פירוק המשפחה
ערב טוב,
אני גרושה+2, חיה מזה כ-5 שנים עם גרוש+2, ולנו תינוק משותף בן 8 חודשים.
מאחר ולבן זוגי קשיים כלכליים, במהלך כל התקופה אני נשאתי ברוב הנטל הכספי, על כל המשתמע מכך, כך שילדיו למעשה נהגו להתארח אצלנו.
הילדים שלנו מעולם לא הסתדרו, בלשון המעטה, ותמיד סופי השבוע אופיינו במתח רב ששרר בבית.
הבן הגדול שלי מטופל אצל פסיכולוג, ולפני מספר שבועות פרץ אצלו בבכי ותיאר תחושות שנאה עזות כלפי ילדיו של בן-זוגי, עד כדי רצון שלו להתאבד או להרוג אותם בדקירות סכין.
זאת, בנוסף לחיכוכים וצעקות אינסופיים בבית, הביאו אותי לבקש מבן זוגי להביא את ילדיו קצת פחות (הם איתו 3 סופי שבוע בחודש), או לחלופין, לטייל איתם קצת יותר בחוץ ופחות לשהות בבית.
בקשתי זו נתקלה בסירוב ובלית ברירה הוחלט להיפרד.
הבעיה היא שבן זוגי החליט שעם הפרידה שלנו הוא גם נפרד מבנו התינוק ואינו חפץ בשום קשר איתו.
אשמח לשמוע את דעתכם על החלטתו שבעיניי היא מזעזעת וגורמת לי לשנוא אותו על מה שבכוונתו לעולל לתינוק שלא עשה רע לאף אחד.
ערב טוב,
אני גרושה+2, חיה מזה כ-5 שנים עם גרוש+2, ולנו תינוק משותף בן 8 חודשים.
מאחר ולבן זוגי קשיים כלכליים, במהלך כל התקופה אני נשאתי ברוב הנטל הכספי, על כל המשתמע מכך, כך שילדיו למעשה נהגו להתארח אצלנו.
הילדים שלנו מעולם לא הסתדרו, בלשון המעטה, ותמיד סופי השבוע אופיינו במתח רב ששרר בבית.
הבן הגדול שלי מטופל אצל פסיכולוג, ולפני מספר שבועות פרץ אצלו בבכי ותיאר תחושות שנאה עזות כלפי ילדיו של בן-זוגי, עד כדי רצון שלו להתאבד או להרוג אותם בדקירות סכין.
זאת, בנוסף לחיכוכים וצעקות אינסופיים בבית, הביאו אותי לבקש מבן זוגי להביא את ילדיו קצת פחות (הם איתו 3 סופי שבוע בחודש), או לחלופין, לטייל איתם קצת יותר בחוץ ופחות לשהות בבית.
בקשתי זו נתקלה בסירוב ובלית ברירה הוחלט להיפרד.
הבעיה היא שבן זוגי החליט שעם הפרידה שלנו הוא גם נפרד מבנו התינוק ואינו חפץ בשום קשר איתו.
אשמח לשמוע את דעתכם על החלטתו שבעיניי היא מזעזעת וגורמת לי לשנוא אותו על מה שבכוונתו לעולל לתינוק שלא עשה רע לאף אחד.
