ה מ כ ש פ ה
New member
"אבל הייתי צריכה להשאיר אותך במים"
אפיזודה מציאותית וחביבה לרגל שבוע הספר – "אבל הייתי צריכה להשאיר אותך במים; לפחות כך הייתי טובעת, בלי לזכות בזעזוע מוח." לפני כשנתיים גלש עמנו בפורומים העוסקים ב - BDSM איש מקסים בניק "סאורון", חלקכם אולי זוכרים אותו כי הוא כתב סיפור פנטזיה ארוטי בהשראתי הנקרא "מפגש במעמקים" הכולל מפגש שונה ומיני בין אלפית לבן אנוש. הסיפור הוקדש למכשפה ופורסם בכל הפורומים (שהיו קיימים אז) ואף זכה באחד מהם בפרס ראשון בתחרות כתיבת סיפורים. לימים הפך האיש לסופר אמיתי הקורא לעצמו בשם "ח. קוגל" ועתה הוא מפרסם ספר בהוצאת חמד של ידיעות אחרונות הנקרא "ארמדין - חרב אלף הראמות". חובבי ספרי הפנטזיה, טולקין ודומיו ואף מעריכי ספרות של מדע בדיוני, עשויים להתאהב בספר שכתב. (בהמשך ההודעה קטע קצר ממנו). את הספר ניתן למצוא בימים אלו בדוכן של ידיעות אחרונות בשבוע הספר העברי, המתקיים בין ה – 9 ל – 19 ביוני בכל רחבי הארץ. גם הסופר עצמו יהיה באחד הדוכנים. עוד אודות הספר ניתן לקרוא באתר הבא: http://www.geocities.com/saoron2000/ עוד אודות שבוע הספר והדוכן הקרוב לביתכם בלינק הבא: http://168.143.89.160/sefer2004/content/aa/A1/index.htm הערה לקוראי ההודעה שלי: שרשור זה נפתח בידיעת הסופר ובעידודו, הערה זו נכתבת בשל חשיפת כינויו בפורומים לצד פרטים מזהים אודותיו בתוכן ההודעה. קטע קצר: " גייבור, מצידו, בלע מים בכמויות, ועשה מאמצים אדירים להגיע לסירה. כוחם של הגלים הלכו וגברו על כוחה של האלפית; היא לא תוכל להחזיק בקשת זמן רב."קדימה!" האיצה בו האלפית הרעשנית. מלבד מלרטון, לא עשתה דבר שיועיל לו לעלות אל הסירה. הנער אחז בקשת בשתי ידיו, והחל לצמצם את המרחק בינו לבין הדופן האחורי. האלפית משכה בכל כוחה. ידו השמאלית כבר תפסה בחלקו העליון של הדופן. דרוש רק עוד מאמץ קטן! שרירי גופו נמתחו עד לקצה גבול היכולת, בעודו מרים את עצמו מהמים, מניף את רגלו השמאלית מעל לדופן, דוחף את גופו פנימה ומתגלגל אל תוך הסירה, שמייד הוכתה על-ידי גל זועם בעוצמה חסרת רחמים. האלפית נהדפה על הנער המותש והעצבני, בדיוק כשזה ניסה לקום, והוא, אינסטינקטיבית, דחף אותה מעליו בגסות – מפגיש את ראשה עם דופן העץ. גייבור השתעל כשניסה לנשום. הוא רכן על ארבע גפיו, הקיא את המים שהצטברו בריאותיו, אסף אוויר והשתדל להתעשת במהרה. "תודה, וכל הכבוד על נסיון ההצלה," עקצה אותו האלפית בלשונה החדה, בזמן ששיפשפה את ראשה החבול, "אבל הייתי צריכה להשאיר אותך במים; לפחות כך הייתי טובעת, בלי לזכות בזעזוע מוח."
אפיזודה מציאותית וחביבה לרגל שבוע הספר – "אבל הייתי צריכה להשאיר אותך במים; לפחות כך הייתי טובעת, בלי לזכות בזעזוע מוח." לפני כשנתיים גלש עמנו בפורומים העוסקים ב - BDSM איש מקסים בניק "סאורון", חלקכם אולי זוכרים אותו כי הוא כתב סיפור פנטזיה ארוטי בהשראתי הנקרא "מפגש במעמקים" הכולל מפגש שונה ומיני בין אלפית לבן אנוש. הסיפור הוקדש למכשפה ופורסם בכל הפורומים (שהיו קיימים אז) ואף זכה באחד מהם בפרס ראשון בתחרות כתיבת סיפורים. לימים הפך האיש לסופר אמיתי הקורא לעצמו בשם "ח. קוגל" ועתה הוא מפרסם ספר בהוצאת חמד של ידיעות אחרונות הנקרא "ארמדין - חרב אלף הראמות". חובבי ספרי הפנטזיה, טולקין ודומיו ואף מעריכי ספרות של מדע בדיוני, עשויים להתאהב בספר שכתב. (בהמשך ההודעה קטע קצר ממנו). את הספר ניתן למצוא בימים אלו בדוכן של ידיעות אחרונות בשבוע הספר העברי, המתקיים בין ה – 9 ל – 19 ביוני בכל רחבי הארץ. גם הסופר עצמו יהיה באחד הדוכנים. עוד אודות הספר ניתן לקרוא באתר הבא: http://www.geocities.com/saoron2000/ עוד אודות שבוע הספר והדוכן הקרוב לביתכם בלינק הבא: http://168.143.89.160/sefer2004/content/aa/A1/index.htm הערה לקוראי ההודעה שלי: שרשור זה נפתח בידיעת הסופר ובעידודו, הערה זו נכתבת בשל חשיפת כינויו בפורומים לצד פרטים מזהים אודותיו בתוכן ההודעה. קטע קצר: " גייבור, מצידו, בלע מים בכמויות, ועשה מאמצים אדירים להגיע לסירה. כוחם של הגלים הלכו וגברו על כוחה של האלפית; היא לא תוכל להחזיק בקשת זמן רב."קדימה!" האיצה בו האלפית הרעשנית. מלבד מלרטון, לא עשתה דבר שיועיל לו לעלות אל הסירה. הנער אחז בקשת בשתי ידיו, והחל לצמצם את המרחק בינו לבין הדופן האחורי. האלפית משכה בכל כוחה. ידו השמאלית כבר תפסה בחלקו העליון של הדופן. דרוש רק עוד מאמץ קטן! שרירי גופו נמתחו עד לקצה גבול היכולת, בעודו מרים את עצמו מהמים, מניף את רגלו השמאלית מעל לדופן, דוחף את גופו פנימה ומתגלגל אל תוך הסירה, שמייד הוכתה על-ידי גל זועם בעוצמה חסרת רחמים. האלפית נהדפה על הנער המותש והעצבני, בדיוק כשזה ניסה לקום, והוא, אינסטינקטיבית, דחף אותה מעליו בגסות – מפגיש את ראשה עם דופן העץ. גייבור השתעל כשניסה לנשום. הוא רכן על ארבע גפיו, הקיא את המים שהצטברו בריאותיו, אסף אוויר והשתדל להתעשת במהרה. "תודה, וכל הכבוד על נסיון ההצלה," עקצה אותו האלפית בלשונה החדה, בזמן ששיפשפה את ראשה החבול, "אבל הייתי צריכה להשאיר אותך במים; לפחות כך הייתי טובעת, בלי לזכות בזעזוע מוח."
) נריסתי בובה יש לי בשבילך איזה הסבר קטנטן גם אוהבתתתתתתתתתת
