יש משפט יפה שאומר
"Foolish are those who fear nothing, yet claim to know everything. Brave are they who know everything yet fear nothing." אני מסכים עם עינבר בכך שתמימות מתאימה רק לילדים, אדם בעל הרבה ידע יכול לקרוא לאדם מבוגר ותמים "naive child". זהירות ותמימות/חוסר ידע הן תכונות שלא הולכות טוב ביחד, הרי איך אתה יכול לזהר ממשהו שאתה לא יודע עליו, האם זה הופך תאדם לאמיץ או צודק? לא, האם זה אומר שככה הוא לא יפגע? גם לא. כאשר אדם לא יודע על משהו, עבורו הוא לא קיים, אבל הדבר הזה קיים, פשוט הוא לא מודע עליו, אדם שבהכחשה במכוון או שלא במכוון, חושב לעצמו שאם הוא לא יודע על משהו אז הדבר הזה לא קיים, וזאת אחת הסיבות שזה טיפשי. כמובן שיש תמימות ויש התחסדות, המתחסד הוא לא באמת אדם תמים, הוא יודע הרבה יותר מאדם תמים, הוא אפילו עושה או עשה הרבה דברים לא תמימים, אבל הוא משחק אותה תמים, ורוצה שאחרים יהיו תמימים. נכון שאפשרי להיות תמים וזהיר, אבל אז זה רק בעזרת תכנות ואיסורים, אדם תמים שהוא זהיר בדרך כלל לא ממש יודע תסיבות ללמה הוא צריך להיות זהיר, הוא נזהר רק כי ככה אמרו לו, לא יודע תסיבות מאחורי זה, חסר בחירה חופשית, ברגע שיש משהו שלא אמרו לו הוא יפול בזה, ומצב שני ינצלו תתמימות שלו כדי לתת לו איסורים לא מוצדקים, כי הוא לא ידע להבדיל בין מה באמת רע ובין מה שלא. לדוגמא יגידו לו אסור לקיים יחסים מחוץ לנישואים? למה? ככה. לא יתנו לו סיבות כמו שריבוי בני זוג חושף אותך ליותר סיכונים, שאם הוא לא ישתמש באמצעים יהיה הריונות לא רצויים ואז ללא נישואים הוא יגדל תילד לבד, וכל מיני סיבות הגיוניות. אז פה האיסור שכביכול מביא לתוצעה טובה, למה כביכול? כי ככה אנשים לא מודעים אם יש בניהם התאמה מינית, ולא כולם מעוניינים לתחתן בגיל צעיר(אם בכלל) והכי חשוב כי האיסור הזה חל בעיקר על הנשים(זאת אומרת שוביניסטי). מצד שני אפשר לשתמש בתמימות של האדם כדי לתת לו איסורים לא מוסריים, כמו לדוגמא להגיד לו שאסור לא לעשות סקס, 'זה לא טבעי וזה לא בסדר', אם הוא תמים הוא אשכרה יאמין שזה נכון, וגם לתת איסורים לנשים תמימות, בטענה שרק בגלל שהן נשים אסור להן אלף ואחת דברים, בעוד שלגברים יהיה מותר כמעט הכל. התמימות הופכת אדם לפגיע יותר, לחסר ידע יותר, ולקורבן קל למניפולציות, אפליה וניצול. איזה יתרונות בדיוק יש לתמימות? רק האשליה, האשליה שגם העולם מסביבך הוא תמים וטוב, האשליה שרק מה שלמדו אותך לאמין בו הוא נכון, מבלי שבאמת יהיה לך תכלים של הידע והמוסר לשיפוט עצמי. תמימות אפילו לא נותנת לאדם להכיר את עצמו לעומק, שלא לדבר על העולם. ברור שלחוסר תמימות יכולים להיות גם צדדים שלילים, כגון שאדם מחליט ללכת על הדרך הרעה, לתנהג בחוסר מוסריות, לפוגע בעצמו ובאחרים, אבל זה לא משום שהוא יודע הרבה, אלא משום שהוא יודע הרבה מבלי שלמדו אותו מוסר, או מפני שאין לו מצפון באופן טבעי, ויש גם מקרים שזה בגלל הדרדרות, מכל מיני סיבות של תלויות רק באדם. אגב סקרנות היא תכונה טובה, לפחות עד לנקודה שהופכים למרגלים, אם כי אפילו למרגלים יכולים להיות שימושים חיוביים. אדם שלא סקרן, יהיה בעל ידע ותחומי עניין מוגבלים, הרי הוא ידע "רק מה שהוא צריך לדעת", זאת אומרת רק מה שלמדו אותו. לדעתי לא צריך תמימות, אני למשל הצלחתי לצבור ידע רב על תחומים שונים ומשונים גם מבלי ללכת ללמוד את רובם וגם מבלי לחוות על בשרי את רובם, וגם דברים שחוויתי הידע וחוסר התמימות לא הפריעו לי לחוות אותם. פשוט עדיף מצד אחד לדעת כמה שיותר ומצד שני לא לראות את כל העולם כמסך של נתונים, לא לתמקד בטפל אלא בעיקר, לא לתמקד בחלקי אלא בשלם, לא לבהות בפה ולחשוב על רוק, לא לבהות באדם ולחשוב על לא יודע מה, לא לסתובב בקניון לחשוב שיש אנס בכל פינה, זה בהחלט אפשרי, גם לאנשים לא תמימים, כל עוד הם לא אובססיבים/כפייתיים, קיצוניים, חסרי מוסר או בעלי אינטליגנציה נמוכה.
