פיק ראשון
אני מקווה מאוד מאוד שתוהאבו אותו... *לוחשת*: בבקשה... שם: אבן בין הדמעות פאנדום: קליפורד. נו עשו טובה על מה הקומונה? דירוג: PG13 לפעמים גובל בR עדין לפעמי לפעמים ז'אנר:רומנטיקבעעע והרפתקאות שיפ: מירקו\סאנגו (אם אתם לא רוצים אתם לא חייבים לקרוא) כותב: סבתא שלי. לא דוד שלי לא, לא... הכלב שלי! אני, מי חשבתם? "אני חשה ברסיסי האבן." כמה פעמים שמע אינויאשה את המשפט הזה. "איפה?", שאל בבהילות נערה בעלת שער שחור שהצביע לכיוון האדמה. אוזניו הכלביות של אינויאשה נמשכו לאחור בזעם "מה?!" אמר שעיניו הזהובות יוקדות "זה פשוט אינויאשה! הצבעה כלפי מטה פרושה: למטה משמע הרסיסים מתחת לאדמה" הסביר לו נער שחור שיער הלובש גלימת נזיר שעמד לצידו "קהה" פלט אינויאשה בעצבנות "אז למה אתה מחכה? תשיג אתים ונתחיל לחפור" הנזיר נאנח "הוא לא ישתנה" אמר בעייפות לנערה יפה בעלת שיער חום. הנערה הנהנה "סאנגו צ'אן" קראה הנערה שחורת השיער לעבר סאנגו "תעזרי לי לסחוב את האתים" "בסדר קאגומה צ'אן" קאגומה וסאנגו מיהרו לעבר אינויאשה "עכשיו אתה ומירוקו סאמה תוכלו להתחיל לחפור" פנתה אל אינויאשה. "הייתי שמח אם הן היו עוזרות קצת" מלמל אינויאשה בזעף בעודו חופר עמוק יותר באדמה "טוב,אני חושב שזה יספיק" העיר מירוקו, מנגב את הזע ממצחו "עצלן" הטיח בו אינויאשה ואז הם חשו בזה... האדמה שמתחת לרגליהם החלה לרעוד "הכול קורס" צעק אינויאשה "מירוקו" צעק. מירוקו רץ בעקבות אינויאשה לעבר שפת הבור שהאדמה החלה להישמט מתחת לרגליהם "אינויאשה" צרחה קאגומה מעבר לשפת הבור, אינויאשה זינק לעברה אבל נפל למטה. "אינויאשה!!!" צרחה קאגומה בשנית "הושי סאמה" צעקה סאנגו "קיררה," קראה לעבר חתולת האש שלה שבין רגע גדלה, היא רכבה עליה לתוך הבור העמוק שנוצר מתחמקת מסלעים, מירוקו שכב על מדף סלע, מדמם מראשו ומחוסר הכרה. סאנגו ירדה למדף הסלע שעליו שכב והעלתה אותו על קיררה "אינויאשה" צעקה סאנגו "אתה בסדר?" "בטח!" ענה לה "קחי את מירוקו אני עוקב אחריכם" אינויאשה ועקף אותם במהירות והגיעה לשפת הבור "מה מעקב אתכם?" שאל בכעס. סאנגו לא השיבה, היא תמרנה בין הסלעים במהירות ולא שמה לב לפיסת הסלע שטסה לעברה. רסיס הסלע החד פילח את בטנה, שריונה נקרע, והדם מילא את כולה, הכאב הגיעה מיד, סאנגו הרגישה כאילו סכין מפלחת את בטנה. היא חשה מטושטשת מכמות הדם שירדה ממנה. רסיס נוסף שרק ליד אוזנה, ועוד אחד ועוד אחד. הכול היה חשוך והיא הרגישה חלשה וכ"כ רצתה לישון, כ"כ רצתה לישון... 'לא!' חשבה 'הושי סאמה צריך אותי אסור לי להיכשל, אני חייבת להגיע למעלה'. כאב עז פילח את חזה, רסיס סלע ננעץ בתוך החזה שלה. הכאב היה בלתי נסבל. היא ניסתה להתקדם למעלה אבל הכאב טשטש את חושיה היא הרפתה את רגליה מגבה של קיררה, שרירה התרפו וידה השתחררו מכתפיו של מירוקו. היא נפלה לאחור לבור האין סופי, היא הרגישה את האפילה שעוטפת אותה היא המשיכה ליפול עוצמת את עיניה ומחכה להתרסקות היא הייתה כ"כ חלשה שלא היה לה כוח להציל את עצמה היא נפלה לתוך האפילה עד שנעלמה מהעין 00O00 "סאנגו,מירוקו!!" צעק אינויאשה שראה את חבריו נופלים לתוך העלטה. "סאנגו צ'אן! מירוקו סאמה!" צעקה קאגומה בשיברון לב "מירוקו סאנגו" יבב שיפו, שעד עכשיו נתן לאינויאשה וקאגומה לטפל במצב אבל עכשוו, שהבור החל להיסגר שיפו ידע שהוא חייב לעזור, אבל, מה ילד קטן כמוהו יכול לעשות? 00O00 זה פרק א' מקווה שאהבתם המשך בקרוב...
אני מקווה מאוד מאוד שתוהאבו אותו... *לוחשת*: בבקשה... שם: אבן בין הדמעות פאנדום: קליפורד. נו עשו טובה על מה הקומונה? דירוג: PG13 לפעמים גובל בR עדין לפעמי לפעמים ז'אנר:רומנטיקבעעע והרפתקאות שיפ: מירקו\סאנגו (אם אתם לא רוצים אתם לא חייבים לקרוא) כותב: סבתא שלי. לא דוד שלי לא, לא... הכלב שלי! אני, מי חשבתם? "אני חשה ברסיסי האבן." כמה פעמים שמע אינויאשה את המשפט הזה. "איפה?", שאל בבהילות נערה בעלת שער שחור שהצביע לכיוון האדמה. אוזניו הכלביות של אינויאשה נמשכו לאחור בזעם "מה?!" אמר שעיניו הזהובות יוקדות "זה פשוט אינויאשה! הצבעה כלפי מטה פרושה: למטה משמע הרסיסים מתחת לאדמה" הסביר לו נער שחור שיער הלובש גלימת נזיר שעמד לצידו "קהה" פלט אינויאשה בעצבנות "אז למה אתה מחכה? תשיג אתים ונתחיל לחפור" הנזיר נאנח "הוא לא ישתנה" אמר בעייפות לנערה יפה בעלת שיער חום. הנערה הנהנה "סאנגו צ'אן" קראה הנערה שחורת השיער לעבר סאנגו "תעזרי לי לסחוב את האתים" "בסדר קאגומה צ'אן" קאגומה וסאנגו מיהרו לעבר אינויאשה "עכשיו אתה ומירוקו סאמה תוכלו להתחיל לחפור" פנתה אל אינויאשה. "הייתי שמח אם הן היו עוזרות קצת" מלמל אינויאשה בזעף בעודו חופר עמוק יותר באדמה "טוב,אני חושב שזה יספיק" העיר מירוקו, מנגב את הזע ממצחו "עצלן" הטיח בו אינויאשה ואז הם חשו בזה... האדמה שמתחת לרגליהם החלה לרעוד "הכול קורס" צעק אינויאשה "מירוקו" צעק. מירוקו רץ בעקבות אינויאשה לעבר שפת הבור שהאדמה החלה להישמט מתחת לרגליהם "אינויאשה" צרחה קאגומה מעבר לשפת הבור, אינויאשה זינק לעברה אבל נפל למטה. "אינויאשה!!!" צרחה קאגומה בשנית "הושי סאמה" צעקה סאנגו "קיררה," קראה לעבר חתולת האש שלה שבין רגע גדלה, היא רכבה עליה לתוך הבור העמוק שנוצר מתחמקת מסלעים, מירוקו שכב על מדף סלע, מדמם מראשו ומחוסר הכרה. סאנגו ירדה למדף הסלע שעליו שכב והעלתה אותו על קיררה "אינויאשה" צעקה סאנגו "אתה בסדר?" "בטח!" ענה לה "קחי את מירוקו אני עוקב אחריכם" אינויאשה ועקף אותם במהירות והגיעה לשפת הבור "מה מעקב אתכם?" שאל בכעס. סאנגו לא השיבה, היא תמרנה בין הסלעים במהירות ולא שמה לב לפיסת הסלע שטסה לעברה. רסיס הסלע החד פילח את בטנה, שריונה נקרע, והדם מילא את כולה, הכאב הגיעה מיד, סאנגו הרגישה כאילו סכין מפלחת את בטנה. היא חשה מטושטשת מכמות הדם שירדה ממנה. רסיס נוסף שרק ליד אוזנה, ועוד אחד ועוד אחד. הכול היה חשוך והיא הרגישה חלשה וכ"כ רצתה לישון, כ"כ רצתה לישון... 'לא!' חשבה 'הושי סאמה צריך אותי אסור לי להיכשל, אני חייבת להגיע למעלה'. כאב עז פילח את חזה, רסיס סלע ננעץ בתוך החזה שלה. הכאב היה בלתי נסבל. היא ניסתה להתקדם למעלה אבל הכאב טשטש את חושיה היא הרפתה את רגליה מגבה של קיררה, שרירה התרפו וידה השתחררו מכתפיו של מירוקו. היא נפלה לאחור לבור האין סופי, היא הרגישה את האפילה שעוטפת אותה היא המשיכה ליפול עוצמת את עיניה ומחכה להתרסקות היא הייתה כ"כ חלשה שלא היה לה כוח להציל את עצמה היא נפלה לתוך האפילה עד שנעלמה מהעין 00O00 "סאנגו,מירוקו!!" צעק אינויאשה שראה את חבריו נופלים לתוך העלטה. "סאנגו צ'אן! מירוקו סאמה!" צעקה קאגומה בשיברון לב "מירוקו סאנגו" יבב שיפו, שעד עכשיו נתן לאינויאשה וקאגומה לטפל במצב אבל עכשוו, שהבור החל להיסגר שיפו ידע שהוא חייב לעזור, אבל, מה ילד קטן כמוהו יכול לעשות? 00O00 זה פרק א' מקווה שאהבתם המשך בקרוב...
