פלונטר

מק../images/Emo78.gif

 

s h o o s h a

New member
להיות נאמן לעצמך

לעולם לא נוכל לדעת מה היה קורה אילו בחרנו בדרך אחרת כל כך מסכימה עם המשפט הזה מתוך המאמר מגיע שלב בחיים שבו רוצים לשנות הסיבות לשינוי מגוונות ולכל אחד הסיבות שלו והחששות שמתגנבות ... מה אם ... איך יהיה ועוד כהנה וכהנה וזה כל כך לגיטימי וכל כך טבעי אבל, מאחר ואיש מאיתנו אינו נביא ולא יכול להתנבא לגבי העתיד, הרי שתלוי במידת רצונו לחולל את השינוי יש כאלו שנשארים עם הכמיהה והשאיפה אך לא עושים דבר למימושה ויש את אלו שמעיזים ומשנים בשני המקרים ייתכנו התהיות של "מה היה קורה אילו" ולכן, המסקנות אותן מציגה הגב´ קלייר רבין כל כך מקובלות עלי "אם אנחנו באמת כנים, נגלה, כי השינוי שאנחנו חפצים בו נוגע לעתים קרובות לצדדים שדוכאו באישיותנו" ולכן "כדי להתאים למבנה חדש יש לפתח קווים אישיותיים חדשים ... מבנה חדש תומך באישיות החדשה, והאישיות החדשה תומכת במבנה החדש ... אין מנוס מכך שתחושת סיפוק זו תלווה בספקות ותהיות, שעה שאנו לומדים לקבל את חוסר הבהירות שכרוכה בשינויים רציניים בחיים" אוכל לסכם במילים פרטיות שלי - אדם זקוק להמון אמון בעצמו, להיות כן (מלשון כנות) לעצמו ובכוונותיו ואמיץ מספיק כדי לממש את רצונותיו
 

gn64

New member
הקטע זה זה ´המלכודת´ של פרק ב

"כשאנחנו פורצים את התבניות הישנות,אנחנו מצפים שיכול שינוי, כשלמעשה איננו מוכנים לערוך שינוי אמיתי. אנחנו נוטים להעתיק את הדפוסים הקודמים שלנו מתוך הרגל, ולכן זה מוביל אותנו הישר לאותם מקומות מהם רצינו לברוח מלכתחילה." מעניין מי מאיתנו נתקל במלכודת הזו ? ואיך ניתן לזהות את הבעיה מראש ובו זמנית לעבוד על השינוי הנדרש ?
 
אחלה שאלות שאלת

אני חושבת שברגע שהבנתי שהבחירה שעשיתי היתה שגויה,הבנתי בדיוק מדוע בחרתי את מה שבחרתי והבטחתי לעצמי לא לשחזר,אז בדיוק התחלתי לעבוד על השינוי. הכל עניין של מודעות ורצון. זה לא אומר שבאינסטינקטים ברגעים מסויימים אין חזרה לתבניות מוכרות, אבל זה אומר לזהות את אותן תבניות בזמן ולפעול אחרת, דרך שתשרת את הרצון האמיתי שלי. עם הזמן הדרך החדשה הופכת יותר ויותר לחלק בלתי נפרד והאינסטינקטים כבר לא סוחבים לשם - למקום שאיני רוצה להיות בו.
 

amigor

New member
היי ערב טוב ניצת../images/Emo141.gifוקהל נכבד

וואוו..פנים חדשות נוספו עם תכנים ודיעות, גם פולמוסים נו.. חש כי מזה זמן, לא ביקרתי כאן בקריאה מרפרפת, ברשותכם תגובותיי מהותו של האדם, שהוא בעל בחירה לדרך. אסור לנו לפעול בספונטניות רק מתוך דחפים פנימיים, דעתי אנו חיבים לשקול כל פעולה ועפ"י תכונות הנפש שבתוכנו(תבניות) בתוספת בביקורת עצמית תמיד. לפולמוס הארוך, אני טוען כי הדרך המושלמת אינה יודעת קשיים מסרבת לקבוע העדפות, כך שאל תחזיק בדיעות לא בעד ולא נגד. ע"כ נאמר חג אורים שמח ידידי לחיים
של אושר ונחת עמי
 
הו, שלום גמלך עמי

נעלמת לנו
יותר ויותר אני מתחילה להתחבר לכך שספונטניות הרבה פעמים מן השטן, מבינה שכל עשיה עכשוית , גוררת אחריה תגובה או פעולה רגע ,יום או כל זמן אחר כך ועל כן באמת משתדלת להתחבר לפנים, מה הוא אומר לי? ועל פיו לפעול. יותר ויותר מתחילה להבין שתגובה אימפולסיבית נובעת מהעבר והרי עצם ההויה היא עכשיו.
 

ophra

New member
תגובה אימפולסיבית

נובעת מאינסטינקטים ואלה נוצרו אצלנו אי שם בהיסטוריה שלנו (עוד כילדים, ואח"כ כמבוגרים) מאד קשה להשתחרר מאינסטינקטים בעיקר אלו שנובעים מהפחדים הכי כמוסים שלנו... אז יגידו: "את לא זורמת" "את לא ספונטנית" "את חושבת יותר מדי" שיגידו....
כדי לא לתת לאותם אינסטינקטים מן העבר לשלוט על חיי אני חושבת ושוקלת והופכת בדברים שיגידו....
עפ
(חושבת ש....
)
 

ophra

New member
מאד קשה לזהות

חזרה על אותם דפוסים במיוחד על עצמנו ובטח לא מראש...
יותר קל לזהות את זה על אנשים אחרים....
ה-
שלי למשל, אמנם לקח לו כמעט שנה... אבל נמצא עכשיו במערכת שמתחילה להיראות לא מאד שונה ממה שהיה לו קודם... ממה שהיה לנו... חבל לי לראות את זה עצוב לי אפילו במיוחד כשהיכולת שלי להשפיע היא אפס (אנחנו אמנם ביחסים תקינים, אבל עדיין, אני לא האדם המתאים כדי לשוחח איתו על בעיות בזוגיות שלו.... ) את השינוי אנחנו עוברים עם עצמינו ואז, פונים לחפש דרכים חדשות (בני זוג, אורח חיים ועוד) שלפני כן בכלל לא העזנו להסתכל לכיוונן....
עפ
(בדרך חדשה....? ....!)
 

ophra

New member
לא יודעת.... ../images/Emo4.gif

מעולם לא הבטתי אחורה בזעם... מעולם לא הרגשתי צורך לעסוק בשאלות "מה היה קורה אילו..." יותר מ-5 שניות.... כל החלטה על שינוי שעשיתי נעשתה בשיקול דעת גם אם לא ידעתי לאן אני הולכת ולאן פני מועדת ידעתי שבאותו מקום אני לא רוצה להשאר (חיי נישואים, עבודה, מקום מגורים....) ומתוך הידיעה הזו בחרתי לשנות. משחקים של "מה היה קורה אילו"... או משחקים של "מה יקרה אם יום אחד".... הם נחמדים ורומנטיים...
אבל ממש לא יותר מזה (עבורי). עפ
(כדי שניצת לא תחשוב שאני לא קוראת את המאמרים שהיא מביאה
)
 

האלי

New member
כל בחירה שאנחנו בוחרים

מקפלת בתוכה את הוויתור על כל האופציות האחרות. אפשר לדמות את זה לקניית מכונית. ברגע שהחלטתי לקנות את הפולקסוואגן הירוקה, וויתרתי על ההונדה האדומה, על המאזדה הכחולה וגם על האלפא רומאו הכסופה. תהיה לי רק פולקסוואגן ירוקה. לכן לפעמים אני מחליט לא לבחור, כי עדיין אני לא מוכן לוותר על כל האפשרויות האחרות. אבל כשם שאני לא מתעניין במחירן של מכוניות אחרות אחרי שקניתי מכונית כך אני לא מהרהר באופציות שוויתרתי עליהן. שלך, האלי.
 

האלי

New member
ובעצם צריך להוסיף

שלדעתי בכלל (או כמעט בכלל) לא משנה מה אני בוחר. כי תמיד זה אני ועם עצמי אני נשאר תמיד. אז אם אני צריך להגיע למקום מסויים, בין אם פיזי או רגשי, אני אגיע לשם ולא כל כך משנה באיזו דרך אבחר ללכת אליו. אני אגיע. שלך, האלי.
 
אבל כשאתה מחליט לא לבחור

אתה בעצם נותר בלי מכונית כלומר אתה בעצם בוחר לוותר על כל אותם פלוסים שהיא בעצם יכולה להציע לך. כלומר בעצם הבחירה , לא לבחור את בעצם יושב על הגדר...
 
יושבת על הגדר

לא מעט פעמים, נראה, שזה מה שאני עושה. בפועל זו בחירה, בחירה להתבונן בנעשה, בחירה ללמוד מהנעשה, בחירה של אי התחפרות עמדה, בחירה שתאפשר לי לשנות עמדה כשזה יהיה נכון. בחירה שמאפשרת לי גמישות רבה.
 
השאלה היא אם

טוב לך עם עצם הישיבה על הגדר אם כן, אז נהדר כי זה בעצם מה שחשוב ומה שמתאים לאחד ,לא מתאים לאחר.
 
ואולי מה שהתכוונתי לומר הוא

שכשאנחנו בוחרים לא לבחור ולהמנע מדבר מסויים בעצם עלינו לבדוק מה אנחנו מרויחים מאי העשיה ,מחוסר הבחירה. זו היא בעצם המנעות שפוטרת אותנו מהתמודדות. אני חושבת שההמנעות מבחירה בעצם נובעת מפחד,פחד מפני כשלון או לחילופין פחד מהצלחה. אני אישית בוחרת בלבחור ,הרי מה הגרוע ביותר שיכול לקרות??? מקסימום - טעיתי וטעויות אפשר לתקן.
 

האלי

New member
לא לבחור

היא לא דרך חיים, לא בשבילי בכל אופן. אבל לפעמים נכון לתת להחלטה זמן להבשיל. ולדעתי, לפעמים טוב לוותר על אי אילו דברים. זה עוזר לנו לאמוד את החשיבות שלהם באמת. אבל זה אני... שלך, האלי.
 
למעלה