פינת האופטימיות
שלום לכולם. בפינה של אופטימיות יש צורך לומר מילים טובות ושמחות, וקשה לי ביום כזה לדבר על דברים שמחים מכל בחינה שהיא. זה יום עצוב מאוד, ולכן אני גם לא משתמש באמוטיקונים כלשהם, אבל צריך לזכור, שמטרתה של האופטימיות היא לשמור על תקווה ולהביא קצת אושר דווקאברגעים הקשים ביותר של אדם. אני יודע אמנם שפורום זה הוא פורום של מכבי חיפה, אך בעקבות הטרגדיה הנוראה שקרתה היום למעבורת "קולומביה" ועליה אילן רמון, הרשיתי לעצמי להוסיף בפינת האופטמיות עוד סעיף אחד שקשור למדינת ישראל ותושביה בכלל, ולא רק לאוהדי מכבי חיפה. *הבהרה: בגלל האירועים היום, הצטרפתי למשחק רק מהדקה ה 30, ואף פיספסתי את הגול. אם למישהו יש משהו לשנות\ להוסיף\ לתקן בדברי הוא מוזמן. בפינתנו היום: * מכבי חיפה שלטה במשחק באופן מוחלט, במרביתו. בית"ר ירושלים כמעט ולא הגיע להזדמנויות משמעותיות המשחק, רובו ככולו היה בשליטה חיפנית. ישנם שיגידו שזו לא סיבה לאופטימיות, אבל כאמור, הפינה הזו מטרתה להסתכל על חצי הכוס המלאה, וזו נקודה שאפשר לציין כחיובית במשחק. * הטעות של דודו. אומנם טעות מצערת ואף אפשר לומר מטומטמת. אבל צריך לקחת הכל בפרופורציות. זו אינה טעות של אי יכולת, או כושר משחק גרוע. זוהי טעות אנוש שקוראת להרבה שעורים טובים מדודו, ואני חושב שמהסיבה הזו גם דודו הסכים להתראיין אחרי המשחק הזה, בעוד שאחרי משחקים אחרים בהם ספג גולים שבאשמתו, הוא לא הסכים. טעות כזו היא כתוצאה מחוסר ריכוז זמני והרבה ביש מזל, אבל לא מאי יכולת של שוער לתפקד. אני מקווה ומאמין שטעות כזו היא מקרית ולא תחזור אצל דודו יותר, יש לציין שפרט לגול השטותי הזה, בפעמים המועטות שבית"ר הגיעה לכדי מצב הבקעה דודו לא איבד את עשתונותיו כתוצאה מהטעות ועצר כל כדור. *אופטימיות לכל תושבי המדינה. היום הוא יום קשה וכואב. כואב מאוד. מי שעקב קצת אחרי סיפורו של אילן וסיפורה של טיסה אס.טי.אס 107, והיה יכול לראות איזה בחור מצוין היה אילן רמון, וכמה חברי הצוות אהבו אותו והעריכו אותו. התפוצצותה של המעבורת קולומביה היא אמנם טרגדיה נוראה אבל אני בטוח שדווקא טרגדיה זו, שהלוואי ולא היתה קוראת, תדחף את ישראל לשליחת אוסטרונאוט נוסף לחלל ולהשתתפות יותר רצינית של ישראל בחקר החלל. אני מודה שאומנם אני מטבעי בן-אדם אופטימי מאוד, אבל ביום כזה אפילו לי קצת קשה לי להיות אופטימי. לכל מי שיש מה לומר ולהוסיף מוזמן.
שלום לכולם. בפינה של אופטימיות יש צורך לומר מילים טובות ושמחות, וקשה לי ביום כזה לדבר על דברים שמחים מכל בחינה שהיא. זה יום עצוב מאוד, ולכן אני גם לא משתמש באמוטיקונים כלשהם, אבל צריך לזכור, שמטרתה של האופטימיות היא לשמור על תקווה ולהביא קצת אושר דווקאברגעים הקשים ביותר של אדם. אני יודע אמנם שפורום זה הוא פורום של מכבי חיפה, אך בעקבות הטרגדיה הנוראה שקרתה היום למעבורת "קולומביה" ועליה אילן רמון, הרשיתי לעצמי להוסיף בפינת האופטמיות עוד סעיף אחד שקשור למדינת ישראל ותושביה בכלל, ולא רק לאוהדי מכבי חיפה. *הבהרה: בגלל האירועים היום, הצטרפתי למשחק רק מהדקה ה 30, ואף פיספסתי את הגול. אם למישהו יש משהו לשנות\ להוסיף\ לתקן בדברי הוא מוזמן. בפינתנו היום: * מכבי חיפה שלטה במשחק באופן מוחלט, במרביתו. בית"ר ירושלים כמעט ולא הגיע להזדמנויות משמעותיות המשחק, רובו ככולו היה בשליטה חיפנית. ישנם שיגידו שזו לא סיבה לאופטימיות, אבל כאמור, הפינה הזו מטרתה להסתכל על חצי הכוס המלאה, וזו נקודה שאפשר לציין כחיובית במשחק. * הטעות של דודו. אומנם טעות מצערת ואף אפשר לומר מטומטמת. אבל צריך לקחת הכל בפרופורציות. זו אינה טעות של אי יכולת, או כושר משחק גרוע. זוהי טעות אנוש שקוראת להרבה שעורים טובים מדודו, ואני חושב שמהסיבה הזו גם דודו הסכים להתראיין אחרי המשחק הזה, בעוד שאחרי משחקים אחרים בהם ספג גולים שבאשמתו, הוא לא הסכים. טעות כזו היא כתוצאה מחוסר ריכוז זמני והרבה ביש מזל, אבל לא מאי יכולת של שוער לתפקד. אני מקווה ומאמין שטעות כזו היא מקרית ולא תחזור אצל דודו יותר, יש לציין שפרט לגול השטותי הזה, בפעמים המועטות שבית"ר הגיעה לכדי מצב הבקעה דודו לא איבד את עשתונותיו כתוצאה מהטעות ועצר כל כדור. *אופטימיות לכל תושבי המדינה. היום הוא יום קשה וכואב. כואב מאוד. מי שעקב קצת אחרי סיפורו של אילן וסיפורה של טיסה אס.טי.אס 107, והיה יכול לראות איזה בחור מצוין היה אילן רמון, וכמה חברי הצוות אהבו אותו והעריכו אותו. התפוצצותה של המעבורת קולומביה היא אמנם טרגדיה נוראה אבל אני בטוח שדווקא טרגדיה זו, שהלוואי ולא היתה קוראת, תדחף את ישראל לשליחת אוסטרונאוט נוסף לחלל ולהשתתפות יותר רצינית של ישראל בחקר החלל. אני מודה שאומנם אני מטבעי בן-אדם אופטימי מאוד, אבל ביום כזה אפילו לי קצת קשה לי להיות אופטימי. לכל מי שיש מה לומר ולהוסיף מוזמן.
