פיקי
- פותח הנושא sobieslaw
- פורסם בתאריך
נמנמ
השמינייה סיימה ללמוד כבר לפני שנה. כולם היו בצבא עכשיו, ובאותן יחידות- התוצאה שאבנר נלחם כדי להשיג. אדם רצה ללכת למודיעין, ניני לחימוש, אבי לחיל מחשבים, דורי להנדסה קרבית. אבל איך הוא יתקבל לשם עם סוכרת? בסוף הוא הצליח לשכנע את כולם- את הממונים על השיבוץ וגם את השמינייה עצמה, שיצטרכו לוותר על מה שהם רוצים כדי לשרת ביחד. התוצאה הייתה טובה. אבל הוא לא הצליח לגרום לבנות לשרת עם הבנים, כנראה שזה היה כבר יותר מדי. כבר בטירונות, כשהבנים התאמנו בזריקת רימונים, התחיל חוסר המזל. חייל אחד, לא ידוע מי, זרק את הרימון קרוב מדי. "רימון! כולם להתרחק!" נשמעה צעקה, וכולם קפצו הצידה והתרחקו מהנתיב של הרימון, חוץ מדורי, שלא שם לב. הוא נפצע, ואדם זינק אליו. הוא הרים את ראשו ובדק דופק. "חובש! חובש! הוא חי!" אדם צעק. דורי הסתכל עליו במבט מעורפל ואדם לא ידע אם הוא בהכרה או לא. "אתה שומע אותי, דורי? הכל הולך להיות בסדר. זה לא ביג דיל." החובש הגיע, טיפל בו מהר, כמה אנשים נשאו אותו על אלונקה. אדם נשאר בדיוק באותו מצב שבו היה עם דורי, ולא האמין למה שקרה. הוא נעמד. "מי זרק את הרימון?" שתיקה. "מי שזרק אותו, שיהיה גבר ויודה בזה!" אף אחד לא הודה, למרות שניני נראה די אשם. בעצם, הוא תמיד נראה ככה. "קדימה, להמשיך באימון!" אמר הקצין, ואדם היה חייב לציית. לפחות מחר יוצאים לחופשה. בהפסקת הצהריים, אדם וויתר על הארוחה והלך לבקר את דורי. "אתה בסדר?" "אהה? נטשה?" אמר דורי. "לא..." אמר אדם ונתן לדורי את המשקפיים שלו. "הא, אדם! מה אתה עושה פה?" "יש לך מושג מה קרה בכלל?" "כן, אתה מכרת לחמניות." "הממ, לא, אתה נפגעת מהתפוצצות רימון. לא יודעים מי זרק אותו אבל אני אומר שזה ניני." "אתה תמיד חושב שזה ניני. רגע, אתה בטוח שלא היו לחמניות בכלל?" "כן, אני בטוח. ג'יזס. אתה יודע דורי, תמיד שהיינו בתיכון והערת את כל ההערות המעפנות האלה, אני לא חשבתי שאתה חשוב לי במיוחד, אבל עכשיו כשחשבתי שאתה יכול למות או לפחות להיפצע באופן אנוש – " "אופטימי." " – אז פתאום גיליתי שאתה הרבה יותר חשוב ממה שחשבתי. אני לא יכול לדמיין איך הייתי שורד בלי שהיית מצחיק אותי לפעמים." "כן, אה? אתה יודע, איש אחד הלך ברחוב עם מקל על הראש, אז שאלו אותו, 'למה אתה הולך ברחוב עם מקל על הראש?' והוא אמר – " "כי זה מקל עליי," השלים אדם. "היי דורי," אבי נכנס, "הכול בסדר?" אדם קילל אותו בלב, ובצרפתית. פתאום הוא כעס שאבי הפריע לו לדבר עם דורי, למרות שהוא די אהב לדבר עם אבי. מה קורה לו פתאום? "כן, הכול אחלה... עכשיו אני לא צריך להתאמן. תקנא." דורי אמר והוציא לשון. "הלב שלי מתייסר," אמר אבי. הוא ודורי צחקו, אדם אילץ את עצמו לחייך. אחרי שאבי סוף סוף הלך אדם שאל, "אתה יוצא לחופשה מחר?" "לא, אומרים שאסור לי בגלל הפציעה אז אני אקבל חופשה בזמן אחר." "יש לך הרבה מזל... גם יצאת מזה בחיים וגם תקבל חופשות. אתה תהיה פה לבד?" "כן, נראה לי. מזל שהבאתי ספר." "אז אני אשאר איתך! גם ככה אין לי כוח לאחות שלי ולפקצות שהיא מביאה הביתה." "אתה בטוח?" "כן, בטוח. רגע, אני אתקשר לאבא שלי להודיע..." אדם חייג את המספר שלו. "יוֹ אבא. אני לא בא מחר, אני אבוא מתישהו אחר." הוא עשה הפסקה קצרה בדיבור ואז, "כי דורי נפצע מרימון. אהה, הוא בסדר. טוב, ביי." "אבא שלך דואג לי, כמה מתחשב מצידו. הוא הולך לשלוח לי פרחים?" "תריסר ורדים ארוכי גבעול." אמר אדם.
השמינייה סיימה ללמוד כבר לפני שנה. כולם היו בצבא עכשיו, ובאותן יחידות- התוצאה שאבנר נלחם כדי להשיג. אדם רצה ללכת למודיעין, ניני לחימוש, אבי לחיל מחשבים, דורי להנדסה קרבית. אבל איך הוא יתקבל לשם עם סוכרת? בסוף הוא הצליח לשכנע את כולם- את הממונים על השיבוץ וגם את השמינייה עצמה, שיצטרכו לוותר על מה שהם רוצים כדי לשרת ביחד. התוצאה הייתה טובה. אבל הוא לא הצליח לגרום לבנות לשרת עם הבנים, כנראה שזה היה כבר יותר מדי. כבר בטירונות, כשהבנים התאמנו בזריקת רימונים, התחיל חוסר המזל. חייל אחד, לא ידוע מי, זרק את הרימון קרוב מדי. "רימון! כולם להתרחק!" נשמעה צעקה, וכולם קפצו הצידה והתרחקו מהנתיב של הרימון, חוץ מדורי, שלא שם לב. הוא נפצע, ואדם זינק אליו. הוא הרים את ראשו ובדק דופק. "חובש! חובש! הוא חי!" אדם צעק. דורי הסתכל עליו במבט מעורפל ואדם לא ידע אם הוא בהכרה או לא. "אתה שומע אותי, דורי? הכל הולך להיות בסדר. זה לא ביג דיל." החובש הגיע, טיפל בו מהר, כמה אנשים נשאו אותו על אלונקה. אדם נשאר בדיוק באותו מצב שבו היה עם דורי, ולא האמין למה שקרה. הוא נעמד. "מי זרק את הרימון?" שתיקה. "מי שזרק אותו, שיהיה גבר ויודה בזה!" אף אחד לא הודה, למרות שניני נראה די אשם. בעצם, הוא תמיד נראה ככה. "קדימה, להמשיך באימון!" אמר הקצין, ואדם היה חייב לציית. לפחות מחר יוצאים לחופשה. בהפסקת הצהריים, אדם וויתר על הארוחה והלך לבקר את דורי. "אתה בסדר?" "אהה? נטשה?" אמר דורי. "לא..." אמר אדם ונתן לדורי את המשקפיים שלו. "הא, אדם! מה אתה עושה פה?" "יש לך מושג מה קרה בכלל?" "כן, אתה מכרת לחמניות." "הממ, לא, אתה נפגעת מהתפוצצות רימון. לא יודעים מי זרק אותו אבל אני אומר שזה ניני." "אתה תמיד חושב שזה ניני. רגע, אתה בטוח שלא היו לחמניות בכלל?" "כן, אני בטוח. ג'יזס. אתה יודע דורי, תמיד שהיינו בתיכון והערת את כל ההערות המעפנות האלה, אני לא חשבתי שאתה חשוב לי במיוחד, אבל עכשיו כשחשבתי שאתה יכול למות או לפחות להיפצע באופן אנוש – " "אופטימי." " – אז פתאום גיליתי שאתה הרבה יותר חשוב ממה שחשבתי. אני לא יכול לדמיין איך הייתי שורד בלי שהיית מצחיק אותי לפעמים." "כן, אה? אתה יודע, איש אחד הלך ברחוב עם מקל על הראש, אז שאלו אותו, 'למה אתה הולך ברחוב עם מקל על הראש?' והוא אמר – " "כי זה מקל עליי," השלים אדם. "היי דורי," אבי נכנס, "הכול בסדר?" אדם קילל אותו בלב, ובצרפתית. פתאום הוא כעס שאבי הפריע לו לדבר עם דורי, למרות שהוא די אהב לדבר עם אבי. מה קורה לו פתאום? "כן, הכול אחלה... עכשיו אני לא צריך להתאמן. תקנא." דורי אמר והוציא לשון. "הלב שלי מתייסר," אמר אבי. הוא ודורי צחקו, אדם אילץ את עצמו לחייך. אחרי שאבי סוף סוף הלך אדם שאל, "אתה יוצא לחופשה מחר?" "לא, אומרים שאסור לי בגלל הפציעה אז אני אקבל חופשה בזמן אחר." "יש לך הרבה מזל... גם יצאת מזה בחיים וגם תקבל חופשות. אתה תהיה פה לבד?" "כן, נראה לי. מזל שהבאתי ספר." "אז אני אשאר איתך! גם ככה אין לי כוח לאחות שלי ולפקצות שהיא מביאה הביתה." "אתה בטוח?" "כן, בטוח. רגע, אני אתקשר לאבא שלי להודיע..." אדם חייג את המספר שלו. "יוֹ אבא. אני לא בא מחר, אני אבוא מתישהו אחר." הוא עשה הפסקה קצרה בדיבור ואז, "כי דורי נפצע מרימון. אהה, הוא בסדר. טוב, ביי." "אבא שלך דואג לי, כמה מתחשב מצידו. הוא הולך לשלוח לי פרחים?" "תריסר ורדים ארוכי גבעול." אמר אדם.
שווה 1000000 דולר
New member
חח יפה
שווה 1000000 דולר
New member
חח יפה
Super Chuly
New member
סחטן עליכום!
כתוב טוב, ואני חושבת שהגיע הזמן שתחליפי את הכותבת בדיחות הגרועה של הסדרה! ליהי
כתוב טוב, ואני חושבת שהגיע הזמן שתחליפי את הכותבת בדיחות הגרועה של הסדרה! ליהי
benji madden שליט
New member
../images/Emo45.gif
benji madden שליט
New member
חחעעח קורעע מצפה כבר לפרק הבא../images/Emo8.gif../images/Emo3.gif
Super Chuly
New member
סלחו לי על הבורות
אבל אתם כל הזמן דיברתם פה על סלאשים. עכשיו, אני יודעת מזה פיקים, אבל מה לעזאזל זה סלאשים?! תודה מראש! ליהי
אבל אתם כל הזמן דיברתם פה על סלאשים. עכשיו, אני יודעת מזה פיקים, אבל מה לעזאזל זה סלאשים?! תודה מראש! ליהי
Super Chuly
New member
../images/Emo51.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.