אשה מרציפן
New member
פינת החיוכים
בימינו אמנם אני מתקשה לחייך, אבל אתמול מצאתי את עצמי מחייכת בסיטואציה שאני חייבת לשתף אתכם:
הלכתי לעדן מרקט לקניה השבועית, ונתקלתי באשה חביבהששאלה את אחת העובדות לגבי מוצרים נטולי גלוטן. בחצי אוזן קלטתי שהעובדת לא ממש יודעת מה לענות לה (תופעה מוכרת בעדן מרקט לצערי), ואחרי שהיא אמרה שאין דבר כזה רסק עגבניות בלי גלוטן, פניתי לאותה אשה והצעתי את סיועי. התברר שהבת שלה הצטרפה לכוחותינו ממש לאחרונה והיא רק פצחה בהליכים של "הכשרת" המטבח וחיפוש אופציות (ועוד דקה לפני תחילת שנת הלימודים...), ובמסגרת זו לקחה את הילדה ואת בתה הנוספת לעדן להצטיידות ראשונית. לצד ההמלצות על הפורום ועל תמי (האשה והקמח), המלצתי לה על מוצרים שאני אוהבת והצלחתי לשמח גם אותה וגם את עצמי האמת, כשלכל דבר ששאלה הייתה לי תשובה - שאלה על שניצל והמלצתי לה על שניצל התירס של טבעול, שאלה על ביסקוויטים ו-המלצתי על אוסם... ועוד ועוד והשיא שהעלה חיוך ענק לילדה היה כשהועלה נושא הקורנפלקס ושאלתי אם היא אוהבת כריות, והילדה כל כך שמחה לשמוע שהיא לא צריכה לוותר על משהו שהיא כל כך אוהבת כי גם לזה כבר יש תחליף נטול גלוטן... (האמא אמרה שאם לא הייתי אומרת היא לא הייתה חושבת לחפש בכלל). וכן, שימח אותי גם שאני יכולה להמליץ על תוצרת הארץ, כי זכורה לי היטב התקופה שמי שרצה תחליפים שווים היה עדיף לו להסתמך על מוצרים מחו"ל שאת רובם לא היה ניתן להשיג בארץ.
עוד דבר ראוי לציון הוא שהילדה עצמה (בגיל ביה"ס יסודי) עשתה רושם של ילדה בוגרת ועניינית, וגם אחותה הפגינה אכפתיות ועניין, והן שאלו אותי שאלות ענייניות ורציניות, ומאוד נהניתי להראות להן איך קוראים את הכתוביות על מוצרים ואיזה הערות לחפש ואת השמחה לגלות שעוד מוצר שהיא אוהבת מותר לה. הן גם היו כאלו חמודות והודו לי כל כך.
בימינו אמנם אני מתקשה לחייך, אבל אתמול מצאתי את עצמי מחייכת בסיטואציה שאני חייבת לשתף אתכם:
הלכתי לעדן מרקט לקניה השבועית, ונתקלתי באשה חביבהששאלה את אחת העובדות לגבי מוצרים נטולי גלוטן. בחצי אוזן קלטתי שהעובדת לא ממש יודעת מה לענות לה (תופעה מוכרת בעדן מרקט לצערי), ואחרי שהיא אמרה שאין דבר כזה רסק עגבניות בלי גלוטן, פניתי לאותה אשה והצעתי את סיועי. התברר שהבת שלה הצטרפה לכוחותינו ממש לאחרונה והיא רק פצחה בהליכים של "הכשרת" המטבח וחיפוש אופציות (ועוד דקה לפני תחילת שנת הלימודים...), ובמסגרת זו לקחה את הילדה ואת בתה הנוספת לעדן להצטיידות ראשונית. לצד ההמלצות על הפורום ועל תמי (האשה והקמח), המלצתי לה על מוצרים שאני אוהבת והצלחתי לשמח גם אותה וגם את עצמי האמת, כשלכל דבר ששאלה הייתה לי תשובה - שאלה על שניצל והמלצתי לה על שניצל התירס של טבעול, שאלה על ביסקוויטים ו-המלצתי על אוסם... ועוד ועוד והשיא שהעלה חיוך ענק לילדה היה כשהועלה נושא הקורנפלקס ושאלתי אם היא אוהבת כריות, והילדה כל כך שמחה לשמוע שהיא לא צריכה לוותר על משהו שהיא כל כך אוהבת כי גם לזה כבר יש תחליף נטול גלוטן... (האמא אמרה שאם לא הייתי אומרת היא לא הייתה חושבת לחפש בכלל). וכן, שימח אותי גם שאני יכולה להמליץ על תוצרת הארץ, כי זכורה לי היטב התקופה שמי שרצה תחליפים שווים היה עדיף לו להסתמך על מוצרים מחו"ל שאת רובם לא היה ניתן להשיג בארץ.
עוד דבר ראוי לציון הוא שהילדה עצמה (בגיל ביה"ס יסודי) עשתה רושם של ילדה בוגרת ועניינית, וגם אחותה הפגינה אכפתיות ועניין, והן שאלו אותי שאלות ענייניות ורציניות, ומאוד נהניתי להראות להן איך קוראים את הכתוביות על מוצרים ואיזה הערות לחפש ואת השמחה לגלות שעוד מוצר שהיא אוהבת מותר לה. הן גם היו כאלו חמודות והודו לי כל כך.
