פיילוט

[dhp7]

פיילוט

מחר אני מקליט פיילוט ראשוני להגשת מוסיקה, (הצגת השירים, פטפטת קלה וכו') ורציתי לדעת אם יש למי מכם, אנשי המקצוע וחובביו, טיפים לקריינות מוצלחת, ו\או רק לפיילוט מוצלח, בתור התחלה. זכור לי במעורפל כי פורסם בזמנו בפורום רדיו בנענע קובץ word, עם עצות כאלו, אם יש למישהו משהו בסגנון, אשמח מאוד. תודה תודה

 

[נועם פורר]

אני אנסה לעזור... ../images/Emo13.gif

בראש ובראשונה, אתה מוזמן לעיין במאמר שכתבתי, העוסק בשאלה "איך שדרן טוב צריך להיות". טיפים לקריינות טובה ונכונה תוכל למצוא במאמר שכתב בזמנו עופר להב (Gרר). זכור: תהיה עצמך! אל תנסה לחקות אף שדרן אחר, אבל אתה מוזמן תמיד לקחת עצות מחברייך השדרנים...

בהצלחה! נשמח לקבל עדכונים!

 

[עופר להב Gרר]

ועוד טיפונת

מעבר לכל הדברים הרגילים שנדרשים מקריין, מילה או שתים לגבי פיילוט. לא כתבת (וחבל) אם מדובר בפיילוט שאתה מכין את המתכונת שלו מראש או שאתה אמור להגיע לתחנה ולהגיש תוכנית שמישהו ערך ורק להשמיע את המוזיקה ולדבר קצת. במידה ואתה מכין את התוכנית - הייתי מציע לא לכוון גבוה מדי, במיוחד אם אתה חסר ניסיון. אל תנסה להביא את הברקת חייך או להרים קונספט תובעני כי אלף - בדרך כלל זה לא מה שמחפשים, בדרך כלל הם בסך הכל רוצים לשמוע איך אתה נשמע בשידור רגיל, ושידור רגיל כשמו כן הוא... רגיל. ובית - יש את מירב הסיכויים שבשידור תובעני מדי שדורש עוד יותר איכויות הגשה מאשר שידור רגיל ובתוספת הפקטור של הלחץ - אתה תישמע צולע וחבל. במידה ואתה לא מכין את התוכנית - עדין הייתי מציע תמיד לבוא מוכן עם שלושה ארבעה דברים לדבר עליהם ולא להשאיר את זה לאילתור תוך כדי כי בהתרגשות של הפיילוט קשה להתחיל לאלתר. תנסה עד כמה שאפשר לעשות "חזרה" על הדברים שאתה אומר, כלומר אם אתה מדבר על האינטרו אז תשמע אותו ב-PFL ותגיד את מה שאתה רוצה להגיד על הרקע של האינטרו כדי לראות שזה יושב טוב מבחינת הקצב והתיזמון. מומלץ מאד לקחת איתך בקבוק מים קטן לאולפן כי בהתרגשות של הפיילוט בדרך כלל הפה מתייבש ורוצים מדי פעם לשתות משהו. תיזהר רק מהבקבוקים האלה מהפלסטיק... יש להם נטיה להתכווץ ואז להשתחרר בקול תרועה גדול בדיוק בזמן שהמיקרופון פתוח... והכי חשוב - תשתדל להנות!

 

[עופר להב Gרר]

אה ועוד דבר אחרון

אם אתה לא רגיל לציוד שם - תבקש איזה רבע שעה עשרים דקות להתאמן. זה דבר מאד מקובל!

 

[dhp7]

תודה,

בהתחלה היה נוראי, ניסיתי ללכת לפי משהו שערכתי מראש, אבל לא הצלחתי להתמקד, כתבתי לי יותר מדי חומר, יותר מדי נקודות. שכחתי את כל העצות, הייתי לחוץ, הרגשתי כאילו יש לי חומוס עם גרגירים בתוך הראש במקום מוח, נאלמתי דום בכל פעם שהאור האדום נדלק, והקרוסים פשוט לא הצליחו, אפילו היו לי טעויות בעברית (ובדיבור היומיומי כמעט לעולם אין לי טעויות, אני אפילו נשמע מליצי מדי לפעמים..) אבל מה, אחרי שעה ומשהו חזרתי לעצמי, התרגלתי לstuderים האיומים האלה ול-cue האוטומאטי שלהם, התחלתי להנות, ולזרום (כמה שאני שונא את המילה הזו, פה היא מתאימה בהחלט), ובכל זאת לא הקלטתי, אני חושב שאני עדיין לא מוכן אפילו להקלטה ראשונית. יהיו עוד ניסיונות. אני נחוש למדי תודה על על העצות!

 

[נועם פורר]

../images/Emo13.gif

אין סיבה להתרגש. באמת. יתרון עצום של המדיה הרדיופונית, ועל זאת יעידו אנשים רבים ששידרו בטלוויזיה ועברו לרדיו (ואת הקונספט הכללי על דבריי לקחתי מהאוטוביוגרפיה של דן שילון, ששידר שנים רבות בטלוויזיה הישראלית - ובשנות ה- 80' עבר לגלי צה"ל) הוא שברדיו אתה שולט על כל השידור. אין במאי, אין מפיק, אין תאורן, אין צלמים. זה רק אתה, המיקרופון שלך והיכולות שלך. אף אחד לא רואה אותך (מלבד המשועממים שצופים בשידורי המצלמות באתר של התחנה שלך

) ואף אחד לא יודע מה קורה ברגע שהמיקרופון שלך נסגר! ברדיו אתה משדר לאנשים שרוצים להאזין לך, או לאנשים שממש במקרה זיפזפו לתחנה שבה אתה עתיד לשדר. אני לא יודע מה בדיוק נוהל הקלטות הפיילוטים באולפני גל"צ, אבל אני הייתי ממליץ לך להקליט פיילוט אחד, להאזין לפיילוט הזה, ללמוד מהטעויות ומהשגיאות שלך (וכאלו יש תמיד!), ואז להקליט פיילוט נוסף - שיהיה הרבה יותר מלוטש מהראשון - ולשלוח לאחראית על התוכניות. בהצלחה!