פינת המיילדת עם מיכל בונשטיין
- פותח הנושא אשכר ש
- פורסם בתאריך
מיכל בונשטיין
New member
הכנה גופנית
לידה- פעולה אוטומטית , פיזיולוגית של הגוף. קרוב לודאי שאין צורך בשום הכנה ורוב הנשים הצעירות והבריאות יילדו טוב גם ככה. נסי להגדיר בריאות מהי- ברמה פיזית? רגשית? כמעט כל אחת מרגישה שיש לה על מה לעבוד כדי להגיע לבריאןת יותר טובה... בעקרון הלידה מתרחשת בגוף. זהו תהליך גופני. לכן כושר ירוד יכול להקשות. עודף משקל, יכול להקשות וכן גוף נוקשה ולא גמיש. לשמור על כושר סביר לפחות, על גמישות סבירה ותזונה טובה.ישנן הרבה דרכים להשיג את אלו ויוגה היא דרך נהדרת. שחיה היא גם דרך נהדרת- מלמדת נשימה עמוקה, אין עומס של כוח הכובד על המפרקים ומחזור הדם. במיוחד טוב לסוף ההריון. התעמלות במים. הליכות ממושכות בסוף ההריון- לשים לב אם חשים עומס בגב, במפרקי האגן והירכיים וברגליים- בצקות ורידים ... טוב ללמוד תנוחות ותנועה ללידה, כדי שיהיה רפרטואר שממנו האשה תוכל לקחת מה שמתאים לה. המו כריעה, על צורותיה השונות, עמידה על ברכיים והשענות קדימה, תנועות של האגן וכו,. בהצלחה, תשאלי אם יש עוד... מיכל ב
לידה- פעולה אוטומטית , פיזיולוגית של הגוף. קרוב לודאי שאין צורך בשום הכנה ורוב הנשים הצעירות והבריאות יילדו טוב גם ככה. נסי להגדיר בריאות מהי- ברמה פיזית? רגשית? כמעט כל אחת מרגישה שיש לה על מה לעבוד כדי להגיע לבריאןת יותר טובה... בעקרון הלידה מתרחשת בגוף. זהו תהליך גופני. לכן כושר ירוד יכול להקשות. עודף משקל, יכול להקשות וכן גוף נוקשה ולא גמיש. לשמור על כושר סביר לפחות, על גמישות סבירה ותזונה טובה.ישנן הרבה דרכים להשיג את אלו ויוגה היא דרך נהדרת. שחיה היא גם דרך נהדרת- מלמדת נשימה עמוקה, אין עומס של כוח הכובד על המפרקים ומחזור הדם. במיוחד טוב לסוף ההריון. התעמלות במים. הליכות ממושכות בסוף ההריון- לשים לב אם חשים עומס בגב, במפרקי האגן והירכיים וברגליים- בצקות ורידים ... טוב ללמוד תנוחות ותנועה ללידה, כדי שיהיה רפרטואר שממנו האשה תוכל לקחת מה שמתאים לה. המו כריעה, על צורותיה השונות, עמידה על ברכיים והשענות קדימה, תנועות של האגן וכו,. בהצלחה, תשאלי אם יש עוד... מיכל ב
רוני של יובל ומאיה
New member
מצג עכוז (מתנצלת על האורך...)
הי מיכל, ותודה על הנכונות לענות לשאלותינו
. יש לי היסטוריה של שתי תינוקות עכוזיות שנהפכו בהיפוך חיצוני בשבוע 36. שני ההיפוכים היו מוצלחים וילדתי בלידות וגינליות ללא סיבוכים או התערבויות חריפות בשבועות 40 ו-38 (כלומר, שללא כתוצאה מההיפוך). מה שכן, ההיפוך השני היה מ-א-ו-ד קשה, ונראה היה כי התינוקת כבר התבססה באגן היטב והיה קשה להוציא אותה משם (בסוף הצליחו, אם את רוצה פרטים איך וכמה ולמה אשמח לתת לך אותם). עכשיו אני בהריון שלישי, מסיימת שבוע 32, ושוב מסתמן מצג עכוז... מה דעתך על העניין הזה? האם יש נשים שפשוט יש להן נטיה למצג עכוז? יש לציין שלא נשמע כדבר הזה אצל אף יולדת אחרת במשפחה שלי (אמא, דודות, סבתות, בנות דוד) כך שלא נראה שיש נטיה משפחתית. מה יכול לגרום לבעיה שכזו? שתי השערות שעלו הן, מבנה אגן ספציפי שמשפיע על ההתהפכות הספונטנית של העוברים, ואורח חיים מסויים שכולל ישיבה מרובה וחוסר תנועתיות מספקת (אני לא יודעת כל כך איך לסווג את עצמי, אני לא מתעמלת באופן קבוע אבל אני בהחלט כן על הרגליים שעות רבות משעות היום ויש לי שתי ילדות לרוץ אחריהן...). האם זה יכול להיות קשור לעובדה שכל אלה עובריות בנות (הנוכחית כמעט בטוח בת, שתי הראשונות ב-100%
). והאם יש משהו שאפשר לעשות כדי למנוע מצב זה בעתיד, כלומר בהריונות הבאים? כעת, כדי לנסות להפוך אותה, אני מתרגלת שכיבה עם האגן למעלה כמה פעמים ביום כמה שאני יכולה (בד"כ 10-15 דקות עד שאני כבר לא יכולה לנשום). אני משתדלת לשבת עם הגוף נטוי קדימה ולא להשען אחורה יותר מידי. נאמר לי גם שהליכה מרובה ושמוש בכדור לידה יכולים לעזור לבסס אותה היטב באגן, אך אני חוששת לבסס אותה עם הטוסיק למטה כמו אחותה. האם לדעתך עדיף להמנע משימוש בכדור הלידה בינתיים או שזה בסדר? לגבי ההיפוך עצמו, אני בארה"ב ומסתבר שכאן כנראה לא עושים עניין גדול מהיפוכים כמו בארץ... שני ההיפוכים הקודמים שלי נעשו בבית חולים עם הרופא המטפל שלי. הפעם אני במעקב אצל מיילדות והיא טוענת שהן מבצעות היפוכים במשרדן, אם כי הן עדינות בהרבה ולא מפעילות לחץ חזק על העובר. אם העובר לא מתהפך בקלילות, אני יכולה לעשות היפוך בסיועו של הרופא המגבה שלהן, שהופך בבית החולים תחת השגחה ולכן יכול להפוך קצת יותר באגרסיביות... אין לי בעיה עם האגרסיביות, עברתי היפוך אגרסיבי ביותר עם מאיה. אני מאמינה שהם יודעים מה הם עושים. מה דעתך על כל המצב הזה? על היפוך עדין בקליניקה של המיילדות ולא בבית חולים? על היפוך בכלל? אגב, אם לא נצליח להפוך אותה, מכיוון שכבר ילדתי פעמיים ללא סיבוכים, תקיעות, או חתכים, המיילדות מאמינות שאני יכולה ללדת תינוק במצג עכוז בלידה וגינלית. מה שכן, זה לא יהיה בבית. הן עדיין יילדו אותי בעצמן וילוו אותי לאורך כל הדרך. מה את חושבת על לידת עכוז כשמדובר בלידה שלישית עם תינוקת ממוצעת בגודלה? המון תודה ושוב סליחה על האורך...
הי מיכל, ותודה על הנכונות לענות לשאלותינו
מיכל בונשטיין
New member
עכוז
כן, מעניין אותי לדעת עוד פרטים לגבי ההיפוך הקשה... לגבי נטייתך לגדל עכוזיות, נראה הגיוני ביותר שקשור אצלך למבנה האגן.זה שאת על הרגליים הרבה ויושבת הרבה נשמע לי כמו רוב האמהות, לא? ולרוב אין עכוז... אולי זה קשור לתינוקות עצמן ולא אליך, משהו שאנחנו עדיין לא יודעים? את צודקת, כל תנוחה המעודדת התבססות באגן כגון כריעות עמוקות אינה מומלצת עד שתהיה בראש שאז את רוצה לעודד את ההתבססות. כן מומלץ: שכיבה על הצד, שחיה על הבטן,התעמלות במים, קולות נמוכים בבטן תחתונה, השענות קדימה עם גו ארוך ולא כפוף, תוך תנועה, סיבובי אגן זה טוב. דיקור אצל מומחה במיוחד בשבוע 32-33 יכולים לעזור לתינוקת להסתדר בקוטביות הנכונה. תבקשי מהמיילדת להסביר לך בדיוק איך היא שוכבת ותנסו ביחד להבין מה הצד הנכון שכדאי לשכב עליו כדי לעזור לה להגיע עם הראש. בנוסף, לפעמים רחם מאד רכה מלידות קודמות ושרירי בטן רכים ויותר מי שפיר יכולים לעודד את התינוקת להשאר לרוחב או בעכוז. לכן יכול לעזור לכרוך צעיף הדוק סביב למותניים ולבטן התחתונה, שיוסיף לשרירי הבטן הרוחביים, בבטן התחתונה , ויגדיר לעוברית את אורכיות הרחם. חוץ מזה, לפעמים כירופרקטיקה או אוסטאופטיה יכולים לשחרר משהו ביציבה שלך לטובת התנוחה של העוברית , שווה לנסות , אבל אצל כאלה שמטפלים בהריוניות. היפוך עדין על ידי המיילדת בשבוע -36-37, נראה לי רעיון נהדר, אם היא מנוסה בזה ונוקטת אמצעי זהירות מתאימים. אם לא יצליח לנסות אצל רופא. אם לא מצליח אני בהחלט מאמינה באפשרות ללדת לידה מצוינת בעכוז, בתנאי שהמיילדת והרופא מיומנים ומנוסים. אני בעצמי ילדתי בקלות בלידתי השלישית תינוקת של 3700 במצג רגליים בבית חולים עם מיילדת רופא ואפידורל. בכל אופן, את בשבוע 32 ועדיין יש סיכוי להתהפכות ספונטנית עד 36.עוד תהיה לך הפתעה משמחת!! בהצלחה מיכל ב
כן, מעניין אותי לדעת עוד פרטים לגבי ההיפוך הקשה... לגבי נטייתך לגדל עכוזיות, נראה הגיוני ביותר שקשור אצלך למבנה האגן.זה שאת על הרגליים הרבה ויושבת הרבה נשמע לי כמו רוב האמהות, לא? ולרוב אין עכוז... אולי זה קשור לתינוקות עצמן ולא אליך, משהו שאנחנו עדיין לא יודעים? את צודקת, כל תנוחה המעודדת התבססות באגן כגון כריעות עמוקות אינה מומלצת עד שתהיה בראש שאז את רוצה לעודד את ההתבססות. כן מומלץ: שכיבה על הצד, שחיה על הבטן,התעמלות במים, קולות נמוכים בבטן תחתונה, השענות קדימה עם גו ארוך ולא כפוף, תוך תנועה, סיבובי אגן זה טוב. דיקור אצל מומחה במיוחד בשבוע 32-33 יכולים לעזור לתינוקת להסתדר בקוטביות הנכונה. תבקשי מהמיילדת להסביר לך בדיוק איך היא שוכבת ותנסו ביחד להבין מה הצד הנכון שכדאי לשכב עליו כדי לעזור לה להגיע עם הראש. בנוסף, לפעמים רחם מאד רכה מלידות קודמות ושרירי בטן רכים ויותר מי שפיר יכולים לעודד את התינוקת להשאר לרוחב או בעכוז. לכן יכול לעזור לכרוך צעיף הדוק סביב למותניים ולבטן התחתונה, שיוסיף לשרירי הבטן הרוחביים, בבטן התחתונה , ויגדיר לעוברית את אורכיות הרחם. חוץ מזה, לפעמים כירופרקטיקה או אוסטאופטיה יכולים לשחרר משהו ביציבה שלך לטובת התנוחה של העוברית , שווה לנסות , אבל אצל כאלה שמטפלים בהריוניות. היפוך עדין על ידי המיילדת בשבוע -36-37, נראה לי רעיון נהדר, אם היא מנוסה בזה ונוקטת אמצעי זהירות מתאימים. אם לא יצליח לנסות אצל רופא. אם לא מצליח אני בהחלט מאמינה באפשרות ללדת לידה מצוינת בעכוז, בתנאי שהמיילדת והרופא מיומנים ומנוסים. אני בעצמי ילדתי בקלות בלידתי השלישית תינוקת של 3700 במצג רגליים בבית חולים עם מיילדת רופא ואפידורל. בכל אופן, את בשבוע 32 ועדיין יש סיכוי להתהפכות ספונטנית עד 36.עוד תהיה לך הפתעה משמחת!! בהצלחה מיכל ב
רוני של יובל ומאיה
New member
המון תודה, ופרטים על ההיפוך הקשה
קודם כל, תודה על ההבהרות לגבי תנוחות מומלצות ופחות מומלצות... אם כך, אמנע בינתיים משימוש בכדור הלידה שלי (בעסה, כל כך נוח לשבת עליו ולקפץ!). המיילדת שלי הזכירה משהו לגבי קשירת צעיף ואני אתייעץ איתה שוב בפגישה הבאה (בעוד שבוע) אם עדיין יהיה צורך. בינתיים אני מרגישה אותה משנה תנוחה מדי כמה ימים, מעכוז למצג רוחבי ובחזרה. אני לא חושבת שהיא עוברת למצג ראש בכלל. אולי היא מנסה... המיילדות שלי ותיקות (מיילדות בית כבר מעל ל-20 שנה, שתיהן אחיות מוסמכות שיילדו במשך שנים קודם לכן גם בבתי חולים ומרכזי לידה) ומנוסות גם בהיפוכים וגם בלידות עכוז, ויש לה רופא מגבה שמקרה לידת עכוז נמצא גם הוא נוכח בבית החולים למקרה שתצטרך אותו אבל לא מתערב אם אין צורך. לגבי ההיפוך הקשה שעברתי עם מאיה - קודם כל אציין שעברתי היפוך די פשוט עם יובל (בתי הבכורה), שנערך בבית חולים בשבוע 36 ע"י הרופא המטפל שלי דאז + מתמחה שעזר לו עם קונטרה מהצד השני. זה היה היפוך די סטנדרטי, אם כי מכאיב, שהסתיים מהר מאד. היא התהפכה בקלות ונשארה הפוכה עד הלידה בשבוע 40. גם עם מאיה ניגשנו להיפוך בשבוע 36, אך היא בקושי זזה כשהרופא והמתמחה ניסו להפוך אותה. זה כאב לי מאוד, ולמרות שעשינו הפסקות מדי פעם למנוחה זה ממש לא עזר. היא היתה תקועה חזק מאוד. למרות זאת, היא לא נכנסה למצוקה ולפי האולטראסאונד והמוניטור היא היתה בסדר גמור ולא היה משהו שיסכן אותה (כמו חבל טבור קצר או כרוך סביב איברים שתופס אותה). היא פשוט היתה תקועה בתנוחה לא נוחה להיפוך, וכנראה גם עמוק באגן. הרופא שלי הציע לי, שמכיוון שההיפוך כואב מאוד והגוף שלי מתנגד ומתכווץ, אני יכולה לקבל הרדמה ספינלית ולעבור לחדר ניתוח פנוי ושם לנסות ולהמשיך את ההיפוך - תחת ניטור ואולטראסאונד, ובמקרה הצורך אם רואים מצוקה כלשהיא אז אני כבר מוכנה לניתוח ומיד מוציאים את הילדה. הסכמתי וכך היה. אותי הכינו לניתוח, על כל צרה שלא תהיה, כולל הפשטה מבגדים והכנסת ערוי. קיבלתי הרדמה ספינלית ווידאו שאני מורדמת, ראו שהתינוקת בסדר, ואז הם התחילו ללחוץ יותר חזק כדי לנסות להפוך אותה. בחדר היו הרופא שלי, המתמחה שעזר לו, עוד מתמחה שנכנסה לעזור, והמרדים (ואני ובעלי כמובן
). על הבטן שלי היו שלוש זוגות ידיים שניסו להפוך אותה, היא קצת זזה אבל הם ראו שהיא תקועה מלמטה די חזק, אז הרופא ביקש מהמתמחה השניה שתכניס יד לנרתיק ותנסה לדחוף את התינוקת מבפנים, מהחלק התחתון של הרחם, כלפי מעלה. ברגע שהיא עשתה את זה הילדה התחילה להתהפך יותר בקלות. אני לא הרגשתי כלום, כי הייתי מורדמת, אבל הייתי ערה לחלוטין וראיתי ושמעתי הכל. במשך כל הזמן הזה - 3 זוגות ידיים מעל הבטן ועוד יד אחת מבפנים, הילדה המשיכה להתנהג כרגיל, עם דופק תקין והכל. כאילו לא הזיז לה... ההיפוך הצליח, ואותי הוציאו להתאוששות ולהמשך ניטור. אחרי שעה וחצי בערך, הגיעה מתמחה עם US ועוד בחורה לראות אם התינוקת נשארה במקומה ו... הפתעה! הקטנה התחילה כבר לזחול בחזרה למצג עכוז
היא היתה במצג רוחבי אלכסוני. הן דחפו אותה בחזרה לראש ושוב נשארתי עוד שעה או אפילו יותר לניטור, ואז הביתה. באוטו בדרך חזרה הרגשתי אותה זוחלת בפנים ומנסה לשנות תנוחה, חוזרת לרוחבי ובחזרה למטה, אבל אחרי כשבוע היא התבססה במצג ראש ונשארה כך עד הלידה. היא נולדה בשבוע 38, שבועיים אחרי ההיפוך. האמת היא, שמכל החוויות שקשורות בהריונות ובלידות שלי, זו החוויה הכי קשה שזכורה לי. הלידה עצמה היתה PIECE OF CAKE לעומת ההיפוך הזה. לכן אני משתדלת מאוד שלא להגיע שוב למצב של התבססות עכוז או רגליים באגן, כדי שאם יהיה צורך בהיפוך נוסף הוא לא יהיה כל כך מסובך. קשה שלא לכרוע או להשען לאחור - במיוחד כאמא שצריכה לקשור נעליים, להתכופף אל הילדות, או לשבת איתן על ברכיי... אבל אני חייבת להשתדל. תודה שוב על התשובה! אני אמשיך לעדכן בפורום על מעללי העכוזית.
קודם כל, תודה על ההבהרות לגבי תנוחות מומלצות ופחות מומלצות... אם כך, אמנע בינתיים משימוש בכדור הלידה שלי (בעסה, כל כך נוח לשבת עליו ולקפץ!). המיילדת שלי הזכירה משהו לגבי קשירת צעיף ואני אתייעץ איתה שוב בפגישה הבאה (בעוד שבוע) אם עדיין יהיה צורך. בינתיים אני מרגישה אותה משנה תנוחה מדי כמה ימים, מעכוז למצג רוחבי ובחזרה. אני לא חושבת שהיא עוברת למצג ראש בכלל. אולי היא מנסה... המיילדות שלי ותיקות (מיילדות בית כבר מעל ל-20 שנה, שתיהן אחיות מוסמכות שיילדו במשך שנים קודם לכן גם בבתי חולים ומרכזי לידה) ומנוסות גם בהיפוכים וגם בלידות עכוז, ויש לה רופא מגבה שמקרה לידת עכוז נמצא גם הוא נוכח בבית החולים למקרה שתצטרך אותו אבל לא מתערב אם אין צורך. לגבי ההיפוך הקשה שעברתי עם מאיה - קודם כל אציין שעברתי היפוך די פשוט עם יובל (בתי הבכורה), שנערך בבית חולים בשבוע 36 ע"י הרופא המטפל שלי דאז + מתמחה שעזר לו עם קונטרה מהצד השני. זה היה היפוך די סטנדרטי, אם כי מכאיב, שהסתיים מהר מאד. היא התהפכה בקלות ונשארה הפוכה עד הלידה בשבוע 40. גם עם מאיה ניגשנו להיפוך בשבוע 36, אך היא בקושי זזה כשהרופא והמתמחה ניסו להפוך אותה. זה כאב לי מאוד, ולמרות שעשינו הפסקות מדי פעם למנוחה זה ממש לא עזר. היא היתה תקועה חזק מאוד. למרות זאת, היא לא נכנסה למצוקה ולפי האולטראסאונד והמוניטור היא היתה בסדר גמור ולא היה משהו שיסכן אותה (כמו חבל טבור קצר או כרוך סביב איברים שתופס אותה). היא פשוט היתה תקועה בתנוחה לא נוחה להיפוך, וכנראה גם עמוק באגן. הרופא שלי הציע לי, שמכיוון שההיפוך כואב מאוד והגוף שלי מתנגד ומתכווץ, אני יכולה לקבל הרדמה ספינלית ולעבור לחדר ניתוח פנוי ושם לנסות ולהמשיך את ההיפוך - תחת ניטור ואולטראסאונד, ובמקרה הצורך אם רואים מצוקה כלשהיא אז אני כבר מוכנה לניתוח ומיד מוציאים את הילדה. הסכמתי וכך היה. אותי הכינו לניתוח, על כל צרה שלא תהיה, כולל הפשטה מבגדים והכנסת ערוי. קיבלתי הרדמה ספינלית ווידאו שאני מורדמת, ראו שהתינוקת בסדר, ואז הם התחילו ללחוץ יותר חזק כדי לנסות להפוך אותה. בחדר היו הרופא שלי, המתמחה שעזר לו, עוד מתמחה שנכנסה לעזור, והמרדים (ואני ובעלי כמובן
מיכל בונשטיין
New member
עוברית קטנה ולידת בית
עקרונית עובר שמוגדר כ- חשד לIUGR-כלומר פיגור תוך רחמי בגדילה, לא מתאים ללידת בית. וזה אומר שבאחוזון הגדילה העובר באחוזון 10. לגבי משקל - מתחת ל 2500 בשבוע 40, לא לבית. כמובן, תתיעצי עם המיילדת שלך. לפני הסקת מסקנות- דיעה מקצועית נוספת של מומחה באולטרה סאונד. לא ציינת באיזה שבבוע את עכשיו, ישנן טעויות בהערכות משקל העולות על הסטיה התקנית של 10% . מאד מקווה שתגדל העוברית המתוקה. תנוחי יפה, הרבה הרפיה ונשימה טובה לבטן. זרימת דם טובה בגוף מזרימה לעוברית מה שהיא צריכה., ותאכלי טוב. שוב אינני יודעת רקע . מאחלת הצלחה. מיכל ב
עקרונית עובר שמוגדר כ- חשד לIUGR-כלומר פיגור תוך רחמי בגדילה, לא מתאים ללידת בית. וזה אומר שבאחוזון הגדילה העובר באחוזון 10. לגבי משקל - מתחת ל 2500 בשבוע 40, לא לבית. כמובן, תתיעצי עם המיילדת שלך. לפני הסקת מסקנות- דיעה מקצועית נוספת של מומחה באולטרה סאונד. לא ציינת באיזה שבבוע את עכשיו, ישנן טעויות בהערכות משקל העולות על הסטיה התקנית של 10% . מאד מקווה שתגדל העוברית המתוקה. תנוחי יפה, הרבה הרפיה ונשימה טובה לבטן. זרימת דם טובה בגוף מזרימה לעוברית מה שהיא צריכה., ותאכלי טוב. שוב אינני יודעת רקע . מאחלת הצלחה. מיכל ב
מיכל בונשטיין
New member
אני פה בשעתיים הקרובות
זהו, אלה כל השאלות??? אני פה לשעתיים הקרובות אם יש עוד משהו... לילה טוב לכולם . מיכל ב
זהו, אלה כל השאלות??? אני פה לשעתיים הקרובות אם יש עוד משהו... לילה טוב לכולם . מיכל ב
שבוע 42
מיכל שלום ותודה על ההתייחסות! אני בתחילת שבוע 42 להריון שלישי, מתה ללדת לידה פעילה, ובמים, בבי"ח יוספטל באילת (אני תושבת הדרום). אבל מה? ההריון מתמשך ובבדיקות חוזרות נאמר לי כי ראש התינוקת (הערכת משקל 4.150 ק"ג) עדיין גבוה וחופשי, לא נכנס לאגן, ואם המצב יימשך כך, לא יהיו תנאים ואפשרות למתן זירוז (לא שהייתי רוצה בזה..) ואני עלולה להגיע לניתוח קיסרי (ממנו הייתי רוצה להמנע בכל מחיר!) שתי הלידות הקודמות היו רגילות, במשקלים לא קטנים (האחרונה - 3.710 ק"ג)בסוף שבוע 41(הראשונה) ובסוף שבוע 40. כל השיטות הטבעיות שאני מנסה אינן עוזרות: הליכה של כמה ק"מ מדי יום, סקס, ישיבה וקפיצה על כדור גדול וסיבובי אגן, כריעה, רפךקסולוגיה, שיאצו, הרפייה, דמיון מודרך ומה לא... נאמר לי ע"י הרופא כי ראש התינוקת אינו יורד ונכנס לתוך האגן כנראה בשל ריבוי מי שפיר. האומנם? מה ניתן לעשות כדי לעודד ירידת הראש וכניסתו לאגן, בתקווה ללדת לידה טבעית ולהימנע מזירוזים למיניהם וניתוח? בתודה מראש! פן.
מיכל שלום ותודה על ההתייחסות! אני בתחילת שבוע 42 להריון שלישי, מתה ללדת לידה פעילה, ובמים, בבי"ח יוספטל באילת (אני תושבת הדרום). אבל מה? ההריון מתמשך ובבדיקות חוזרות נאמר לי כי ראש התינוקת (הערכת משקל 4.150 ק"ג) עדיין גבוה וחופשי, לא נכנס לאגן, ואם המצב יימשך כך, לא יהיו תנאים ואפשרות למתן זירוז (לא שהייתי רוצה בזה..) ואני עלולה להגיע לניתוח קיסרי (ממנו הייתי רוצה להמנע בכל מחיר!) שתי הלידות הקודמות היו רגילות, במשקלים לא קטנים (האחרונה - 3.710 ק"ג)בסוף שבוע 41(הראשונה) ובסוף שבוע 40. כל השיטות הטבעיות שאני מנסה אינן עוזרות: הליכה של כמה ק"מ מדי יום, סקס, ישיבה וקפיצה על כדור גדול וסיבובי אגן, כריעה, רפךקסולוגיה, שיאצו, הרפייה, דמיון מודרך ומה לא... נאמר לי ע"י הרופא כי ראש התינוקת אינו יורד ונכנס לתוך האגן כנראה בשל ריבוי מי שפיר. האומנם? מה ניתן לעשות כדי לעודד ירידת הראש וכניסתו לאגן, בתקווה ללדת לידה טבעית ולהימנע מזירוזים למיניהם וניתוח? בתודה מראש! פן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.