פינת שבת בבוקר

[גלבועא]

פינת שבת בבוקר

בטרם הלבישו את השכונה שגרתי בה בילדותי ב"שלמת בטון ומלט" היה בשוליה שדה פרחים ענק. כל תחילת חורף הוא היה מלא בפרחים בכמויות בלתי נתפסות בכלל. אמי שהחליטה להעמיק בנו ערכים לאומיים ולא יהודיים היתה שולחת אותנו לקטוף פרחים אחת בחודש כדי לשים על הקבר של הרצל. וכך היינו הולכים אחת לחודש מדי שבת לקברו של הרצל על הר הרצל [מרחק של 15 דקות הליכה] לשים פרחים. אני זוכר את הפרחים, את עץ התאנה שאיננו עוד, את מרחב האינסוף שאולי קיים בזכרונם של בני גילי ומעט מבוגרים יותר.

 

[pf26]

קיבוץ

מבקרת את סבא וסבתא. הדממה שמכילה כל-כך הרבה קולות: ציוץ הציפורים ורחש הרוח בין ענפי הפקאן והאנונה, רשת א' מנגנת מוזיקה קלאסית ברדיו הגדול של סבא, רשרוש דפי העיתון ("דבר" כמובן), ריח העוגה שסבתא אופה. ואני עם חברתי הטובה "האסופית" היא אן שרלי עליה קראתי שוב ושוב ושוב ושוב.