Cereus Peruvianus
New member
פינת הסוקולנט השבועי- לופופורה
Lophophora williamsii, או בשם הפופולארי פיוטה. קקטוס כדורי קטן וחסר קוצים. ישנם זנים רבים- האחד המסוים הזה הוא caespitosa (ברק הביא אתמול תמונה של אחד בן 3- האם זה מקרה שלו ולי יש אותו זן?). קקטוס זה גדל בטבע בדרום ארה"ב ומקסיקו. מאחר והוא מכיל אלקלואידים רבים מאד (לפי ספר בנושא שקראתי לפני יותר מ-10 שנים מספרם 60. ייתכן בהחלט שעוד התגלו מאז), הידוע בהם הוא מסקלין, הוא שימש את האינדיאנים במשך זמן רב מאד בטקסיהם הדתיים, בהם השאמאן היה אוכל מהקקטוס ונכנס לטראנס. כאשר במאה ה-20 הצמח התגלה על ידי סטלנים, הם הגזימו בשימוש בו- וחלקם גמרו בבתי משוגעים. רק כדי להסביר כמה לא כדאי להשתמש בצמח למטרות סטלנות, אביא תיאור מהספרות לגבי השימוש: יש צורך ב-10 "כפתורים", שהם ענפים קטנים של הצמח, מיובשים או טריים. הסטלן או השאמאן לועס אותם ובולע את המיץ- שהוא מר מאד, שכן האלקלואידים הם אמצעי הגנה לצמח.אחרי כמה דקות הוא מקיא, וסובל גם מכאבי ראש. עד כאן כל הדיווחים שאני מכיר תואמים. מכאן והלאה הם משתנים- ישנם כאלה שמדווחים על הזיות צבעוניות, וישנם כאלה שמדווחים שלא ראו כלום. במשפחת הקקטוסים עוד מספר מינים המכילים מסקלין, הידוע בהם הוא Trichocereus pachanoi (גם אותו אני מגדל)- קקטוס עמודי גדול. קקטוס זה שימש את האינדיאנים של דרום אמריקה בטקסיהם, אבל הקונקויסטדורים הספרדים שהיו קתולים אסרו את השימוש בו. מה עשו האינדיאנים? הקדישו את הקקטוס לפטרוס הקדוש, או בספרדית סן פדרו, השם בו הקקטוס מוכר עד היום. נחזור ללופופורה. גידול: אוהב שמש מלאה וחום. רגיש יותר מרוב הקקטוסים לרטיבות בחורף- ולכן מומלץ לגדל בעציץ ולהכניס אל הבית בחורף. ריבוי מיחורים. יש לחתוך יחור, לתת לחתך להתייבש עד שנותר קאלוס, ואז לשתול. אפשר גם מזרעים. אוספים את הזרעים מהפרי, משרים במים כמה שעות וזורעים. ניתן להרכיב את הנבטים על קקטוס אחר להאצת הגדילה. אני הפסקתי להרכיב נבטים לאחר שנוכחתי שהם גדלים מהר מאד בחודשים שלאחר ההרכבה ואז נעצרים.
Lophophora williamsii, או בשם הפופולארי פיוטה. קקטוס כדורי קטן וחסר קוצים. ישנם זנים רבים- האחד המסוים הזה הוא caespitosa (ברק הביא אתמול תמונה של אחד בן 3- האם זה מקרה שלו ולי יש אותו זן?). קקטוס זה גדל בטבע בדרום ארה"ב ומקסיקו. מאחר והוא מכיל אלקלואידים רבים מאד (לפי ספר בנושא שקראתי לפני יותר מ-10 שנים מספרם 60. ייתכן בהחלט שעוד התגלו מאז), הידוע בהם הוא מסקלין, הוא שימש את האינדיאנים במשך זמן רב מאד בטקסיהם הדתיים, בהם השאמאן היה אוכל מהקקטוס ונכנס לטראנס. כאשר במאה ה-20 הצמח התגלה על ידי סטלנים, הם הגזימו בשימוש בו- וחלקם גמרו בבתי משוגעים. רק כדי להסביר כמה לא כדאי להשתמש בצמח למטרות סטלנות, אביא תיאור מהספרות לגבי השימוש: יש צורך ב-10 "כפתורים", שהם ענפים קטנים של הצמח, מיובשים או טריים. הסטלן או השאמאן לועס אותם ובולע את המיץ- שהוא מר מאד, שכן האלקלואידים הם אמצעי הגנה לצמח.אחרי כמה דקות הוא מקיא, וסובל גם מכאבי ראש. עד כאן כל הדיווחים שאני מכיר תואמים. מכאן והלאה הם משתנים- ישנם כאלה שמדווחים על הזיות צבעוניות, וישנם כאלה שמדווחים שלא ראו כלום. במשפחת הקקטוסים עוד מספר מינים המכילים מסקלין, הידוע בהם הוא Trichocereus pachanoi (גם אותו אני מגדל)- קקטוס עמודי גדול. קקטוס זה שימש את האינדיאנים של דרום אמריקה בטקסיהם, אבל הקונקויסטדורים הספרדים שהיו קתולים אסרו את השימוש בו. מה עשו האינדיאנים? הקדישו את הקקטוס לפטרוס הקדוש, או בספרדית סן פדרו, השם בו הקקטוס מוכר עד היום. נחזור ללופופורה. גידול: אוהב שמש מלאה וחום. רגיש יותר מרוב הקקטוסים לרטיבות בחורף- ולכן מומלץ לגדל בעציץ ולהכניס אל הבית בחורף. ריבוי מיחורים. יש לחתוך יחור, לתת לחתך להתייבש עד שנותר קאלוס, ואז לשתול. אפשר גם מזרעים. אוספים את הזרעים מהפרי, משרים במים כמה שעות וזורעים. ניתן להרכיב את הנבטים על קקטוס אחר להאצת הגדילה. אני הפסקתי להרכיב נבטים לאחר שנוכחתי שהם גדלים מהר מאד בחודשים שלאחר ההרכבה ואז נעצרים.
. שפם תעזור לי