"פלוגת יסמין"

[אלת הירח]

"פלוגת יסמין"

מישהו ראה היום או בשידור הראשון את הסרט הזה? אני מצאתי אותו מרתק במיוחד מכיוון שאני הייתי בקורס קצינות יח"ש בעצמי לפני יותר מ-8 שנים, כך שהיו גם הרבה זכרונות פרטיים. מה שעניין אותי אלה כמה דברים. א. שתיים מהקלישאות הגדולות ביותר נאמרו בסרט: 1. הקטע על נשים ונפילה בשבי. אמרה יפה טל מה שאמרנו בעצמנו כאן לא מזמן שגם גברים עלולים להיאנס וזה לא פחות חמור או יותר נעים. 2. הרבה נשים יחד זה קן צרעות. אמרו את זה שתיים מהצוערות וגם אני נהגתי להגיד את זה, וזה רק בגלל שככה מלמדים אותנו מהתחלה. ב. לאמא שלי משום מה הפריע שהפקודות היו בלשון נקבה: "מחסנית הכניסי" במקום "מחסנית הכנס". שאלתי אותה למה זה מפריע לה (היא היתה מפקדת בדרגה גבוהה בצבא) והיא אמרה שלא צריך לשנות את לשון הפקודה. אני דווקא חשבתי שזה יפה מאד שלפחות בפלוגה שכולה נשים הפקודות הן בלשון נקבה, ואני ממש לא מבינה מה פחות מבצעי או מקצועי בזה. זו אותה פקודה בדיוק. אבל אמא שלי קשה להבנה גם בתחומים אחרים. הרבה אנשים מחו"ל שאלו אותי על השירות הצבאי, במיוחד איך זה בתור אישה, ולמרות שזה לא לגמרי מייצג, הייתי רוצה שכמה שיותר אנשים מחו"ל יראו את הסרט הזה, מהמון סיבות שונות.

 

[אלת הירח]

וקישור לאתר של הסרט

פלוגת יסמין

 

[.inbal]

לא מוצא חן בעיני ../images/Emo4.gif

הסרט טוען שהקורס הוא קורס קשה אבל ממש לא מציג אותו כך. לא רואים את הלחץ, האימונים הפיזיים, המטלות... רואים המון צוערות יושבות וקוראות בנחת, מדברות עם הבית. צופה ציני (ובואי נודה, כאלו הם רוב הגברים יוצאי קרבי ...) יסיק את המסקנה ההגיונית הבאה:אם זה נחשב לקורס קשה במיוחד של חיילות, אז זה לא מוכיח שהן יכולות להתמודד עם האתגרים של מסלולים קרביים. יצא לי דבר די נדיר לנשים בצה"ל: עשיתי גם קורס מדריכות חי"ר, שהוא קורס לבנות בלבד וגם קורסים אחרים, עם בנים. ההבדל הוא תהומי לצערי, אבל זה מתבטא קודם כל בדרישות. מי שקובע את הדרישות קובע כמה הוא יכריח את החיילים בקורס למצות את יכולתם. כל השאר, כולל רמת הקיטורים והויתור העצמי, נובעים משם. אני חושבת שכל המגרעות של קורס של בנות נובעות: א. מרמת ציפיות נמוכה (וצר לי, גם בקורסי המדריכות היוקרתיים ) ב. מרמת ציפיות נמוכה, לפחות בתחום הספורטיבי, שנשים הורגלו אליה עוד לפני הגיוס. ממה שראיתי בקורסים של בנות יש בפעילות גופנית מין אווירה של "בוא נגמור עם זה איכשהו" בלי הרעל שיש עם בנים. יוצאי דופן קיימים בכל קבוצה, ואולי אפילו התפלגות האוכלוסיה (רעל/לעבור את זה) דומה אצל גברים ונשים. אבל הלגיטימציה החברתית היא שקובעת מה תהיה האווריה הכללית, שתסחוף את כל המתנדנדים.

 

[אלת הירח]

צופה שיביט בסרט הזה ויחשוב שככה

נראה הקורס הוא לא ציני, הוא נאיבי. זה היה מאד ברור שהסרט בחר להתמקד הרבה יותר בסיפורים האישיים והפסיכולוגיה. כמעט שלא הראו אותן מתאמנות, בין השאר, אני בטוחה, מטעמי סודיות. זה בסך הכל סרט של שעה והרבה מאד היה חסר שם. נתנו דגימה מאד שטחית מרב התכנים, אבל זה בסדר כי לא ציפיתי להרבה יותר. צופה אינטיליגנטי ידע שגם אם היו מצלמים על הפלוגה שלו סרט כשהוא היה בצבא הסרט, טוב כשיהיה, היה נראה אנמי ביחס למציאות, בגלל כל האילוצים.

 

[טל קר]

שרשור הודעתו של קוסם אונליין

• בקשר לסרט "פלוגת יסמין" ובכלל...ו קוסם אונליין דבר ראשון נא לא להיתיחס לכינוי הוא לא שלי. אז ככה: צפיתי בסרט ואני מסכים עם אתכן בכך שהסרט התרכז בצד הפסיכולוגי של הצוערות ולא הציג כמעט את הקורס עצמו. אך לדעתי, ואל נא תיעלבו קורס מדריכות היח"ש ובכלל כל קורס של מדריכה הוא מיותר. כלומר, תחשבו על זה, עם צה"ל באמת היה רוצה לקדם נשים בצבא מדוע הוא לא הופך אותן ללוחמות במקום מדריכות שעושות מה שבעצם מפקד הכיתה יכול לעשות... דוגמא: יש תפקיד של מדריכת שיריון, עכשיו מדוע לא מקבלים לשם נשים כלוחמות? הרי הדרישות הפיזיות בכלל לא גדולות ואני בטוח שכל בת יכולה לעבור אותן. אבל מה? הרי לחימה בטנק הוא תפקיד חזיתי ואוי ואבוי על חייהן של הנשים הרי "חייהן קדושים ושווים יותר משל הגברים", ואסור לתת להן ליפול בשבי או להקריב את עצמן למען המולדת, הרי זה תפקידם של הגברים נכון? אז לכן בצה"ל חשבו וחשבו והחליטו לעשות את תפקידי ההדרכה המיותרים האלובעלי הנוסחה הגאונית : מפקדת "קרבית" שלא יוצאת לקרב. מדוע בנות מתגייסות לתפקידים האלה? הן צריכות להיתנגד אליהם!! האם זה המטרה של המאבק לגיוס נשים לקרבי, להיות מדריכות? ובעצם יש לי מספר תהיות: -האם נשים באמת רוצות להיות קרביות? המאבק שמתחולל בימים אלו בין בני ישיבות ההסדר לבנות, לא נראה שמזיז בכלל לנשים ולאף אחת לא איכפת מזה כמעט ולא דנים על הנושא. -ארגונים "פמניסטיים" כמו "4 אמהות" ו"נשים לשלום(אם ככה קוראים להן או שאני טועה) מתעקשים להציג את האישה כ"האמא הדואגת שמחכה לבעלה ובנה האמיצים שיחזרו מהקרב", לא סוטרים את גישתן של הפמניסטיות, שכן תומכות בקרבי, בנושא? -רק אותי מרגיז הבטוי "נשים וילדים"? דוגמא : הרוגים רבים בפיגוע ביניהם נשים וילדים" "הם הורגים לנו נשים וילדים!". מה הנקודה כאן??? שגברים זה בסדר להרוג?? שהם מתים אז זה בסדר?? אומרי המשפט הזה מניחים שכל הגברים הם שומרים מגינים אמיצים והנשים הן החשות והאומללות. והכי תמוה בעיני שנשים חזקות בפוליטיקה או בכל מיני מקומות אומרות את המשפט הזה...מה האם גם הן מזלזלות בעצמן?

 

[augustus]

גם אותי הביטוי הזה מרגיז

אני זוכרת שיחה עם חבר מלפני כשבע שנים, בה ניתחתי את הביטוי כ"נשים מסכנות וחלשות, לא הציקו לאף אחד, לא יפה לפגוע בהן". בעיניי ההבחנה הרלוונטית היחידה היא בין אזרחים לחיילים. באשר לעמדת "הפמיניסטיות" בנוגע לגיוס לקרבי: זה מה שכל כך יפה בעיניי בפמיניזם: יש הרבה גישות וזרמים שאין ביניהם סתירה, ויש הרבה מקום לכבוד כלפי כל אחד מהם. אני אישית מסתייגת מראיון המיליטריזציה, בעצמי סירבתי לשרת בצבא והתנדבתי במקום לשירות לאומי. אבל אי מעריכה את הנשים שהצליחו להתקדם בצבא, או ניהלו מאבקים לשיוויון בתוכו. מה שאומר, שיש מספר גישות גם בקרב הנשים, את פירות הפועלן הראשונים של "המיליטריסטיות" אנו רואות כבר היום. דרך אגב, קואליצית הנשים למען שלום אינה קבוצת סבתות נחמדות שמבשלות לנכדים שחוזרים מהצבא אוכל לשישי שבת; מדובר בהתארגנות רדיקלית שמתמודדת עם המון עוינות; בכל אופן, התמיכה בשלום ופתרונות מדיניים לעומת התמיכה פתרון צבאי אינה עמדה חלשה יותר בעיניי אלא עמדה מוסרית יותר. כך אני רואה את זה, ויש עוד דעות, וזה - שוב - מה שיפה בפמיניזם.

 

[Boojie]

אני חושבת שהביטוי הזה עובד בדיוק

על ההבחנה בין אזרחים לחיילים. באופן מסורתי, נשים וילדים הם האזרחים של החברה, בעוד הגברים הם החיילים של החברה. נשים וילדים הם כביכול החלק חסר האונים של החברה, שלא יכול לפגוע באיש, ולא יוצא למלחמות, ולכן זה מזעזע כל כך שפוגעים בהן. יש תקווה שעם השינוי ההדרגתי במעמד הנשים, גם רצח של גברים חפים מפשע יזעזע אותנו באותה מידה.

 

[אלת הירח]

ברור שזה לא אומר שגברים אפשר

להרוג. כמו ש-Boojie אמרה, זו ההבחנה הקלאסית בין אזרחים לחיילים. צריך למצוא צורה אחרת לנסח אותה. בקשר לארגונים שמציגים נשים כאמהות דואגות - זה לא סותר. יש הרבה אמהות דואגות בעם ואני לא חושבת שלא מגיעה להם הזדמנות להתבטא. אם הן אי פעם היו טוענות שנשים יכולות רק להיות אמהות דואגות ולא שום דבר חוץ מזה, אז היתה לי איתן בעיה. אם כי אני חושבת שיש נשים שיכולות להיות לוחמות, זה לא אומר שאני חושבת שזה מתאים לכולן (למען האמת, אני חושבת שזה מתאים לקומץ ומעבר לזה אני אגיד לך שאני לא חושבת שהייתי יכולה להיות לוחמת טובה באופן אישי, אבל הייתי רוצה שתהיה לי ההזדמנות להחליט). סוג הפמיניזם שאליו אני רואה עצמי משוייכת לא שולל שום תפקיד לאשה, לא מסורתי ולא לא מסורתי. מי שחלום חייה הוא להיות עקרת בית ולגדל הרבה ילדים לא מפריעה לי בכלל ולא הייתי רוצה שבשם של איזשהו עיקרון יכריחו אותה לצאת לעבוד ולהפוך לסמנכ"לית אם היא לא רוצה. אבל הייתי רוצה שלאלה שכן רוצות תהיה הזדמנות. ודבר אחרון בקשר לקורסים האלה - הם בכלל לא מיותרים. הבנות האלה ממלאות תפקידים חשובים ומרתקים ואין שום סיבה שהן ימחו עליהם. ואני לא מבינה מה התועלת בסוג כזה של מחאה. בגלל שלא נותנים לנשים להיות לוחמות הן לא ינצלו את ההזדמנות ללכת לתפקיד הכי דומה לזה, ובמקום זה ילכו להיות פקידות? זה יועיל למצב הנשים בצבא או למצבן? לאט לאט פורצים את הדרך. שמעת מה אמרו בסרט - הקורס הזה הוא בן 10 שנים. דברים משתנים לאט, אבל הם משתנים. אם נשים לא ידעו להעריך את הנצחונות הקטנים לא נתקדם לעולם.

 

[אלת הירח]

ועוד בקשר לטלויזיה ונשים

אני לא יודעת איך עושים קישור להודעה אחרת, אז לכו לפורום טלויזיה ותקראו את השרשור שנקרא "פרסי האמי".

 

[סאטיר33]

שכחת את הזקנים ../images/Emo22.gif

עדי אופיר בספרו לשון לרע מסביר היטב מדוע זקנים, נשים וטף "זוכים" בהגנה מיוחדת, כיוון שהם non-entities או בלשון פשוטה יותר - הם תמיד מושא, אובייקט ואף פעם לא סובייקט, כלומר נושא.

 

[.inbal]

../images/Emo46.gif נשים וילדים

אני חושבת שהביטוי "נשים וילדים" הוא מזעזע. תמיד אני נורא מתרגזת ואז אומרים לי שזה פשוט מקובל ואיך בכלל בשעה קשה כזו אני מתרגזת במקום להזדהות. אז מה לעשות, זה תמיד נאמר רק בשעות קשות (אחרי פיגועים וכו´) וזה לא הופך את זה לבסדר. פעם כתבתי מכתב לנשיא אחרי שנשא נאום שבו זה חזר כמה פעמים (אחרי הפיגוע בדולפינריום) ולא שלחתי, כי באיזשהו מקום, בהקשר הזה, זה כמובן נראה פרט תפל. אולי כן צריך למחות כנגד זה, כי אני חושבת שזה כמו פרסומות, משהו שמלווה אותנו ומחלחל לתפיסה של כולם. חוץ מזה, קשה לי לקרוא לקבוצת נשים שקוראות לעצמן 4 אימהות, ארגון פמיניסטי. הן לא הלכו על הכרזה שגם נשים יכולות להבין בבטחון, אלא על זה שגם לאמהות יש מה להגיד. זה גם צעד חשוב לשיח הציבורי בישראל, אבל אני בכלל לא בטוחה שהוא טוב למעמד האשה, להפך. נראה לי שבתודעה הציבורים עכשיו במקום שנשים תהיינה חלק מהדיון, הן משויכות אוטומטית לצד אחד, כי הן אמהות.

 

[dylan]

בקשר לפמיניזם ה"צבאי"

1. הבעיה הרצינית עם אונס של נשים שיפלו בשבי הוא לא האונס עצמו שגם גברים עלולים לעבור, אלא ההריון שעלול לבוא בעקבותיו ולכן המצב הוא הרבה יותר מסוכן לאשה מאשר לגבר בשבי, ושלא תבינו מזה שיש לי בעיה עם גיוס נשים לקרבי אלא פשוט זאת נקודה שמשום מה לא הוזכרה 2. הפמיניזם ה"צבאי" בעצם דורש עודף זכויות לנשים על פני הגברים (שכבר קיים ברוב התחומים בצבא ) קודם כל עוד לא שמעתי על דרישה להשוות את משך השרות של הנשים לזה של הגברים (על ידי "מפגש באמצע", שנתיים וחצי נניח) נשים שמשרתות בקרבי גם לא מחוייבות להסתפר אבל הטענה המוזרה ביותר ששמעתי (קראתי) כאן היא טענתה של אלת הירח (ושל נשים אחרות) שהיתה רוצה לבחור אם להיות קרבית או לא, גם רוב הגברים לפי דעתי היו מעוניינים באותה בחירה אבל חלקם (כל מי שיש לו פרופיל גבוה) מחוייבים לשרת בתפקידים קרביים גם אם היו מעדיפים שלא... למה מי שדורשות שיוויון בין נשים לגברים בצבא (שגם אני בעדו כפי שציינתי) לא דורשות שיוויון מלא, גם בחובות ולא רק בזכויות? הצבא הוא מוסד שוביניסטי אבל דווקא הגברים (הלא "מורעלים") הם אלה שנפגעים ממנו הכי הרבה... זה נכון שלא הגיוני לצפות מהנשים דרישה להרעת תנאי השירות שלהן, אבל מצד שני אחרת זה לא יהיה ממש שיוויון

 

[אלת הירח]

תגובות

א. מצטערת שלא הזכרתי את זה קודם - אבל, כן, אני חושבת שצריך להשוות את זמן השירות ואני גם חושבת שנשים צריכות לשרת במילואים. כמובן שיש את עניין הילדים שצריך להיות מטופל, אבל כמו שהמצב כרגע הרבה נשים שיכלו לעשות הרבה בצבא לא עושות כלום כי: 1. מעטות הנשים שנקראות למילואים - רק בתפקידים מאד מסוימים ולמספר ימים מועט. 2. גם נשים אלו מקבלות פטור ממילואים בגיל 24. כיום, כשרבות מהנשים בנות 24 עדיין רווקות, שלא לדבר על זה שהן אינן אמהות, אני חושבת בהחלט אפשר להרשות להעלות את הגיל בכמה שנים, שלא לדבר על זה שלא כולן נהיות אמהות. לדעתי צריך לשקול את כל עניין המילואים מחדש. ב. בקשר לתפקידים קרביים, הייתי תחת הרושם שליחידות קרביות צריך להתנדב ושאי אפשר ממש להכריח אותך ללכת לשירות קרבי, אלא רק ללחוץ עליך לעשות את זה, ושאם אתה ממש ממש לא מעונין תמיד אפשר איכשהו להתחמק מזה.

 

[דלית - delete]

תגידי את זה לרוב הגולנצ´יקים

או השריונרים שאני מכיר. הם היו שמחים מאוד לחיות בעולמך... למעט מספר יחידות מובחרות, צה"ל לא נותן אופציה "חוקית" להגיע לשיבוץ שונה מזה שהוחלט בבקו"ם. לא שזה בלתי אפשרי לחלוטין, אבל ליחידים יש את האופציה של כלא צבאי על פני שירות במקום שלא מעוניינים בו, ולפעמים הצבא עשוי לוותר ולשבץ מחדש. קבוצות לפעמים מנסות "להתמרד" - כשהתגייסתי, הייתה קבוצה שקיבלה שיבוץ לסטי"לים, והם רצו לשרת רק על דבורים. אז הם "מרדו". טכנית, זה לא חוקי, אבל הצבא כנראה לא ממהר לתבוע במקרים כאלה. עדיין, היום (עד כמה שידוע לי) אין הרבה אופציה חוקית להשתמט משירות קרבי.

 

[אלת הירח]

לא דיברתי על השריונרים

כי אני לא יודעת, אבל דווקא יחידות החי"ר תמיד התגאו שמגיעים אליהם בהתנדבות ולא מהכרח. אבל לא משנה. יכול להיות שאני זוכרת לא נכון. הנקודה היא שוויון, ואם מכריחים גברים עם נתונים מסוימים להתגייס לקרבי, אז זה צריך להיות נכון גם לגבי לנשים. אבל עד שזה יקרה יש עוד זמן ובינתיים יש נושאים יותר רלוונטים בהקשר של שירות צבאי. דבר ראשון אני חושבת שאורך השירות של נשים צריך להיות זהה לזה של גברים. מעבר לזה אני חושבת שנשים צריכות לעשות מילואים, לפחות כל עוד הן לא בהריון או עם פעוטות, במיוחד בתקופות לחוצות. אז זהו. נמאס לי לשמוע מכל גברברי הפורום שפמיניסטיות רק רוצות שוויון כשנח להם. אני בהחלט חושבת גם על החובות.

 

[augustus]

הי אלת הירח

אני בכוונה לא לוקחת חלק בדיוני המילואים לנשים, היחסים ביני לבין המנגנון המיליטריסטי לא מספיק אינטימיים כדי שאתחיל להתערב, אבל הייתי חייבת להעיר כאן על עניין האמהות. אני לא חושבת שצריך להיות הבדל בין אבא לאמא, זה שקושרים את ההורות והילדים אוטומטית לאישה לא רק לא עוזר לנו אלא גם פוגע בנו בסופו של דבר.

 

[אלת הירח]

בגלל זה דיברתי על הריון ופעוטות

אני חושבת שלפני, בזמן, אחרי הלידה ואצל חלק גדול מהנשים בתקופת ההנקה אין לנשים תחליף. אחר כך זה כבר עניין אחר.

 

[chy]

שוויון?

1.הבג"צ של הטייסת הביא למצב שבת יכולה לבחור בין שרות צבאי של בנות לבין שרות צבאי של בנים (עם בונוס-ללא אותן דרישות לגהי מילואים) לא זכור לי שהיו לי כאלו אפשרויות. הבעיה-יש הבדל בין מיצוי זכויות הפרט-לבין המצב החברתי הכללי. אם הפמיניזם רוצה להאבק למען שוויון בתחום זה-אדרבא,תאמינו לי הצבאיות והפיסטינים ממני והלאה. 2.עד שזה יקרה,אפשר לעשות כמה דברים למען הצדק. אני אבא קצין במילואים,לא קרבי,יש בחורות באותו תפקיד ממש. אני אבא לילדים-ועושה מילואים,הן בחורות צעירות,לא אמהות-פטורות ממילואים. אם לא למעני,למען ילדינו,גם אבהות היא דבר חשוב-הנה לכן מלחמה ראויה.

 

[אלת הירח]

ועוד על טלויזיה ונשים

א. מישהו ראה היום "חוק וסדר"? היה שם איזה פסיכולוג שכתב ספר ייעוץ לזוגות נשואים שמתבסס על עקרון שנקרא "הרעיה הכנועה", שלפיו המתכון לנישואים מאושרים הוא שנשים יעשו מה שבעליהן אומרים. (וכמובן, בלי קשר בכלל, גם אשתו וגם כלתו התאבדו). ב. רציתי להגיד מילה טובה על הסדרה המצוינת "חוקים שבלב" (FAMILY LAW באנגלית) שמציגה נשים באופן שלא ראיתי לעיתים קרובות מספיק ושמעיזה גם לנקוט עמדה בכמה מהנושאים הכי שנויים במחלוקת בארה"ב (הפלות, אחזקת נשק, חופש ביטוי, עונש מוות). שני הפרקים הכי מעניינים מבחינת פמיניזם היו זה על ההפלות וזה על חופש הביטוי, שהיה קשור גם להטרדה מינית. כן ירבו.

 

[טל קר]

ראיתי עם בן הזוג את חוק וסדר.

למרבה הפלצות זו לא פעם ראשונה שאני שומעת על העקרון הזה, ויש באמת דבר כזה וספרים כאלה במציאות, אני לא זוכרת איפה קראתי על זה, בטח באחד ממוספי הנשים של אחד העיתונים, אבל אני זוכרת שהתקוממתי על זה עוד אז. גם החבר שלי התפלץ למראה התורה הזו בסידרה וביטא בקול את שמחתו על כך שאיני אוחזת בה.