פלדנקררייז לשיפור אומנויות לחימה ..

[WhiteBear]

פלדנקררייז לשיפור אומנויות לחימה ..

התחלתי להתנסות בשיטת פלדנקרייז. מצאתי שהיא משפרת את הטאי צ´י שאני עושה. ואני גם חושב להתחיל ללמוד פלדנקרייז יותר רציני. אני אשמח לשמוע דעות של כל בעל ניסיון בשילוב בין השניים.

 

[דוד כפרי]

מענין! אשמח לשמוע עוד על התנסותך!

איך הטאי-צ´י והפלדנקרייז משפיעים אחד על השני?

 

[קוזושי]

הסיבה היא פשוטה

משה פלדנקרייז מיסד השיטה היה אחד המערביים הראשונים שלמדו ג´ודו (הוא הביא את הג´ודו לצרפת שהיום היא מעצמת ג´ודו עולמית) יש לו גם שיטה שלמה של ג´ודו על פי פלדנקרייז שבעצם היא הבסיס לפלדנקרייז הרגיל. ההבנה העמוקה של התנועה שיש בשיטת פלדנקרייז מגיעה מהג´ודו ובעצם זהו הבסיס של כל אומנויות הלחימה, דורון נבון שלמד ג´ודו אצל פלדנקרייז וכמובן גם את כל השיטה שלו (והוא גם הראשון שהביא את הנינג´יטסו לארץ ונחשב ל"שיהאן" בנינג´יטסו) נמצא כיום ביפאן ופתח שם בית ספר לפלדנקרייז בשביל מאמנים בכל אומנויות הלחימה, הקשר בין פלדנקרייז לאומנויות לחימה אם כן הוא הדוק ביותר. מומלץ לכל מי שעוסק באומנויות לחימה ולא משנה איזו ללמוד פלדנקרייז, זה בפרוש יוסיף להבנה העמוקה של התנועה ושל אומנות הלחימה.

 

[דוד כפרי]

את הפרטים ההיסטוריים אני יודע;

שאלתי על התנסות אישית.

 

[WhiteBear]

לבקשתך... (במילה אחת: חיובית)

באשר להתנסות: אחרי שסיימתי שיעורי פלדנקרייז עברתי על הקטא הראשונה של טאי צ´י. ולהלן התוצאות: 1) תנועה/נשימה יותר חלקה רגועה ואיטית. 2) גמישות גדולה בהרבה שנבאה מתוך שיחורור שרירים. התוצאה הראשונה יכולה כבובן לנבוא מכל סוג של מדיטציה או התעמלות מרגיעה. התוצאה השניה, לעומת זאת, לא הצלחתי להשיג דרך שום התעמלות אחרת(כולל טאי צ´י). הרבה לחצים וכאבים שהיה לי על הבירכיים בזמן של תנועות סיבוביות בקטא, נעלמו בעקבות שיחרור (הקטע הראשון של הקטע עם סיבוב רגל ימין היא דוגמא טובה). זה כי השיחרור איפשר לי לעשות את הקטא "נכון" בלי שום מאמץ (ורגשות אשם על - "אני לא מספיק הצידה בתנועה"). איכות השיחרור נעלמת כמובן אחרי יום יומיים, לפעמים פחות. אבל היא עדיין מרשימה. בהמשך להתנסויות אישיות: ההיכרות של לפלדנקרייז במקור היה כשלמדתי נינג´יטסו אצל תלמיד של דורון נבון. שם נעשה שימוש בפלדנקרייז בתור חימום. היו גם שיעורים שלמים שנסובו סביב תובנות שהושגו דרך תנועות פלדנקרייז והשלכות של אלו על תנועה, יציבה וכן הלאה. בהמשך לזה ניהלתי שיחה מאד ארוכה ומעניינת לפני שבוע עם אמן לחימה עם וותק בנינג´יטסו של 20 שנה (שחלקם הועברו אצל דורון גם כן). אותו אדם מעניין גם בעל וותק גדול בפלדנקרייז כבר שנים רבות גם כן (אני לא יודע בדיוק כמה, רק שהוא למד את זה הרבה ומלמד בזה עד היום). בכל מקרה, שאלתי אותו על פלדנקרייז ואומנויות לחימה. הוא אמר לי כךבציטוט לדורון אני חושב - לא בטוח) "לעשות פלדנקרייז זה כמו לכוון כלי. זה לא משנה מה אתה מנגן עליו, אבל צריך לכוון אותו קודם". הוא המשיך והסביר לי שפלדנקרייז הולך עם אומנויות לחימה מאד קרוב. ושאין סתירה בין השניים. כל אחד נותן משהו אחר. בנימה הזאת גם שאלתי אותו מה דעתו על העיסוק שלקחתי על עצמי בטאי צ´י. הוא עודד אותי באמונה שהוא הפגין בשיטה וב"נשמה" שמלמדים שם להכניס לתנועה ולקרב (נו אתם יודעים- הצ´י). אוקצור (כבר לא כל כך קצר), אני חושב ברצינות ללמוד פלדנקרייז במסגרת רצינית כדי לחסוך מעצמי פציעות שאחרת היו נגרמות בעיקבות תנועה "תפוסה". וכדי לשפר יציבה ושיחרור בחיי ובטאי-צ´י בפרט. ואני חוזר לשאלתי גבירותי ורבותי: אני אודע לכל מי שהתנסה בשילוב שבין אומנויות לחימה ופלדנקרייז שיקח צעד קדימה וישתף חוויות, התרשמויות ומסקנות. בתודה וציפייה, הדב הלבן.

 

[aiki-freak]

מה בעצם ההבדל

בין פלדנקרייז לצ´י קונג? אודה ואתוודה שאין לי מושג ירוק על פלדנקרייז מעבר לספר שקראתי. מהספר התרשמתי שמדןבר בתרגול דמוי צ´י קונג רק שהוא מתואר בכלים מדעיים (או פסאודו-מדעיים למען האמת). אז יכול להיות כמובן שהאשמה בספר או כמובן בי ושלא הבנתי נכון, על כן אודה על כל מידע בנושא... הרי גם צ´יקונג מלמד תנועה איטית גמישה רכה ומודעת. מלמד על אפשרויות התנועה הטבעיות של הגוף

 

[WhiteBear]

דעתי. ואני מצפה לשמוע עוד דעות.

אני לא מכיר צ´י קונג. אני כן מתאמן בסאן-צ´וואן שלפי המורה שמלמד אותי מכיל בתוכו את הצ´י-קונג. הבדלים: 1) מיקום הגוף: פלדנקרייז: חלק גדול מהתנועות והשיעורים של פלדנקרייז מתנהלים על מזרון בשכיבה (עם כי לא כולם. יש גם שיעורים שמתמקדים רק בלשון ודברים כאלה) בסאן-צ´וואן: (ששוב, אני מכיר פחות)- האימון מתבצע בעמידה. 2) תנועות הגוף: פלדנקרייז: תנועות קטנות ואיטיות (כמו להרים ולהוריד את הראש עם היד בלי היד וכן הלאה) סאן-צ´וואן: עמידות סטטיות בלי תזוזה. בעיקבות ההבדל הזה - בסאן-צ´וואן אפשר לפצוע את הברכיים מאד בקלות (פשוט לרדת טיפה טיפה יותר נמוך). מה שלא קורה (לידיעתי) בפלדנקרייז. כמו כן, סאן-צ´וואן יכול לפתח שרירי רגליים של בולדוזר. ופלדנקרייז לא נחשב לטעמי לאימון פיזי מפתח שרירים במיוחד. 3) אתגרית - איפה מתמקד השיעור. בפלדנקרייז: אתה מרוכז בלבחון את התנועה שלך. וזה מה שקשה, להגיע להרפייה בתנועה ולהבחין בכמה שיותר פרטים. בסאן-צ´וואן: גם כן מתמקד בהרפייה. אבל נעשה מאחורי שכבה עבה של קושי פיזי (להשאיר את הידיים באוויר). ופסיכולוגי (להשאיר אותם שם הרבה זמן). 4) השפעות - שוב, לטווח קצר אני יכול להעיד. על השפעות של הטכניקות לאורך שנים עוד לא. פלדנקרייז: מביא לשיחרור מאד קיצוני בטווח התנועה. ומביא ליכולת מוגברת להבחין בתנועה. בסאן-צ´וואן: מביא גם כן לשיחרור מאד רציני של הגוף אבל מבחינת יעילות זמן/ שיחרור אני מוצא את פלדנקרייז יותר אפקטיבי. גם - מביא לחיזוק עצום ביציבה מה שפלדנקרייז לא עושה באותה עוצמה. אחרון חביב, פסיכולוגית - יש המון עוצמה נפשית שמושגת מאימון בסאן-צ´וואן. כל אימון מלמד משהו על ההבדל שבין מה שהראש מחליט שהגוף יכול לעשות לעומת מה שהגוף מוכיח לראש. כך שקרה ויצאתי מאימון סאן-צ´וואן וכשהייתי צריך לעשות משהו בחיי בין עם זה עבודה שיעורים לאוניברסיטה וכן הלאה אמרתי לעצמי "טוב נו, כבר עשיתי סאן-צ´וואן היום - אז זה קטן עלי". מהבחינה הזאת, סאן-צ´וואן מחזק את היכולת הנפשית פשוט "לקום ולעשות את זה". מה שפלדנקרייז בכלל לא נוגע. זה הכול. אני קצת בירברתי והטקסט לא ערוך מאה אחוז, אבל אני מקווה שנתתי תשובה טובה (למרות ניסיוני ה"צעיר" בתחום). כרגיל, מחכה לתגובות, הדב הלבן. (שצריך ללכת כבר לבחינה עוד שעתיים)

 

[דוד כפרי]

תודה רבה על התשובה המפורטת!

היא בהחלט עזרה לי להבין, אבל העלתה עוד כמה שאלות... שיחכו למחר.

אני הולך לישון... לילה טוב!

 

[דוד כפרי]

טוב, ישנתי קצת ויש לי עוד שאלות...

בעצם, בגדול רק אחת: מה ההבדל העקרוני, לדעתך האישית, בין התנועה האיטית שמתרגלים בטאי-צ´י, שבה צריך לבחון ולבדוק כל מילימטר בתנועה ולנסות לעשות אותה משוחרר וטבעי, לבין התנועה בפלדנקריז? (להבהיר - אין לי שום נסיון בפלדנקרייז, רק כמה שנים בטאי-צ´י.) בעצם, מבחינה עקרונית, זה נשמע כאילו ההבדל הוא לא בגישה אלא בתרגילים הטכניים, כלומר, לפחות ברמה הבסיסית, אפשר לעשות טאי-צ´י בסגנון פלדנקרייז, או פלדנקרייז בסגנון טאי-צ´י? או שלגמרי פיספסתי משהו?

 

[WhiteBear]

שמיים וארץ... ולהלן תיאוריה

פלדנקרייז הגדיר שני חושים נוספים מלבד חמשת הבסיסיים שכולם מכירים. ואלו: חוש שיווי המשקל, וחוש פנימי (כאבי בטן, רעב וכאלה). (שוב, עד כמה שאני מבין את השיטה) בפלדנקרייז המטרה היא להגיע למודעות גבוהה יותר של התנועה. לא לחימה, לא כושר, לא שיחרור לא כלום. כל אלו הם תוצאות לוואי. אז איך מגיעים למודעות של הגוף? לטענתו, יש לבודד תנועות יום-יומיות (כמו הליכה) לכדי אלמנט אחד בלבד שלהם. כך שבמקום ללכת ולהתמקד בהליכה, אתה שוכב ומזיז רק את האגן. ואתה ממשיך באותה תנועה מאד קטנה ומנסה לחוש רק שם בשיחרור או תפיסויות. כאשר המטרה של המנחה היא להעביר את תשומת ליבך לאיפה שווה לבדוק את עצמך, לדוגמא: "איזה חלק של הרגל שלך דוחף יותר חזק את הגוף הצידה?" ואחרי זה: "עכשיו נסה לדחוף יותר בחלק שלא דוחף. עכשיו בחלק שכן דוחף..." וכן הלאה. היופי הוא שהשיטה שנבנתה היא דרך, מאד אפקטיבית, למערכי שיעורים ותרגילים שמפתחים מודעות לתנועה וליציבה של הגוף. משהו שהטאי צ´י לא עושה באותה הצורה, כמות, וקצב!!! פלדנקרייז גם האמין שכל הגוף קשור אחד לשני (מזכיר לך משהו?) ועל כן תרגיל שתעשה שמתמקד ברגל, יכול בכלל שישחרר את הצוואר. אני לא עברתי מספיק על התיאוריה שלו ומה שהוביל אותו לפתח איזה תרגיל איך ולמה. אבל מבחינת החוויה שאני יכול להעיד עליה - זה עובד! ואיך זה שונה מטאי צ´י? טאי צ´י דורש ממך לחלק את המחשבה בהמון גורמים. מודעות לתנועה מגיעה גם כן - אבל הטאי צ´י בהחלט לא מתמקד בעיקר או רק בשיכלול המודעות של התנועה. בנינג´יטסו ניתן לתרגל טאי-ג´יטסו, נגיד בריח כלשהו, ואפשר להגיד "מה, אם אני יעשה את זה הרבה ויתרכז ויחקור כל פן של התנועה שלי - אז אני יגיע ליותר שיחרור ומודעות לתנועה". ולהגיד את זה הכן יהיה נכון. אבל פלדנקרייז חקר את הנושא (וכנראה היה לו לא מעט גישה לתחום) והוא טען ומצא שכדי לשכלל מודעות לתנועה, עדיף לעשות תנועות מתוך התרכזות במקומות שונים. וזה מה שהוא חקר, מצא, גילה ופיתח. מה האיכות של התוצאות שלו, זה נשאר קצת סובייקטיבי. אבל בתור סובייקטיב אני יכול להעיד - יש אמת בפירסום! מקווה שזה ענה לשאלות שלך. ובתקווה אפילו יעורר את הסקרנות של חלק משאר אמני הלחימה, באי הפורום, כך שילכו וינסו את השיטה קצת. ואולי אף יחזרו לפה עם התרשמויות. (ולא, אני לא מלמד פלדנקרייז. כך שאני לא מנסה להשיג לעצמי תלמידים - הכול בחיבה - )

שלכם (ושלנו), הדוב הלבן.

 

[דוד כפרי]

תודה רבה!

מאוד מענין! נראה לי שבעצם, בכל הנוגע לתנועה נטו, שתי השיטות מנסות להגיע לאותו הדבר, רק שהטאי-צ´י מכיל כל-כך הרבה חומר שזה לוקח יותר זמן. מענין לי מאוד גם הדימיון בגישה בין פלדנקרייז לאלכסנדר, שיטה שבה קיבלתי מספר שיעורים, שמנסים להגיע לדברים מאוד דומים בצורה אחרת. בכל מקרה - תודה!

 

[WhiteBear]

עוד לא סיימנו

אני עדיין מתחבט בין להשקיע בתחום של פלדנקרייז או לא. האם ב"סוף" זה שאני יבצע שילוב בין פלדנקרייז לטאי-צ´י יביא אותי יותר רחוק?? למה אני מתכוון? - האם עוד חמש שנים, ההשקעה שאני יעשה (אם) בפלדנקרייז תקצר לי את הדרך. לדוגמא: תחסוך ממני התעסקות בשיחרור בתנועה ובגב ישר - מה שפלדנקרייז מביא מהר, וטאי-צ´י מכוון אליו אבל מגיע רק אחרי הרבה זמן. מה שיהפוך את כל האימונים שלי, בעיקבות השילוב, להיות יותר מוצלחים (כי יותר כיף להתאמן משוחרר ועם גב ישר). ובכך ישאיר לי זמן להתעסק בדברים אחרים. או בניסוח אחר, האם פלדנקרייז יכול להיות כמו אדם בעל מום קשה שהרפואה המערבית מתקן בקלות ומהירות, וגם הטאי-צ´י יטפל בה, אבל פחות ביעילות (יותר זמן). ואז עדיף לו להשקיע בתקופה מסויימת בשתיים?? והרי זה מה שכולנו לא יודעים - האם אנחנו משקיעים בדבר הכי "טוב" בשבילנו. מקווה שהעברתי את הקושיה שבה אני מתחבט - ושמי מכם יוכל להוסיף לי הסברים, רעיונות, חוויות, או מחשבות - אני מצפה בקוצר רוח לשמוע. תודה בתקווה, הדוב הלבן.

 

[שריר]

אתה יכול הלסביר קצת יותר מה זה

קאטה? צ´י קונג לא הבנתי ממש