לנרתיקי,
אצבע נוספת נכנסת גם היא.
3 אצבעות מפלסות דרכן בתוך הג'לי הקריר
אצבע נוספת נדחקת בכוח ואני כולי מתוחה.
גניחות כאב פורצות מפי
"תרפי" הוא צועק ואני מנסה בכל כוחי להרפות עוד,
לשחרר עוד מקום בכוס הפעור לרווחה
מנסה לשחרר את רגליי מהארכובות,
אך הן נתפסות על ידי ידיים חזקות.
אצבע נוגעת בתוכי במעלה הגבעה
ולרגע תחושת עונג מצליחה להפיג במידה מסויימת את כאב המתיחה.
אך העונג חולף במהרה ואני מרגישה איך כף היד חוזרת לפלס דרכה בוח
נחושה לחדור לתוכי במלואה
אני צועקת מכאב,
"זה מה שאני רוצה ואת תתני לי את זה" נענית.
זין גדול סותם את פי,
קשה, לח. מפמפם בתוכי עמוק עד לגרון
תוך שניות מרגישה איך גרוני מוצף בנוזל הלבן,
שנבלע ללא כל אפשרות של התנגדות מצידי.
הכאב הופך להיות בלתי נסבל
עד שהרופא מאבד את סבלנותו
ובמשיכה חזקה אחת
מכניס את כל כך ידו הגדולה פנימה
גוש ענק תקוע לי למטה,
אני הלומה מהכאב,
איני מסוגלת להזיז את האגן.
הוא מפסיק באחת את התנועתיות
ונשאר כך ללא תנועה
ופתאום,
לאחר מספר דקות,
פעימות הלב נרגעות,
מרגישה את עצביי החשופים, המתוחים על הגוש, נרגעים
ומתחילים להגיב.
הוא מתחיל לסובב לאט את כף הידו הקפוצה בתוכי,
התחושה חזקה ובלתי מוכרת.
באחת עולה כי גל של עונג,
והפעם צווחה של עונג בוקעת מגרוני.
כף ידו חוזרת לפמפם בי בחוזקה
אך הפעם כל תנועה מגבירה את העונג
וכך זה נמשך עוד ועוד
נוזלים משתחררים בי בכמות עצומה,
כלואים בתוך המערה,
מציפים אותי בפנים בנוזל
ואיני מסוגלת לדמיין כיצד גופי מצליח להכיל את כל זאת.
צלצול חזק נשמע פתאום באזניי.
לרגע מתרוקן החדר ואני שוב בחשיכה לבדי.
לאחר מספר רגעים אני שומעת צלצול נוסף,
בוקע מהאייפון של בעלי,
זמן לקום.
אני שוכבת במיטה,
מחכה.
לובשת חלוק בי"ח עם קשירה מוזרה
ותחתיו ערומה.
אחות ניגשת אליי
זורקת מילה וחצי על זה
שהיא צריכה להכין את הכוס שלי לקראת הרופא הבכיר.
היא מחדירה לי טבליה וגינלית עמוק לתוך הנרתיק.
ועוד אחת לפי הטבעת.
בתחילה לא מרגישה משהו מיוחד.
כמו כל טבליה שמטפלת בדלקת.
לאחר כמה דקות הטבליה מתחילה להתמוסס
וגורמת לי לגירוד ועקצוץ.
הכוס שלי מתחיל לבעור
ואני נתקפת התכווצויות חזקות ולא נעימות.
מרגישה שהנרתיק שלי מתרחב.
אני קוראת לאחות אך אין מענה.
לאחר זמן שנדמה כמו נצח היא מגיעה
מסיעה את מיטתי החוצה מהחדר, אל מסדרון ארוך.
נעצרת מול חדר הניתוחים.
היא מוציאה מטפחת וקושרת סביב עיניי.
ליבי הולם בחוזקה, אני מתחילה לפחד.
שאלותיי נתקלות בדממה.
נכנסים לחדר,
בליל של ריחות חומרים באוויר.
אני בחשיכה, נרתיקי בוער
ושני החורים שלי פעורים ומורחבים.
ידיים חזקות אוחזות בגופי,
מפשילות את חלוקי ומותירים אותי ערומה
אך לא לעיניי.
אני מונחת על מיטה גינקולוגית,
רגליי מושמים בארכובות
ידיי נקשרות.
שומעת גבר בחדר מדבר עם האחות.
פתאום מרגישה אצבע עטופה בכפפה חודרת אליי
בודקת את הפתח הקדמי שלי,
עוד אצבע מתווספת ואז עוד אחת.
3 אצבעות בתוכי, מפלסות דרכן עמוק יותר פנימה בכוח
בתנועה סיבובית.
הרופא מנסה להכניס אצבע רביעית אך לא מצליח.
הוא פונה לאחות בכעס, חושש שהוא לא יצליח להיכנס אליי.
מרגישה ויברטור פלסטיק ענק נתחב אליי בכוח
ונקשר ברצועות לגופי כדי שלא יזוז.
הרופא כעת ממשש את פי הטבעת שלי,
מחדיר אליי צינורית גומי ודרכה נוזל חוקן.
גלים חזקים עולים בי וכל כולי מתרוקנת.
אינפוזיה נתקעת בזרועי ואני מתחילה להרגיש מטושטשת.
איני יודעת כמה זמן חלף,
איבדתי כל תחושה של זמן וקשר עם המציאות.
פלג גופי התחתון מרוקן מכל המכשירים,
פעור ומפוסק,
אני בתוך בועה חשוכה,
מודעת למיחושי גופי בצורה מחודדת.
שומעת טפיפות רגליים גבריות. איני יודעת להעריך כמה.
ג'ל קר מוחדר לתוכי, ממלא נרתיקי בנוזל עד שאני מתחילה לזלוג אותו החוצה
ידיים גסות בועלות אותי,
2 אצבעות עבות ומחוספסות חודרות לנרתיקי,
אצבע נוספת נכנסת גם היא.
3 אצבעות מפלסות דרכן בתוך הג'לי הקריר
אצבע נוספת נדחקת בכוח ואני כולי מתוחה.
גניחות כאב פורצות מפי
"תרפי" הוא צועק ואני מנסה בכל כוחי להרפות עוד,
לשחרר עוד מקום בכוס הפעור לרווחה
מנסה לשחרר את רגליי מהארכובות,
אך הן נתפסות על ידי ידיים חזקות.
אצבע נוגעת בתוכי במעלה הגבעה
ולרגע תחושת עונג מצליחה להפיג במידה מסויימת את כאב המתיחה.
אך העונג חולף במהרה ואני מרגישה איך כף היד חוזרת לפלס דרכה בוח
נחושה לחדור לתוכי במלואה
אני צועקת מכאב,
"זה מה שאני רוצה ואת תתני לי את זה" נענית.
זין גדול סותם את פי,
קשה, לח. מפמפם בתוכי עמוק עד לגרון
תוך שניות מרגישה איך גרוני מוצף בנוזל הלבן,
שנבלע ללא כל אפשרות של התנגדות מצידי.
הכאב הופך להיות בלתי נסבל
עד שהרופא מאבד את סבלנותו
ובמשיכה חזקה אחת
מכניס את כל כך ידו הגדולה פנימה
גוש ענק תקוע לי למטה,
אני הלומה מהכאב,
איני מסוגלת להזיז את האגן.
הוא מפסיק באחת את התנועתיות
ונשאר כך ללא תנועה
ופתאום,
לאחר מספר דקות,
פעימות הלב נרגעות,
מרגישה את עצביי החשופים, המתוחים על הגוש, נרגעים
ומתחילים להגיב.
הוא מתחיל לסובב לאט את כף הידו הקפוצה בתוכי,
התחושה חזקה ובלתי מוכרת.
באחת עולה כי גל של עונג,
והפעם צווחה של עונג בוקעת מגרוני.
כף ידו חוזרת לפמפם בי בחוזקה
אך הפעם כל תנועה מגבירה את העונג
וכך זה נמשך עוד ועוד
נוזלים משתחררים בי בכמות עצומה,
כלואים בתוך המערה,
מציפים אותי בפנים בנוזל
ואיני מסוגלת לדמיין כיצד גופי מצליח להכיל את כל זאת.
צלצול חזק נשמע פתאום באזניי.
לרגע מתרוקן החדר ואני שוב בחשיכה לבדי.
לאחר מספר רגעים אני שומעת צלצול נוסף,
בוקע מהאייפון של בעלי,
זמן לקום.
