פיל קולינס..

[Metheny]

פיל קולינס..

תמיד סקרן אותי לדעת למה הוא הצטרף לג'נסיס שהוא ידע מראש שאלה אנשים עם השפעות קלאסיות, וכפי שראינו לאן הוא הוביל את הלהקה, הוא לא היה מת כל כך על החומר של הלהקה. לא היה לו יותר פשוט להצטרף ללהקת בלוז או ג'אז, מה שנראה שיותר עניין אותו. לא שיש לי משהו נגד מה שהוא עשה. להיפך אני מאוד אוהב את המוסיקה של ג'נסיס איתו וגם שלו לבד. אבל זה מוזר לי קצת שהוא הצטרף אליהם וגם נשאר. ומה שיותר מדהים אותי זה איך הוא הצליח בכל זאת להתמודד עם זה בצורה כזאת מצויינת, למרות שההשפעות שלו לא היו קלאסיות. מישהו יכול להבין את זה?

 

[Yudokolis]

למיטב הבנתי

מה שאתה עושה כאן זה מה שנקרא ניתוח בדיעבד. זה כמו לשאול למה סטיבן שפילברג התחיל את הקריירה שלו עם סרטי הרפתקאות לילדים, אם מה שהוא באמת רצה לעשות זה סרט בשחור לבן על השואה. אנשים עוברים דברים בחיים, ונקודת המבט שלהם ותחומי העניין שלהם משתנים. קולינס היה המתופף של ג'נסיס, וכמתופף היו מעט מאוד להקות שיכלו לאתגר אותו יותר מג'נסיס. אני לא חושב שסוגיית ההשפעות הקלאסיות הייתה רלוונטית - השאלה הייתה האם זה מאתגר, קשה, מעניין, מתוחכם יפה ומרגש. לגבי מה יותר עניין אותו, אני חושב שאתה שוב קצת חוטא למציאות, ומתעלם מהרכב הפרוג-פיוז'ן שקולינס עצמו עזר בהקמתו Brand-X. קולינס, שלא יהיה ספק, אהב פרוג, אהב לנגן פרוג ואהב להיות חלק מהרכב פרוג. זה לא שהוא חיכה מהרגע הראשון להזדמנות כדי להפוך את ההרכב ללהקת פופ דלוחה. אבל כשזה הגיע, הוא התחיל להתגלגל לכיוון אחר, מוסיקלית, יחד עם נטישת עמדת התופים ומעבר לעמדת מנהיג הלהקה. השאלה איך הוא התמודד עם החומרים גם נראית לי תמוהה משהו - איזה מתופף פרוג אתה מכיר בדיוק שהתיפוף שלו הושפע מבאך או סטראווינסקי? למיטב זכרוני, אגב, תפקידי התיפוף אצל מוצרט ובארטוק אינם מרשימים במיוחד... מתופפי פרוג, בהכללה, אולי שאבו כמה קונספטים רעיוניים ממוסיקה קלאסית, אך בסך הכל הם יותר שואבים מרוק מאשר ממוסיקה קלאסית, וזה דיי הגיוני בהתחשב בכך שלסט תופים אין שום קשר למוסיקה קלאסית. מקצבים מוזרים, למקרה שזו הייתה כוונתך, זה ממש לא המצאה של המוסיקה הקלאסית. להפך.

 

[Metheny]

לפי מה שהוא אומר בראיונות...

הוא אמר שהוא לא כל כך אהב את החומר של ג'נסיס בתקופה הזאת. בן-אדם צריך לאהוב את סוג המוזיקה שהוא עושה לא? אז למה לא ללכת להרכב ג'אז?

 

[RamiSun]

טו אז אולי הוא פשוט,

מצא הרכב מאתגר עם חברה בסדר ופרנסה ופוטנציאל לפירסום וניגן בכייף וכל הזמן חשב לעצמו "אני עוד אכבוש אותם". ובסוף גם הצליח.

 

[מורנא007]

ובכל זאת פיל קולינס

גם בתקופה הפופית שלו (עם ג'נסיס) יצר להיטים שהיו מושפעים מפרוג, או פרוג-פופ. לדוגמא האלבום Genesis - genesis.

 

[Glorendil]

חלקו של פיל קולינס בג'נסיס

יש לדעתי נטיה לתת לפיל קולינס יותר אשמה/קרדיט ממה שבאמת מגיע לו על הכיוון שג'נסיס פנתה אליו. ב-Trick Of The Tail ג'נסיס שמרה על ציביונה הפרוגי למרות עזיבתו של פיטר גבריאל, וזאת מכיוון שהכותב המשמעותי באלבום הזה היה טוני בנקס הקלידן. באלבום הבא, Wind And Wuthering, התחזקה דווקא השפעתו של מייק רת'רפורד הבסיסט. ניתן להבחין בהבדל בין השניים אם מקשיבים לשירים One For The Vine של טוני בנקס (הטוב באלבום, לעניות לדעתי) ול-Your Own Special Way של מייק רת'רפורד (שיר קיטש רע, הגרוע באלבום לעניות דעתי). האלבום הזה היה חלש בהרבה מקודמו (אם כי עדיין לגמרי לא רע). ואז עזב סטיב האקט הגיטריסט, והשלושה עשו את And Then There Were Three. כן, סביר שלפיל קולינס היה חלק בכיוון אליו הם הלכו, אבל הוא לא היחיד שהכתיב את הכיוון, ואני תוהה עד כמה הוא באמת היה דומיננטי בעניין.

 

[orbiti]

משום מה

תמיד חשבתי שאת הרעיון לקטעים כמו ריקוד על הר געש ולוס אנדוס נתן האקט, אין בסיס למחשבה הזאת?

 

[Glorendil]

יכול להיות

בהחלט יכול להיות. לא אמרתי שטוני בנקס כתב והלחין את הכל. למיטב ידיעתי כל חברי הלהקה היו שותפים לכתיבה וההלחנה. אמרתי רק שהוא היה דומיננטי יותר.