פינת הפרגון

פינת הפרגון

ומכיוון שאני עצבנית, בגישה שונה: קדימה! לפרגן! לכולם כאן מגיע!








(סתם, נו, זאת פינה יפה. אל תתנו לה לגווע)
 
מעומק הלב-

ל- kiki girl, ששוב בוחרת להלחם ולעשות דברים כדי לשנות את המצב.
ל-Hilla- ששיתפה בכנות ובאומץ, נתנה לעצמה להפתח ומרשה לעצמה לסמוך. מקווה שתראי את התוצאות.
ל-כבר אין לי דרך לעצור, שמחפשת את הדרך לעצור ועושה צעדים ראשונים בטיפול דיאטני. כל הכבוד.
-נטע..., אני מכירה את ההתמודדות עם לידת אחיינים, ואת התחושות המעורבות שזה מציף בהם. הבחירה לראות את זה כנקודת אור היא חזקה ויפה בעיני. ואני בטוחה שכשהרגע יגיע ותהיי דודה, תראי בזה אור גדול ומשמח מאוד.
ל-שישמים, על הכח לבקש עזרה.
ל-חלומות של אחרים על קבלת התואר. לכי תצטייני!
ל-ילדונת~, על תחילתה של דרך חדשה, מקווה שתצעדי בה רחוק והרבה.
ל-גרניום, על התחלה חדשה השבוע. שיהיה הרבה בהצלחה.
ל- קולדון, על ההשקעה כאן גם כשאני נעלמת לאיזה זמן ככה...


התגעגעתי, מקווה להיות כאן יותר בימים הקרובים
 


הרגשות המעורבים קשורים בעיקר ליחסים שלי עם אחותי הגדולה (שכיום בעצם כמעט ולא קיימים.. ולכן אני בספק אם בכלל אכיר את האחיין/ים שייוולד/ו) מצד שני אומרים שמצבים כאלה מקרבים קרובי משפחה. לא יודעת.

בכל אופן תודה על הפרגון
 
למעלה