העונש הראשון
למה הוא כועס כשכל כוונותיה היו טובות ? מה היא עשתה לא בסדר ? אולי כי נגעה בלי רשותו בארונות ? אולי כי מה שהכינה לא אהב ? ואולי הוא חשב על מחווה של תודה אחרת ממה שהחליטה ? זהו !! היא החליטה על דעת עצמה וכאן הטעות שלה . ומה יקרה לה אחרי שתאמר לו מה היא חושבת , האם יעניש אותה ? ואם כן איך יעניש , אחרי הכל הטעות שלה הייתה מכוונה טובה ולא רעה . ישבה מפוחדת בסלון מחכה שיצא מהחדר , לפחות יש לה תשובות לשאלתו . הציפיה הייתה קשה יותר מהעונש שהיא עלולה לקבל, ככל שחיכתה יותר כך פחדה יותר , התאפקה לא לגשת לחדרו ולקרא לו , כשהוא יחליט לצאת רק אז ידברו על טעותה , מספיק טעות ליום אחד היא לא תרצה לאכזב אותו , לא אחרי החום שהעניק לה ליל אמש. הוא נתן לה לחכות שעתיים תמימות כשהיא יושבת בשקט בסלון מנסה לשנן שוב ושוב מה שתגיד לו כשיצא . לבסוף יצא מהחדר והתיישב בכורסא מולה מביט בה מבט חודרני " כן אני מקשיב " " מצטערת מאסטר שהחלטתי על דעת עצמי על מחוות תודה " ומצטערת שהחלטתי איזו ארוחה אתה תקבל בלי לדעת מה אתה אוהב ומצטערת שנגעתי לך בארונות בלי רשותך , סליחה מאסטר על כל הטעויות החמורות שלי היום " שתיקה שררה בחדר .................... הביט בה מסתיר התפעלותו ממנה , " מאחר והיו לך כוונות טובות ,אתן לך לבחור לבד מה העונש שתקבלי על טעות זו , והאפשרויות הן : שאקשור אותך למיטה במשך שלוש שעות , או שאת מעדיפה 30 הצלפות שוט . יש לך דקה להחליט . " היא התבלבלה ונלחצה ובסוף החליטה על קשירה . " מבין , את שפחה מפונקת , אך יום אחד תרגישי את נחת השוט על ישבנך , עכשיו הורידי את כל בגדייך " רצתה לשאול אותו למה אי אפשר להיקשר בבגדיה אך לא העזה והורידה אותם בכניעה ,ובחשש כבד שמא ינצל מצבה ויעשה בה כרצונו. היא הרגישה את עיניו בוחנות את גופה שהחל לרעוד מולו במבוכה ופחד מסויים . רזה וחיוורת , פטמותיה זקורות מהקור הסבו תשומת לבו אך בחר להתעלם ממשיכתו אליה ,על אף רזונה הייתה יפה כלכך . " גשי למיטה שלי וחכי שם " היא מיהרה לחדר השינה שלו והתיישבה על מיטתו והוא הגיע מיד אחריה מוציא רצועות עור שמתאימות למיפרקי יד וחיבר לידיה בכל אזיק עור כשזה הייתה מחוברת שרשרת ברזל קטנה ולולאה עבה בקצה , " התקרבי לקצה המיטה ותרימי ידייך " היא עשתה כדבריו והוא חיבר את השרשראות לחיבורים במיטה שנפתחו ונסגרו , ידיה היו מורמות ומתוחות חזק זה הכאיב לה מעט , אך לא אמרה דבר הוא פתח עוד מגירה ומשם הוציא עוד רצועות עור ואותן הלביש על קרסוליה לרצועות אלו השתלשלו שרשראות יותר ארוכות מהקודמות " פישקי רגלייך !! " היא הביטה בו בתקווה שאולי יתחרט , הדבר הביך אותה כלכך , למה היא צריכה להיקשר ברגליה ועוד בפוזה מביכה כזו ?? " פישקי רגלייך ילדה , מה לא ברור ?? !! " היא פישקה והוא חיבר רגליה לחיבורים בשני קצוות עמודי המיטה כך שרגליה היו מפושקות ומתוחות מעלה , הוא התבונן בגופה המתוח לקשירה , ברגליה היפות , בכוס הצר הוורוד שנפשק מולו , מגרה ומזמין למגע , זה גירה אותו מאד . " מאסטר אפשר שאלה " ? העירה אותו מהזיותיו " שאלי " " מה יהיה אם יהיה לי פיפי ? " " תתאפקי " !! זה חלק מהעונש !" הוא יצא מהחדר מהר , היא התפלאה איך הוא לא מנצל את מצבה , כמו אותו הגבר ממנו ברחה ? איך זה שהיא עירומה וזמינה כלכך והוא בוחר להשאיר אותה לבד ? ידיה ורגליה מתוחות ,כל תזוזה הכאיבה לה יותר , בסוף החליטה לא לנוע ולחכות , אפילו שעון לא היה בחדרו , איך תדע מתי העונש מסתיים ? ואם יברח לה פיפי , לא נעים על מיטתו !! השתדלה לא לחשוב על כך שלא יגיע רק בגלל מחשבותיה . החליטה לעצום עיניים ולחשוב על דברים טובים שיעבירו לה את הזמן . * * * * * הוא ישב בסלון חסר מנוחה , התגרה מנוכחותה והתאפק בכל כוחו לא להתפתות , עוד מוקדם מידי לכך , לא אעשה כל צעד עד שהיא תראה לו שהיא חושקת בו , הוא יהיה חזק , היא תצטרך להתאמץ כדי להראות לו שהיא מוכנה ובשלה ליחסי סקס איתו . היא לא תקבל את העונג ממנו כמובן מאליו , כך החליט . הוא שם לעצמו סרט שיגרה את חושיו וסיפק את עצמו עד פורקן . אחר פנה למקלחת להעלים ראיות , שלא תבחין למה שגרמה לו . * * * * * * חלון חדרו היה פתוח ורוח קלה נשבה עליה , והרצון לרוץ לשירותים התחזק מרגע לרגע , היא התאפקה חזק שלא לטפטף על סדיניו הנעימים אך בכל משב רוח שכזה הרגישה שהיא לא יכולה להתאפק , כבר לא יכלה להחזיק מעמד ולאט לאט הרגישה איך היא זולגת ונוטפת ,ועיניה אף הן זלגו מאוכזבת מעצמה שלא הצליחה להתאפק . לא עברה דקה וכל הסדין היה רטוב . ופניה התמלאו דמעות והיא החלה ליבב בקול . הדלת נפתחה והוא נכנס , הביט בסדין ובפניה מיואש , ליבו נכמר עליה ידע שהיא לא התכוונה , ושחרר את רגליה וידיה , עוד היא בוכה פוחדת ממה שיעשה לה או יחשוב עליה אמר לה " לכי להתקלח אני אקח את הסדין למכונת הכביסה . היא רצה בוכיה למקלחת , מסבנת את עצמה גופה עדיין כואב מהקשירה . הוא הגיע למקלחת והרגיע אותה " הפסיקי לבכות , סיימת את העונש שלך , קחי את המגבת שלך ותתנגבי" " מצטערת מאסטר , לא הצלחתי להתאפק , ולכלכתי לך את סדין והמזרון" " הסדין בכביסה ושמתי נילון מתחת לסדין למקרה ויברח לך פיפי " " אז אתה לא כועס עליי מאסטר ?? " אמרה ועיניה אדומות " לא כועס , תתלבשי ובואי לסלון " " תודה מאסטר , אעשה עבורך מה שרק תרצה כדי לכפר על מה שקרה " " תני לי להחליט מה תעשי ומתיי , אל תשכחי למה ניקשרת " " טוב מאסטר , תודה שסלחת לי " אמרה ובאותו הרגע רצה לחבק אותה חזק אליו , אך לא עכשיו !! לא כשהיא עירומה !! שלא תיבהל " תתלבשי אני מחכה לך " יצא מחדר המקלחת במהירות , כשגופו מלא תאווה אליה , מאופק וחזק מתמיד . יצאה בשיער רטוב , חיוורת אך יפה ,רגועה ממה שאמר לה , היה לה קשה להביט בו בעינים , השפילה מבט , חיכתה שיאמר לה אם לשבת ואיפה , " בואי אליי שבי למרגלותיי , היא ישבה על השטיח קרוב אליו " הניחי את ראשך על ברכיי , תמיד שאבקש זאת תדעי שסלחתי לך שאת במצב טוב אצלי " " תודה מאסטר על שאתה כזה סלחן וטוב אליי " הניחה ראשה והרגישה את ידו המלטפת , מרגיעה וחמה . סבלנות , סבלנות, חשב לעצמו , לא למהר איתה , היא עדינה ורגישה , שלא תיבהל ותברח ממנו , כבר נכנסה לליבו , רצה להעניק לה את אהבתו ,להרגיש אותה , אך התאפק . היא עוד תהייה שלו בגופה ובנשמתה , הבטיח לעצמו . * * * *
