פירוש חלום
שמחתי לגלות שקיים פורום כזה, הוא צריך להיות ממש נחמד ואני ממש שוקל ברצינות להצטרף בתור חבר קבוע. חלמתי לפני כמה ימים חלום (מפתיע אותי שאני ממש זוכר אותו לפרטי פרטים!!). מצ"ב החלום + פתרון חלקי שלי (הצעה לפתרון). אז ככה: בחלום, אני נכנס לתוך אולם גדול (אני חושב אולם של תאטרון). על הבמה נמצאים מספר אנשים, היחידה שאני זוכר מבינהם היא הזמרת הצעירה ליאל קולט. אני זוכר את עצמי צועק משהו על זה שליאל קולט היתה בועדה לבחירת הזמר לאירוויזיון, משהו לא נחמד על זה שהיא לא היתה ראויה לשבת שם, והיא בתגובה צועקת משהו על זה שראש1 (העיתון בו אני כותב) הוא זבל של עיתון. אני זוכר את עצמי ממש משועשע, יוצא מהאולם החוצה ומחפש מישהו לספר לו את הס יפור. פתאום יוצא העורך שלי בעיתון, צורח עלי שאני עושה בושות ונכנס בחזרה. אז אני נכנס גם בחזרה לאולם, מביט למעלה ליציע ורואה את חברה שלי בוכה. אני מנסה לטפס למעלה במדרגות אך כל פעם מפספס את השורה בה היא יושבת, או נתקל באנשים שמפריעים לי להתקרב. לבסוף אני מצליחף, ואני חושב שכאן נגמר החלום (בצלצול טלפון, אררררר....). ההצעה שלי לפתרון: בקשר לחלק הראשון, אין לי שום רעיון. בקשר לחלק השני: א. זה שאני נכנס ורואה אותה בוכה, אולי בגלל זה שהיא נתפסת אצלי בתודעה בתור בחורה מאוד רגישה? מאוד שברירית ועדינה? ב. העלייה במדרגות והגעה כל פעם לשורה אחרת, שהיא לא השורה שלה. אולי מבטא לפעמים את האכזבה שאני מרגיש שאני לא תמיד מצליח להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון שהיא זקוקה לי? לא מדובר ברגעים קריטים חס וחלילה, אבל לפעמים אני נמצא בעבודה בתל אביב, היא בבית ברמת גן ולא תמיד אני יכול להגיע בו ברגע... ג. ההתקלות באנשים. כאן קצת התקשיתי לחשוב על פירוש. זה יכול להיות מצד אחד חיובי, זה שהיא מוקפת בהמון חברים וחברות שגם הם אוהבים אותה, אוהבים לעזור לה והיא אף פעם לא לבד. אבל אולי זה מבטא קנאות מסוימת מצידי? קנאות שאני לא מרגיש במודע? שלפעמים אני רוצה שזה יהיה רק אני, אבל יש גם אנשים אחרים? אשמח לדעת מה אתם חושבים על שלושת הסעיפים שכתבתי ועל הדברים שלא הצלחתי לפרש.
שמחתי לגלות שקיים פורום כזה, הוא צריך להיות ממש נחמד ואני ממש שוקל ברצינות להצטרף בתור חבר קבוע. חלמתי לפני כמה ימים חלום (מפתיע אותי שאני ממש זוכר אותו לפרטי פרטים!!). מצ"ב החלום + פתרון חלקי שלי (הצעה לפתרון). אז ככה: בחלום, אני נכנס לתוך אולם גדול (אני חושב אולם של תאטרון). על הבמה נמצאים מספר אנשים, היחידה שאני זוכר מבינהם היא הזמרת הצעירה ליאל קולט. אני זוכר את עצמי צועק משהו על זה שליאל קולט היתה בועדה לבחירת הזמר לאירוויזיון, משהו לא נחמד על זה שהיא לא היתה ראויה לשבת שם, והיא בתגובה צועקת משהו על זה שראש1 (העיתון בו אני כותב) הוא זבל של עיתון. אני זוכר את עצמי ממש משועשע, יוצא מהאולם החוצה ומחפש מישהו לספר לו את הס יפור. פתאום יוצא העורך שלי בעיתון, צורח עלי שאני עושה בושות ונכנס בחזרה. אז אני נכנס גם בחזרה לאולם, מביט למעלה ליציע ורואה את חברה שלי בוכה. אני מנסה לטפס למעלה במדרגות אך כל פעם מפספס את השורה בה היא יושבת, או נתקל באנשים שמפריעים לי להתקרב. לבסוף אני מצליחף, ואני חושב שכאן נגמר החלום (בצלצול טלפון, אררררר....). ההצעה שלי לפתרון: בקשר לחלק הראשון, אין לי שום רעיון. בקשר לחלק השני: א. זה שאני נכנס ורואה אותה בוכה, אולי בגלל זה שהיא נתפסת אצלי בתודעה בתור בחורה מאוד רגישה? מאוד שברירית ועדינה? ב. העלייה במדרגות והגעה כל פעם לשורה אחרת, שהיא לא השורה שלה. אולי מבטא לפעמים את האכזבה שאני מרגיש שאני לא תמיד מצליח להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון שהיא זקוקה לי? לא מדובר ברגעים קריטים חס וחלילה, אבל לפעמים אני נמצא בעבודה בתל אביב, היא בבית ברמת גן ולא תמיד אני יכול להגיע בו ברגע... ג. ההתקלות באנשים. כאן קצת התקשיתי לחשוב על פירוש. זה יכול להיות מצד אחד חיובי, זה שהיא מוקפת בהמון חברים וחברות שגם הם אוהבים אותה, אוהבים לעזור לה והיא אף פעם לא לבד. אבל אולי זה מבטא קנאות מסוימת מצידי? קנאות שאני לא מרגיש במודע? שלפעמים אני רוצה שזה יהיה רק אני, אבל יש גם אנשים אחרים? אשמח לדעת מה אתם חושבים על שלושת הסעיפים שכתבתי ועל הדברים שלא הצלחתי לפרש.