פירוק המשפחה

meitalsd1

New member
פירוק המשפחה

ערב טוב,
אני גרושה+2, חיה מזה כ-5 שנים עם גרוש+2, ולנו תינוק משותף בן 8 חודשים.
מאחר ולבן זוגי קשיים כלכליים, במהלך כל התקופה אני נשאתי ברוב הנטל הכספי, על כל המשתמע מכך, כך שילדיו למעשה נהגו להתארח אצלנו.
הילדים שלנו מעולם לא הסתדרו, בלשון המעטה, ותמיד סופי השבוע אופיינו במתח רב ששרר בבית.
הבן הגדול שלי מטופל אצל פסיכולוג, ולפני מספר שבועות פרץ אצלו בבכי ותיאר תחושות שנאה עזות כלפי ילדיו של בן-זוגי, עד כדי רצון שלו להתאבד או להרוג אותם בדקירות סכין.
זאת, בנוסף לחיכוכים וצעקות אינסופיים בבית, הביאו אותי לבקש מבן זוגי להביא את ילדיו קצת פחות (הם איתו 3 סופי שבוע בחודש), או לחלופין, לטייל איתם קצת יותר בחוץ ופחות לשהות בבית.
בקשתי זו נתקלה בסירוב ובלית ברירה הוחלט להיפרד.
הבעיה היא שבן זוגי החליט שעם הפרידה שלנו הוא גם נפרד מבנו התינוק ואינו חפץ בשום קשר איתו.
אשמח לשמוע את דעתכם על החלטתו שבעיניי היא מזעזעת וגורמת לי לשנוא אותו על מה שבכוונתו לעולל לתינוק שלא עשה רע לאף אחד.
 
 
לעניות דעתי, הוא רוצה לפגוע בך ע"י זה שהוא אומר

שהוא לא רוצה לפגוש את הילד.
&nbsp
זוהי חרב פיפיות וההפסד כולו שלו.
&nbsp
ולריב איתו על זה לו יעזור.
&nbsp
אני אישית, לא חייבתי את הגרוש לראות את הילדים.
בבית המשפט השופט רצה לפסוק הסדרי ראיה והוא אמר שהוא לא רוצה לקבוע, כי אנחנו כבר נסתדר.
אני הסכמתי.
בהתחלה הוא יצר איתם קשר יומיומי ונפגש איתם לפחות פעם או פעמיים בשבוע.
כעת הוא משוחח איתם אחת לשבוע טלפונית ופוגש אותם אחת לחודש.
&nbsp
שוב, לדעתי, ההפסד כולו שלו.
&nbsp
אני יודעת שההבדל הגדול והמשמעותי הוא גילאי הילדים. כי אצלך מן הסתם מדובר בילדים קטנים וזה קשה יותר לאור העובדה שהם יותר תלויים בך. אבל הם לא נשארים קטנים לנצח.
&nbsp
&nbsp
אם תריבי בנושא - התגובה תהיה מתקפת נגד. אני הייתי אומרת לו "הפסד שלך. תעשה מה שנוח לך" - ועוזבת.
יש יותר סיכוי כך שהוא יהיה בקשר עם הילד.
&nbsp
&nbsp
חכי לעוד תגובות, בטוח שיהיו עצות מעשיות של בתי דין וכו'.
ישנם פה אנשים עם נסיון רב.
&nbsp
בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה, ותהיי חזקה. התקופות הקשות האלה מסתיימות לבסוף.
&nbsp
 

meitalsd1

New member
תודה


 
תסגרי איתו

את נושא המזונות לילד המשותף שלכם, ואל תיכנסי איתו לפינות של הסדרי ראיה,
הילד לא צריך אבא כזה וגם את לא צריכה "גבר" כזה ש"נפרד" ביוזמתו מבנו,
רוצה להתעלם\להתכחש לילד שיתעלם אל תרוצי אחריו ואל תתחנני,
בסופו של דבר,מתישהו בעתיד במוקדם או במאוחר, הוא עוד יצטער על זה ובגדול .

לדעתי, ברגע שאת אומרת לו, שמצידך לא איכפת לך שהוא מתכחש\נפרד מהילד ושיעשה מה שהוא רוצה\מבין בנושא, הוא ישנה כיוון, אבל גם אם לא, אל תכנסי איתו למלחמות ואל תחזרי אחריו בנושא כי זה רק יחריף את המצב ויסבך לך את החיים כי הוא יראה בכך חולשה ו\או נקודת תורפה אצלך והוא ינגן עליה.
לכן תהי חזקה ואל תשברי...

במילים אחרות תגידו שישאיר מזונות לילד המשותף, ולגבי היתר "אללה מעאק ווזובי ווארק"...

לגבי הפרוק עצמו, לדעתי אם זה המצב ששורר בבית, כפי שאת מתארת, אז עדיף לך לפרק את החבילה ולגדל את הילדים בשקט.

בהצלחה...

נ"ב, האם יש לכם כסף\רכוש משותף שיכול לגרור אתכם למלחמות ?
 

meitalsd1

New member
לפחות מבחינה כספית לשנינו אין שקל אז זה בסדר אין על מה להלחם

 

ye44

New member
בעיה מוכרת

ילדים בגילאים הללו רוב הזמן זה מריבות,אם הוא היה חכם
הוא היה עושה הפרדת כוחות ובאמת לוקח את הילדים והולך
&nbsp
לנשום אוויר,כך היה לו שקט מהמריבות וקצת ממך,מכיוון
שהוא לא יישם את זה ואת גם לא השכלת לקחת את הילדים
&nbsp
לקצת שקט ממנו ומהילדים נגזר עליכם לסבול.לצערנו בעלך כבר לא
אוהב אותך יותר ומבחינתו הילד זה איזה פאנצ'ר שתקוע לו בגרון,
&nbsp
מעניין של מי ההחלטה להביא עוד ילד לעולם ?במקום להנות מהחיים
יריתם לעצמכם ברגל, את תקועה עם התינוק והוא יהיה תקוע עם מזונות
&nbsp
נוספים שלדעתי יביאו אותו לקריסה טוטאלית,יכול להיות שהוא יתעשת
תני לו את הזמן ויכול להיות שלא אם את רואה שחולף חודש ואין בא
&nbsp
ואין עונה תגישי תביעת מזונות נגדו ביננו אין לך הרבה ברירות .

&nbsp
&nbsp
 

ye44

New member
כמו שכתבתי

הילד תקוע לו בגרון עקב פאנצ'ר תיישמי את מה שכתבתי לך,
לדעתי אין דרך חזרה אלא אם הוא לא מוצא מקום לשים ת'ראש
&nbsp
הוא יבלע את הגלולה ויחזור כמו טאטאלה עקב בעיות כלכליות.
השאלה אם את מקבלת אותו במתכונת הנוכחית אוהב אותך
&nbsp
מחוסר ברירה

&nbsp
&nbsp
 
האמת שאני לא כל כך מבין

ילדיו מתארחים אצלנו - פה שורש הבעיה לדעתי, אם היחס אל ילדיו כאל אורחים (לא בדיוק רצויים) לא פלא שיש בעיות, אם לי היו באים אורחים שלוש מכל ארבע שבתות גם אני הייתי רוצה לזרוק אותם מהבית, ילדי בן זוגך הם לא אורחים הם בני בית, רק שבמקרה הם נמצאים בבית רק חלק מהזמן.
ילדיך לא מסתדרים עם ילדיו והם רבים (את זה אני יכול להבין, אגב, רוב האחים רבים, גם הילדים שלי רבים בינם לבין עצמם)
הגדול שלך בטיפול (גם את זה אני מבין, לעיתים גירושין מצריכים תמיכה בילדים)
הוא מבטא אגרסיות כלפי ילדי בן זוגו (מעולה, בשביל זה יש טיפול לא?)
ביקשת מבן הזוג שיביא את ילדיו פחות (פה הפסקתי להבין א - למה? ב - מה ציפית שיקרה? שהוא יגיד לך, בסדר, אני אשלם בקשר עם ילדי בשביל הקשר איתך? אם הוא היה מבטא אגרסיות כלפי ילדך הצעיר גם אותו היית מנסה להרחיק? בואו נשלח אותם לפנימיה צבאית וזהו)
בלית ברירה הוחלט להיפרד (כאן חשדתי - נראה לי שיש לך ברירה, אבל זה רק אני, למשל לא לדרוש דרישות אבסורדיות מבן הזוג)
הוא לא רוצה שום קשר עם בנכם (ילד לא מתוכנן שאחרי לידתו את חוטפת ג'ננה (היי אני נשמע כמו YE) וזורקת אותו מהבית)
ועכיו את שונאת אותו (נשמע לי כמו לעשות רציונליזציה לזה שזרקת אותו מהבית, עכשיו זה מגיע לו שזרקת אותו קודם)
ואת שואלת את דעתנו על ההחלטות המזעזעות שלו? כמו שכתבתי אני לא כל כך מבין...
 
אני מבין שאתה בעצם מציע לה

"לנהל את הסיכסוך" גם עם בן הזוג וגם עם הילדים במקום "שתי מדינות לשני עמים"...
לפי התאור שלה של מה שקורה אצלה, לדעתי מהר מאוד היא תמצא את עצמה, כמו רבים מאוד מהגרושים\ות,
מסובכת כמו "צרלי צפלין על הגג" ...
 

דף חדש4

New member
תקשיבי טוב


את צריכה לשמוח שנפטרת ממנו. בנך עשה לה שרות גדול שהוא שם לך מראה ענקית לפנים ואת עשית נכון שבחרת
באומץ לב רב- להפרד מבן הזוג.
על מה את מצטערת? שנפטרת מגבר שחי על חשבונך? שניסה להעמיס גם את הילדים שלו עליך? שהזיק לילדייך עד כדי רצון
להתאבד דרך העמסת ילדיו עליהם? תתעוררי ותריחי את הקפה!
חיית עם גבר שהזיק לך ולילדים. לא תרם כלום רק הזיק.
ברוך שפטרנו מעונשו של זה.
יש לכם תינוק משותף? אוקי. אולי חבל אבל זה מה שיש.
את אוהבת את התנוק, הוא נוצר והוא שלך.
תעיפי את בן הזוג לעזאזל. גם ככה לא תרם במאומה לפרנסת התנוק כי חי על חשבונך.
תספרי את הפסדייך ותמשיכי הלאה.
ילדייך יותר מרוצים בלעדיו
הוא כבר לא עול כלכלי על צווארך
יש לך תנוק- גדלי אותו באהבה.
את לא צריכה ולא רוצה את בן הזוג הזה בסביבה.
את לא כועסת עליו
את רק שמחה להפרד ממנו.
את התנוק את תגדלי לבדך.
נתון
ועדיף
 

ye44

New member
היא יודעת

שפרק ג' הוא כמעט בגדר חלום
הפחד מהבדידות....
 

בדד1

New member
לא מבין

את גרושה כבר פעם אחת
אז מה לא ברור לך בפעם השניה?
התהליך הוא אותו תהליך
אתם נפרדים, את תובעת מזונות
והוא, ירצה, יראה את הילד, לא ירצה, לא יראה
לא תוכלי להכריח אותו (וגם לא כדאי לנסות)
 
מומלץ מאד להגיע בינכם להסכם פירוק שיתוף

במיוחד כשמדובר בילד משותף
כדאי שתבדקי האם תגובתו של האב לעניין הילד המשותף נעשתה ברגע של כעס או כטקטיקה או האם אכן מתכוון לכך בכובד ראש
בכל מקרה יש לאב חובות כלפי בנו ללא שום קשר לדעתו ואת החובות הללו חשוב מאד למסמר בהסכם פירוק שיתוף (אתם לא נשואים לכן זה אינו הסכם גירושין), את צריכה להבין שאתם ידועים בציבור באופן רשמי ויש לכך משמעויות.
אין להסתמך על סיכום לסכום מזונות כזה או אחר שמחרתיים חבר או בת זוג יאמרו לו שהוא פראייר ומשלם יותר מדי והוא ינהג בהתאם, הכל בהסכם
אני מאד הייתי מנסה לבדוק מה עומד בבסיס האמירה שהוא אינו רוצה קשר עם הילד, בכל זאת טובת הילד פה מעל לכל וזה אביו
בהצלחה
 
למעלה