פינת התסכול

[אורנה הודיה]

פינת התסכול ../images/Emo105.gif

שלום חברות,

אני פותחת כאן את פינת התסכול.

אחרי די הרבה שנים שבהם הפעילות הגופנית העיקרית שלי היתה ישיבה

, התחלתי לרקוד לפני כעשרה חודשים. נידלקתי כידוע על הריקוד

ואני נהנית מאד מהשיעורים. ומהו התיסכול? אני לא יכולה לרקוד יותר משעה - שעה ורבע. אחרי זה אני פשוט מתפגרת

אני קוראת כאן על סדנאות וכינוסים וסופי שבוע ואני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד נורא בא לי

ומצד שני אני לא רוצה לעשות לגוף שלי נזק.

הנפש רוצה, אבל הגוף אומר, לאט ובסבלנות... אני מודעת לזה שאם אני אמשיך ואתמיד בכל פעם לרקוד, גם אם זה יהיה שיעור של שעה בלבד, הכושר שלי יתפתח ואולי אוכל אח"כ להעלות את המינון. אני יודעת שזה עיניין של סבלנות והתמדה. אז אני סתם מביעה כאן את התסכול שלי. מאד בא לי להשתתף איתכן לפעמים בסדנא אינטנסיבית ובטח שבא לי להיות איתכם בסוף השבוע המתוכנן. זה נראה לי ממש כייף. אני פשוט לא יודעת אם אני יכולה עדיין לעשות זאת. זהו. זה התסכול שלי בינתיים. אתן מוזמנות להתייחס אליו או להוסיף לפינה תסכולים אחרים.

שלכן

אורנה

 

[ayelet 24]

אני מוכנה לעודד את התסכול שלך |חיבו

ולעזור לך להתמודד איתו. ראשית, זה כבר יפה שאת רוקדת שעה - שעה ורבע ותמשיכי כך. שנית, לא ציינת אם את רוקדת רק פעם בשבוע בחוג או במקומות נוספים או אפילו בבית חצי שעה - שעה ואם כן, זה מצויין

אם לא, את יכולה לשים לך קצת מוסיקה ולהתחיל להתנועע עד שאת מרגישה שמספיק לך. שלישית, בכל שיעור בחוג מקפידים על חימום טוב וכך רצוי לעשות גם כשרוקדים בבית בנוסף לדברים הבסיסיים בריקוד כמו: לכנס קצת את האגן, לא ללכת עם הגב יותר מידי אחורה, לא לנעול ברכיים, להכניס קצת את הבטן כדי לשמור על הגב. רביעית, בד"כ בסדנא למרות שהיא נמשכת כ- 3-4 שעות, יש באמצע הפסקה בין 20-30 דקות כך שזה מפוצל. הסדנא נקבעת מראש לרמה מסויימת של בנות (מתחילות, בינוניות, מתקדמות) וגם אם בסדנא קשה לך לרקוד למרות ההפסקה אז תוסיפי לעצמך הפסקונת קטנה כדי להתאושש ולחזור. אך אם את עדיין חושבת שאת לא בשלה לסדנא - אל תדחקי בעצמך

תני לעצמך עוד קצת זמן עד שתרגישי בשלה לכך. מלבד הרמה הקבוצתית ישנה גם רמה אישית והיא כמובן משתנה מאחת לאחת וחמישית, אני אתיד כאן כדי לתת תמיכה אם צריך

בהצלחה.

 

[ayelet 24]

אתיד = תמיד ../images/Emo3.gif

 

[רובידה]

שלום למתוסכלת...../images/Emo4.gif

מנסיוני כבטטה זה לוקח זמן. המלצה אישית שעבדה אצלי זה הליכה. פשוט לקחת את עצמך, על בסיס יומי וללכת. בהתחלה לאט, וכמה שנעים לך, הגוף לבד מתמכר להליכה ולאט לאט מגביר קצב ו"סוחב" יותר זמן. בשלב מסוים הגעתי להליכה אינטנסיבית ומאומצת רצופה כשעתיים, והכושר לא מאחר לבוא, לב ריאה, רגליים חזקות שמאוד חשובות לריקוד וכו'. זו פעילות נעימה במיוחד אם היא באה עם ווקמן עם שירים שגורמים לך לזוז, לי אישית יש מיני דיסק שרובו מוזיקה לריקודי בטן וזה מקפיץ אותי ומריץ אותי. האידאל הוא ללכת 4-5 פעמים בשבוע במשך 45-60 דקות כל פעם. בהצלחה

 

[באלאדיה]

שלום לשבה מתורכיה

ולא מספרת שום דבר.. מה ראית? מה אכלת? והכי חשוב - מה קנית??? wellcome back מותק

. אורנה - תסכולך מובן וידוע, גם אני חווה את זה בצורה מסוימת - גם אצלי הגוף לא יכול להדביק את מאווי הנפש (זה בא לידי ביטוי באופן אורתופדי). סדנה - זה באמת מאוד קשה. לא חובה. אני כבר פעמיים הלכתי ושבקתי חיים (בפעם הראשונה ישבתי בצד חלק מהזמן). בסופ"ש שנארגן, אם וכאשר, אפשר לשלב גם הרצאות וסרטי וידאו (סדנת תפירה שדובר עליה) - לא חייב להיות מחנה אימונים מפרך וחוץ מזה - תקחי מתוכו מה שיתאים לך. אני מכירה היטב את החשש הזה, בגללו לא נסעתי פעם למחנה ג'ז בארה"ב ועד היום אני קצת מצטערת

 

[ו ר ד 11]

נו, איך היה בתורכיה?

מה את מספרת, איפה היית איפה בילית האם ראית הופעות?

 

[lydiamai]

יקירתי - אימון יומי - יעשה את זה.

קודם כל ספורט, ו או הליכה ברמה יומית - עוזרים מאוד. כמו כן, תתחילי לרקוד בבית (אחרי שגמרת את הספורט) - להתחיל מ- 15 שעה ביום, ולעלות בהדרגה - כמה שניתן. מה שעוד מאוד חשוב זה להקפיד על תזונה שכוללת מינימום פחמימות. הפחמימות גורמות לתחושת ליאות בשרירים, ולכן קשה לרקוד. אני לא רקדתי בקיץ האחרון כ- 3 חדשים בעקבות ניתוח, וכך חזרתי לכושר די מהר. כמובן שיש לי עוד לאן לשאוף - ואני אכן עובדת על זה. בהצלחה.

 

[אורנה הודיה]

תודה לכולן ../images/Emo23.gif

על העיצות והתמיכה. הליכה על בסיס יומיומי זה נשמע נכון, אבל כבר ניסיתי כמה פעמים ולא התמדתי בזה. מי יודע, אולי עכשיו תהייה לי יותר מוטיבציה. שלכן אורנה

 

[ניצת הורד]

סדנאות ארוכות ומיגעות

הי אורנה! מאוד הזדהתי לקרוא את דברייך ואני לא חושבת שהבעיה היא רק בכושר הגופני. גם כאשר את בכושר גופני מעולה סדנא יכולה להיות מאוד מאוד מיגעת. אני חושבת שזה מתפקידה של המורה לחלק את הסדנא בצורה הגיונית ולשלב בין פעילות אירובית אינטנסיבית לבין פעילות מתונה יותר לשם מנוחה. הפטנט שנמצא באחריותך הוא לחלק את האנרגיה שלך באופן הגיוני. כלומר , כאשר אפשר ל"סמן" את התנועות בתהליך הלימוד לא חייבים לעשות אותן מלא .הכונה היא לא לרקוד 4 שעות אלא לפזר את האנרגיה הגדולה רק לחלקים שממש רוקדים בהם . כמו כן, אחד הדברים שלא מקפידים עליהם בסדנאות הוא הנושא של מתיחות ותרגילי שחרור לאחר מאמץ גופני ואין הכוונה למסג שהוא לא אפקטיבי לדעתי .ולכן , יש לנצל את ההפסקות במקום לפטפטת וטחינת אוכל לשחרור עצמי באמצעות תרגילים מיוחדים שיפזרו את המתח בשרירים ויפיגו את העייפות.

 

[אורית מפציר]

ניצת הניצות-

חלוקת אנרגיה היא אחד הדברים שלקח לי הכי הרבה זמן ללמוד, ואני מסכימה איתך שסדנא ממושכת שאינה מנצלת נכון את האנרגיה בשיעור היא אסון. יש קלישאה שאומרת "דבר אל ההקשבה של הידיד שלך"- זאת אומרת, לתת לפי מה שאפשר לקבל, ולפעמים ניהול לא נכון של קצב ובניית הדברים, גם בהופעה של ריקוד, ממוטט את המומנטום ומנמיך את סף הקשב שימי לב שהכי קשה בהופעה זה לבחור את המוסיקה, משהו שיחזיק קהל, וכשרקדנית איבדה את הקשר עם הקהל אז כל דקה נוספת היא מיותרת. כנ"ל בסדנא. אגב- חשבתי לתומי שלסופ"ש ריקודים (שאני כבר מלאת עזוז לקראתו), כדאי לתכנן סדנאות קצת אחרות- קצרות יותר, כל אחת כשעתיים, בדגש על תפישה של דברים, גישה לדברים, התנסות אחרת מאשר סדנא בסטודיו עם מראות ורצפת לינולאום. לדוגמא- סדנאות ללמידת קצב ומקצבים ותנועות אופיניות, מתיחות וחימומים- חשוב ביותר ומוזנח מאד בארץ (מתי בפעם האחרונה לימדו כזה דבר?),גישה לקהל ויצירת מבנה הופעה נכון שמתאים לרקדנית (לא נמאס לפעמים ששירים חוזרים על עצמם בהרבה מופעים?)צעיף ומקל- לא מה עושים איתם, אלא איך בכלל ניגשים אליהם, באיזה יציבה, בשביל איזה סיבה- האם זה מתאים לאישיות של מי שרוקדת איתם? בזמן האחרון אני כותבת מגילות, זה יעבור.

 

[ניצת הורד]

סליחה שאני אומרת זאת אולם

לרוב , הסדנאות יותר מאשר מקדמות את הרקדניות באופן משמעותי מקדמות את חשבון הבנק של המארגנים. הרבה יותר אפקטיבי לקחת 4 שיעורים טובים מאשר סדנא אחת טובה.

 

[אורית מפציר]

ניצוצות- את עצבנית?

יש ויש- יש פה באמת מורות טובות שאי אפשר בשיעור רגיל ומעורב מבחינת רמה להכיל את מה שיש להן לתת וזו המטרה של סדנא, לאפשר לספוג יותר מבשיעור רגיל. לגבי יושרן המקצועי של המורות, כל מקרה לגופו. זוהי זכותן להתפרנס בכבוד עבור הידע והיכולת שיש להן, וזוהי זכותך לא לקחת חלק בזה. אבל בשורה תחתונה, יש בארץ מורות מצוינות ברמה בינלאומית (ומורים) אז אם "אנחנו באמת רוצות להתקדם" מומלץ מאוד להשתתף. ולרפי- לא הבנתי מה הבעיה, אתה מחכה להזמנה אישית או משהו כזה- הרי כל האירועים פתוחים לכולם, מדוע אתה לא פשוט מגיע ונהנה?

 

[ניצת הורד]

מפצירת ההפצרות ,התשובה היא כן

פשוט מן יום מעצבן שכזה .... אבל בכל זאת , חלילה לא טענתי כנגד יושרן המקצועי של המורות ולא טענתי כנגד היכולת שלהן. מה בדיוק הקשר?? האם להגדיל חשבון בנק נחשב לחוסר יושר? - יצא חרוז זה לגיטימי למצוא דרכים להתפרנס טוב יותר .הדגש היה על האפקטיביות מצד אחד ומצד שני על המשאבים הפיזיים שנגזלים על פי דברי כמה מחברות הפורום עקב השתתפות בסדנאות. ודרך אגב, האמירה היתה לא רק לסדנאות לריקודי בטן היה לי העונג להשתתף גם באחרות. וחוץ מזה ברוח העצבון הכללי, תרשי לי, אם לא אכפת לך ,גם לחשוב שהן לא אפקטיביות כמו שיעורים ולמרות זאת להחליט אם להשתתף בהן,כי זוהי אחת ההנאות היותר גדולות של חיי לעשות דברים בלתי אפקטיביים.... נשיקות.....

 

[אורנה הודיה]

מאד התחברתי לגישה שלך

דגש על תפיסה וגישה- נראה לי ממש מתאים לכנס. אורנה

 

[אורנה הודיה]

היי ניצת הורד

כדי שלא תהיינה אי הבנות, לא מתחתי ביקורת על סדנאות. זאת משום שעדיין לא השתתפתי בשום סדנא אינטסיבית. השתתפתי פעם בסדנא של פיפי למתחילות שארכה שעה וחצי ונהניתי ממנה מאד (פשוט הפסקתי לקראת הסוף). זה היה בפסטבל ערבי יהודי ביפו. הייתי אז ממש מתחילה והתאהבתי בפיפי ובריקוד. מאחר שאני מכירה את המגבלות שלי אני פשוט יודעת שסדנא של יותר משעה וחצי היא לא בשבילי גם אם יהיו הפסקות. לכן הבעתי כאן את תסכולי. אבל זה לא נורא, אני אומרת תודה שאני יכולה לרקוד כמה שאני יכולה. ושוב, תודה לכולן אורנה

 

[rafy lerner]

וואאלה אני מקנא בך

אני בן 26 ועדיין לבד, לבד מה שלא ניסחי לא עזר. בחורות ישראליות מחפשות קנקן ולא את תוכנו. אני למעלה מחודש וחצי כאן ולא הוזמתנתי לאף אירוע. וזה לא שאני לא כותב כאן או לא משתתף, אני כמעט כל יום כאן, קורא כמעט כל הודעה חדשה. ולא הציעו לי אף לא פעם אחת לאירוע. וזה לא שאני מרחם על עצמי לא אבל לפעמים נמאס. אגב מתי ההופעה של אלינה בסוזן דלל?

 

[באלאדיה]

רפי

נראה לי שחסרה לך פיסת מידע חיונית

, בפס הכחול שלמעלה הקש על הקישור "לוח אירועים" - שם נמצאת כל האינפורמציה. כמו שאורית כתבה - אף אחד כאן לא מקבל הזמנה אישית לאירועים, המידע פתוח וזמין לכולם. שם תמצא גם מידע לגבי ההופעות של אלינה וכל מופע חדש שנשמע עליו יתעדכן שם. באותה הזדמנות אתה מוזמן להציץ בקישורים האחרים - לוחות, מאמרים, גלריות, קישורים, מילון מונחים..

 

[אורנה הודיה]

נראה לי שאורית ובאלאדיה

ענו על דברייך. כל הארועים פתוחים לכולם וכולנו רואים את עצמינו מוזמנים אליהם, ללא הזמנה אישית מיוחדת. המופע הקרוב של אלינה הוא ביום שבת בירושלים, כפי שכתוב בלוח המודעות. תהנה אורנה

 

[שרקייה]

היי כולם, חזרתי. רפי, אני מסתכנת

בנידוי וכעס רב של הפורומיסטיות. אבל בתור אחד שהציג את עצמו כמי שהצליח לנצח את המהלך הצפוי של חייו וקבע את נצחון הרוח על נצחון הגוף, אני חייבת לציין (וזאת לא רק מתוך הרגשה שלי, אלא גם מתוך שיחות עם בנות הפורום) שכאן אצלינו אתה עושה הכל הפוך. מחד, נכנסת לכאן בפריצה, והצגת את עצמך במלא השיגך. מאידך אתה פונה בצורה גסה ולא ראויה (נכון, התנצלת, אבל מילים חקוקות בסלע...), מנסה לגרום לכולם להתייחס באופן אישי, ונעלב כשהתגובה לא מספיק מזמינה לטעמך. אז רפי, אני מציעה שתבדוק שוב את הסיבה שאתה כאן, מה בדיוק אתה מצפה מאיתנו, והאם זה ראלי. ותפסיק להשתמש במסכנות ועלבון. אולי אם פעם תחליט להוריד את מסכת ה"אני מסכן - מגיע לי" החיים יהיו חייכניים יותר אליך. גליה

 

[rafy lerner]

תודה רבה

אגיע למופע של אלינה בסוף חודש בוזן דלל