טוב היום אני כועסת אז גם לי מותר
אם הרכזת שלי קוראת את זה, אני מתנצלת שאני עושה את זה... אבל זה סה"כ משהו קטן אבל אני כל כך רגוזה שהייתי חייבת לשפוך, אל תדאגי אני בסדר. לפני כמה ימים הייתה לי שיחת הבהרה עם הרכזת שלי ועם כל מי שאחראי עלי בערך בעצה (הש"ל שלי) ויצאתי ממנה עם הרגשה ככה ככה. הרבה זמן מאד חרה לי שאין לי הגדרת תפקיד מדוייקת, ושאני נעה בין דברים שאני יודעת שאני צריכה לעשות (גם אם הם לא מוצאים חן בעיני לפעמים) לבין דברים שאני לא בטוחה שמותר לי לומר עליהם לא... המשרד שלנו עובר הרבה באלגנים בזמן האחרון, והתפקיד שלי שם מאד משמעותי ואני אוהבת אותו, אני מרגישה שסומכים עלי ומפקידים בידיים שלי הרבה מאד סמכות. ואני יודעת שאם הבורג הקטן שהוא אני יצא מהמערכת יהיה למרכז קשה לתפקד... וזאת הרגשה טובה. בשיחה עם הרכזת שלי דיברנו הרבה על הצורך שלי בהגדרת תפקיד, וגם קצת על הפורום הזה. על דברים שלא מוצאים חן בעיני. ועל מתי מותר לי לומר לא. הגבול העיקרי היה כשאני עושה משהו אחר... היום בעבודה ביקשו ממני אחרי שגזבר העמותה בא לכתוב מסמך מסויים שהוא דו"ח כספי. זה לחלוטין עבודה של מזכירה ולא שלי, ואני יושבת עכשיו בדיוק על המאזן שיחות של חודש פברואר [התפקיד שלי זה לענות לפניות והשיחות הם התפקיד שלי (תדמיינו לכם משהו בסגנון ער"ן), והמאזן שלהם הם משהו שלוקח שבוע שלם בערך לעשות וזה מאד קשה ומעיק] אבל לקחתי את זה על עצמי כי היו"ר ביקשה וכי הם היו בלחץ (כרגיל) סיימתי לעשות את זה די מהר, עיצבתי את זה כמו שצריך עם הדגשות וכ"ד... והדפסתי את זה וחזרתי לעבודה השוטפת שלי. אחרי חצי שעה באה אחת האחראיות שלי ואמרה שלא עשיתי את זה טוב. מי מבניכן שמכירה את אקסל יודעת שאקסל עושה טבלאות וחישובים אוטומטית בניגוד לוורד, ולכן לצורכים האלו של דו"חות הוא מאד נוח. האחראית שלי ניסתה לפתוח את המסמך דרך וורד והסתבכה. הסברץתי לה שזה מסמך אקסל ושתפתח אותו דרך האקסל אז היא התעצבנה עלי שעשיתי אותו באקסל, ואמרה שאנחנו במרכז עובדים בוורד. הסברתי לה שלצורך הזה אקסל חוסך בערך חצי שעת עבודה (שהיא יודעת שאין לי חצי שעה מיותרת בימים האלו של החודש), היא התעצבנה ודרשה שאני אכין מחדש את המסמך. אחר כך היא באה ואמרה שלי שזה שהדגשתי את הסכומים זה לא בסדר, כי צריך להיות קו מתחת למספר האחרון לפני החישוב בטבלה (כמו חיבור אנכי) הסברתי לה שזה הדגשה לא נכונה ולמה, והיא אמרה לי שככה עושים את זה תמיד, כשהיא באה להוכיח לי את זה היא נתקלה בעובדה שהיא טעתה. ושמדגישים כפי שאני הדגשתי עם קו תחתון והדגש תחת הסכום הסופי. אבל היא התעצבנה שוב ואמרה שזה לא מעניין אותה בכלל ושאני אעשה את זה שוב ואשנה את זה. אמרתי לה שלא היא ביקשה את זה ממני, ואף אחד לא אמר לי לא לעבו על אקסל, ואם מבקשים ממני משהו אני עושה אותו על הצד הטוב ביותר ואני לא מבינה למה אני צריכה לעשות דברים שוב ושוב אם בסופו של דבר לוקח לי חצי שניה להזיז דברים ממקום למקום דרך מה שאני יודעת לעבוד עליו. ואז היא ממש הרימה עלי את הקול (דבר שמאד לא אופיני לה!) ואמרה לי פשוט לעשות ולא להתווכח איתה. עניתי לה שאני לא אתווכח איתה, אבל בפעם הבאה שיבקשו ממני דבר כזה אני פשוט לא אעשה אותו. הייתי ממש קרובה לדמעות באותו רגע. היא אמרה בתגובה שאני אעשה את זה וזהו, ושלגבי הפעם הבאה לא אני או היא אלו שנחליט על זה (והייתה לי הרגשה שהיא מדברת על השיחה עם הרכזת) יצאתי משם היום בהרגשה מאד לא טובה ומאד מאד כועסת. התפקיד שלי הוא לא משרדי בהקיפו ולחלוטין לא מזכירותי, יש דברים משרדיים שנכנסים לקטגוריה שאני עושה אבל מזכירה אני לא. ואני לא צריכה לשעתק 6 פעמים ביום מסמך אחד, במיוחד כשיש לי הרבה עבודה אחרת משל עצמי על הראש. הייתי חייבת לפרוק את זה. ושוב, סה"כ אני בסדר, אוהבת את המקום מאד ומחוברת מאד לתפקיד שלי. אבל מה שקרה שם היום הכאיב לי מאד והציק לי. במיוחד כשזה בא אחרי שיחה עם הרכזת.