פלאי התקשורת

פלאי התקשורת

אז מה, איך "המכונה הביולוגית המופלאה" הקרויה "אדם" מתקשרת עם מכונות ביולוגיות מופלאות אחרות מסוגה ושאינן מסוגה?

קיימת מוסכמה לפיה מלים הינן החלק הקטן יותר בתקשורת בעת פגישה בין שני אנשים, בהשוואה למרכיבים הבלתי מילוליים של התקשורת. מה דעתכם על כך?

בפורום אנחנו מתקשרים, לכאורה, בעיקר בעזרת מלים... האמנם?

הרבה שאלות... לא חייבים להשיב על כולן... ואפשר להגיב ולפתח בחופשיות את הנושא המרתק...
 
תלוי למה אתה קורא תקשורת, לא ככה?

האם כל העברת אינפורמציה היא תקשורת?
נניח שאני מסתכלת על המתרגל בקינטיקה, ואני רואה שהוא בחור יפה (אוי, כמה יפה!
). קיבלתי אינפורמציה לא מילולית חשובה (שכדאי לי לבוא לתירגולים, כי החוויה האסתטית מובטחת). האם התרחשה כאן תקשורת?
 
1. ככה!!!

2. מיתרררררררר!!!1
3.




ניסיתי להעביר פה אינפורמציה שכללה בין היתר הבעת שמחה גדולה על נוכחותך פה


אז כן, לגמרי תלוי למה אנחנו קוראים תקשורת... ותהני מתרגולי הקינטיקה! יאמי!
 
זהו, נגמר הסמסטר


סתם. נגמר הסמסטר, ייההההייי!!!
תודה על קבלת הפנים, ובכל זאת. איפה הגבול בין איסוף מידע לתקשורת?
 
האם יש ביניהם גבול?


סתם. יש ביניהם גבול!

או שלא!


מעניין יהיה לגלות את הגבול, מפני שאז אפשר יהיה לעבור לצד אחד ולהגיד "הנה, זאת תקשורת!" ואז לעשות צעד קטנטן אחד מעל הגבול, ממש פיצי כזה... ולהכריז "ועכשיו זאת כבר לא תקשורת, אלא איסוף מידע! חה!! מה תעשו לי?!"
זאת כמובן בהנחה שהם לא מבקשים שם דרכונים או משהו.
כי אז זה נהיה יותר מסובך.
 
חידוד

וזה ממש מגניב ככה לגלות את הגבול, כי ממש אפשר ככה לקפץ בין "איסוף מידע" ל"תקשורת" בצעד אחד קטן מעל הגבול, הלוך ושוב... וזה כיף כזה ומשעשע, "הנה, עכשיו אני כאן", "הנה, עכשיו אני כאן".

לכן, אני מקווה שנגלה את הגבול המדוייק בין שני המושגים/מונחים האלה. ובטח זה יאפשר עוד כל מיני דברים מגניבים.
 
גבול הוא לא בהכרח קו חסר עובי.

הלוא גם גבול בין בין מדינות אינך יכול לחצות בצעד לכאן, צעד לשם. יש שטחי הפרדה, גדרות, שערים...
גם בין רעיונות עשוי להיות גבול שהוא למעשה אזור ספר, שבו דברים הם לא בדיוק זה, ולא בדיוק זה, ועדיין ניתן להבחין בין הדברים שבין שני הקצוות ולדעת בערך איפה ההבחנה הזאת מתערפלת.
 
את כמובן צודקת לגמרי, נדירית


פשוט קל וכיף יותר היה לי להתלוצץ בענייני גבולות מנטליים מאשר לנבור בקוד של שני המושגים

ומה שכתבת הוא מדוייק ויפהפה.
 
איפה הגבול בין איסוף מידע לתקשורת?

זה תלוי אם אנחנו שואלים את עצמנו בנוגע למושגים (לרעיונות) או בנוגע לתוואי השטח עצמו (למציאות).

אם התהיה שלנו היא בנוגע למושגים, אז זה לגמרי תלוי במושגים המדוייקים שעיצבנו לנו בתוכנו.
והמושגים המדוייקים שעיצבנו לנו בתוכנו תלויים במטרה (בסיבה) שבכדי להגשימה עיצבנו אותם.

לדוגמה, נניח שהמטרה היא מרצה מעריץ. אותנו. כחלק מחבילה מענגת הכוללת ציון גבוה ושבחים בלי סוף.
במקרה כזה, קרוב לודאי שנבחר באסטרטגיה של "מושגים זהים ככל האפשר" לאלה שהוא ברא בתוכו, על מנת שיזהה את גאונותנו וייתן לה להתבטא גם בציון שלנו.

או דוגמה אחרת, נניח שהמטרה היא אימון שרירי שכלנו, לצרכי תענוג, ליטוש ותדמית עצמית טובה ומשובחת.
במקרה כזה, יתכן שנבחר לעצב מושגים העומדים בסטנדרטי החשיבה וההתבוננות שאנחנו נוהגים להעריך ולכבד.

לא תמיד קיים גבול בין מושגים, מפני שלעתים מושגים, במיוחד כאשר הם מוכווני-מציאות, הם כמו מעין מפות המתייחסות לאיזור מסויים במציאות ולרובד מסויים בה, בקנה מידה מסויים מאד, למטרות מסויימות מאד. עניין המטרה הוא החשוב כאן, מפני שהמושג עשוי לשרת ביעילות מטרה מסויימת ויתכן שהוא עוצב במיוחד בכדי להגשימה ותו לא. במקרים כאלה, נסיון למזג את שתי המפות או להשוות ביניהן, מביא לרידוד והשטחה של שתיהן, מפני ששתיהן מותקות לתחום בו אינן רלוונטיות עוד.

מפה שנוצרה להתמצאות במציאות, יעילה כאשר משתמשים בה כדי לנוע במציאות והופכת להיות משהו אחר לגמרי כאשר משתמשים בה כדי להתעמק בה בפני עצמה, בלי זיקה למציאות.

עד כאן בעניין המושגי. אם אנחנו מתעניינים במציאות עצמה, לעומת זאת, אנחנו יכולים לאתר את הגבולות שבה, אם קיימים, באמצעות התבוננות ישירה עליה... ואז אם נדבר בינינו על כך תוך כדי, נישמע בטח די מפגרים בעיני אנשים שרואים עצמם כחזקים בחשיבה ואוהבים אותה כדבר בפני עצמו, בלי קשר לתוצאותיה המעשיות. אנחנו עלולים, לדוגמה, להגיד דברים כמו "תקשורת היא חיבור... תואם... שיתוף פעולה בין שתי ישויות... איסוף מידע הוא התבוננות, פתיחות... שדי בישות אחת בכדי לבצעו... איסוף מידע הוא אחד מהכלים המשרתים את התקשורת..." ולהיות מובנים עמוקות רק על-ידי מי שיודע להפנות את מבטו מהאצבע אל הדבר שאליו היא מצביעה ולייחס את מירב החשיבות לדבר הזה במקום לזווית ההצבעה עליו ואופיה... אחרת המאזין ייקח את המלים למקום שונה מזה שממנו הן באות ואליו הן מצביעות.
 
כתבתי שיר יפה! והנה הוא למי שהתעצל לקרוא הכל:

תקשורת היא חיבור...
תואם...
שיתוף פעולה בין שתי ישויות...

איסוף מידע הוא התבוננות, פתיחות...
שדי בישות אחת בכדי לבצעו...

איסוף מידע הוא אחד מהכלים המשרתים את התקשורת...
 

genulo

New member
שאלה מעניינת מיתר

סאלוטון ( = שלום באספרנטו ) . השאלה שלך מאוד מעניינת. קחי בחשבון שאחנו בעצם ( או המח שלנו) פועלים לפחות בשתי
רמות - המודע והתת מודע . היום מתחילים להצטבר מחקרים שמוכיחים את חוכמות המזרח ( וגם המערב ) לפיהם
התת מודע "זריז" יותר . אם ניקח את הדוגמה המקסימה של המדריך - אפשר להניח שעד שעולה בך התובנה שהוא
יפה התת מודע כבר עשוי להתעסק בהעברה של מסרים - או בעצם בתקשורת . זאת אומרת ( וזה נכון לכולם ) שאנחנו בעצם יכולים לתקשר כל הזמן אפילו
( ובמיוחד) בלי להיות מודעים לכך ... מכאן נובע שנושא הגבול הרבה יותר בעייתי - אנחנו לא באמת שולטים על מתי אנחנו
מתקשרים ומתי אנחנו "רק" מתבוננים ואוספים אינפורמציה ( ובהרבה מקרים גם לא ממש מודעים לזה )
 

ינוקא1

New member
בפורום אנחנו מתקשרים באמצעות האינטרנט . . .

ולא רק באמצעות מילים.
מילים הן התוכן אך האינטרנט הוא המדיום או הערוץ.
הערוץ של התקשורת חשוב לא פחות ממה שעובר בו . . .

התקשורת היא דרך להעביר החוצה חוויה פנימית.

ככל שהתקשורת משתכללת , אתה מסוגל יותר להעביר את החוויה , וליותר אנשים. אולי יום אחד התקשורת תצליח "להדביק" את החוויה , והיא תוכל להעביר אותה בשלימת.

השאיפה של כל יצור בעולם היא ההגעה לאחדות האבודה. והתקשורת היא הנסיון להגיע לאחדות ולהרמוניה. זה כולל תקשורת בין התאים בגופינו , תקשורת במשפחה , תקשורת בין ערים , דיפלומטיה בין מדינות , דרכי תעבורה של מכוניות וכו' וכו'. כל אלו הם תקשורת.

דרכי התקשורת הן אינסופיות ככל הנראה.

ולא רק אצל בני אדם . . .
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3527587,00.html
 

neophile

New member
"התקשורת היא דרך להעביר החוצה חוויה פנימית."

מצד שני התקשורת היא גם דרך להעביר חוויות פנימיות של מישהו אחר לפנימיות שלך ולהפך וזאת המטרה שלה ...
השטחיות של התקשורת שאצל רוב האנשים היא נשארת בחיצוניות בלבד (כלומר בלי דיאלוג פנימי של הקולות השונים בנו ) היא ביטוי של מצב האנושות העגום כמו במשל בילבול הלשונות שאומר שלא רק שבני אדם שכחו איך לתקשר אחד עם השני הם שכחו איך לתקשר עם עצמם כיישויות רב מימדיות( נונ-דואליות בניסוח אחר) ולכן בטח ובטח שבלי תקשורת פנימית והבנה פנימית לא תתכן שום הבנה בני בני האדם .
 

ינוקא1

New member


מה שיפה הוא שכאשר יש חוסר תקשורת , ולא משנה באיזו רמה (כולל אפילו חוסר תקשורת בתוך הגוף) זו המשמעות של סבל או "חוסר הרמוניה".
והסבל מאלץ את האנושות להיכנס יותר פנימה - כי ככל שאתה יותר "בפנים" , אתה יכול להגיע לרמת הרמוניה גבוהה יותר , ורמת תקשורת ואחדות גבוהה יותר.
 
למעלה