פיסת היסטוריה...

פיסת היסטוריה...

הגיעה לי מהעבר... נדחפה לה להווה... מזכירה שיש עתיד. 20 ומשו שנה... וכאילו שכלום לא השתנה... כי יש טעמים... של צחוק ושמחה... שלמן הרגע הראשון של החיבור... ידעת ששם מקומך. "אחרי עשרים שנה שוב אינני ילד תמו נעורי שיבה זרקה במלך רק את עודך עימי איתך שוב אל עצמי אני חוזר. שוב אותו הצליל עוד אותו הטעם שמור כמו יין, יין טוב מתנגנת בי מנגינה בוקעת..."
(שמוליק קראוס) מבטא כבד... עברית עילגת... צחוק מתגלגל... שפת גוף מוכרת... זו אותה האהבה
הזיזי הזו...לעולם נשארת
קוקו שפגשה שוב את תאומת הנפש,ששום אוקיאנוס וזמן לא הפרידו ביניהן.
 

R a c h e li

New member
ליטוף קטן....

מפיסת ההיסטוריה שלך... ולי היא עושה טוב לנשמה.... תודי שלא כתבתי בלה בלה בלה.....
 
אבל הם נורא מיוחדים תודי

והחיים הסודיים שלהם בטח נורא מסעירים לא כמו שלנו.אבל אם הם לא יכתבו את זה איך נוכל לדעת ולקנא?
 

ב ו ע ו ת

New member
הלכת לך אל האתמול...

לפני יומיים פגשתי חבר קרוב שלא ראיתי 12 שנה. נפגשנו והזמן עצר מלכת, אותם נושאי שיחה, אותם צחוקים, אותה שלווה, רק בלורית השיער שהיתה לו נעדרה (אבל אני הבאתי את שלי בשביל שנינו). לרגעים הייתי אותה נערה בת עשרים, עם עור צח והרבה פחות משקל, שריטות ושברונות לב. לרגעים היו שם רק סגריות ומרחבי דשא מוריקים, מתנדבים ובירות. כשהאתמול יפה, טוב לבקר בו לפעמים. נעמה
 

d a n i e l s 5

New member
לפעמים....

עדיף להשאיר את ה"אתמול יפה" כמו שהוא ולא לבקר בו...... סתם, חושבת שלפעמים הביקור ב"אתמול היפה" מהמקום של "היום" יכול לבעס. לא תמיד לא כל "אתמול".
 

ב ו ע ו ת

New member
אתמולים (באלתרמנית)

יש אתמולים ששווה להשאיר מאחור, תיקים כבדים שאנחנו סוחבים מהעבר ורצוי להניחם בצד הדרך מבלי להביט לאחור. אבל יש אתמולים נדירים שהם נורא יפים ושווה לתת בהם הצצה. כזה היה האתמול ההוא. לא יודעת למה מזדמזם השיר של חוה'לה: "בכל פרידה יש מוות לוחשת לעצמה האם בכל פרידה ישנה לידה צועק הילד החולם ילד לא מביט אחור קדימה הוא צועק קדימה פוחד שיהפוך לנציב של מלח כמו אבא ואמא..." נעמה
 
למעלה