פיטורי עורך דין
שלום
לפני כשנתיים קיבלתי סיוע משפטי בעקבות הכרתי כנכה המקבל מהמוסד לבטוח לאומי קצבת צמיתה בגובה 100% עם אובדן כושר 75 אחוז
מאז ועד היום מונו לי במשפט 2 עורכי דין שלצערי אינני מרוצה מייצוגם מאחר ואינם בקיאים כלל בתיק.
מצד שני אין לי טרוניה כנגדם מאחר והם מקבלים פרוטות על הפעולות הנדרשות בתיקי הדי סבוך,ומין הסתם לא למדו אותו מספיק .
מדובר בפרדוקס,שכן בתיק מיוחד שיש בו הרבה פרטים,ועורכי הדין לא שולטים בפרטי התיק אפילו במובן הצר,
והיחידי שמכיר היטב את הפרטים הוא אני,התובע.
מחד,אמנם איבדתי את כושרי לעבוד,אך ניחנתי מאידך ביכולות קוגניטביות , (אך מודה שאין לי השכלה משפטית פורמלית),אני יודע להתנסח בכתב,ובעיקר בע'פ,ויודע לנהל חקירה בבית משפט.
קיבלתי לפני כשנתיים פטור סטטוטורי מאגרת משפט על תביעה אזרחית יחסית גדולה,וכן ייצוג ללא תשלום,מאחר ומונה לי סנגור מהסיוע,אך ברצוני כעת,לאחר מספר פשלות שנעשו ע'י 2 עורכי דין שייצגו אותי,לייצג עצמי בחקירת הנתבע העיקרי בתיק,ולייצג עצמי בשלב הסיכומים שנקבע שיהיו סיכומים בע'פ.
הדילמה העיקרית שניצבת בפני היא סוגיית הפטור מאגרה שניתנה לי בזמנו באופן אוטומטי (גובה הפטור היה כ 18,000 שקלים-תביעה אזרחית)
1.הנתונים האובייקטיביים לעניין חוסר יכולתי להשתכר נשארו-מאחר ואני נכה צמית
2.אין לי גם היום רכב בדיוק כמו אז,אשר שוויו עולה על 5000 שקלים,וברשותי ציוד אישי בבית,(אלקטרוניקה) בשווי 7,000 שקלים,ותו לא.
3.חשבון הבנק שלי מוזן מזה עשרות שנים מקצבת נכות כללית ומעזרה חלקית בתשלום חלק מתשלום שכר דירה חודשי שאני משלם ,ואני עובד מספר שעות זעום בשבוע בעבודה המכניסה לי כ 1500 שקלים לחודש בממוצע. סך כל הכנסתי כולל עבודה וקצבאות,עומדת ע'ס 4700 שקלים,מהן אני משלם כאמור שכר דירה,ומממן את כל מה שסובב את חיי בצנעה.
4.אין לי כל תכנית חיסכון מזה שנים רבות (מעל 25) ואין ברשותי כל נכס כמובן מאחר ואת הזכויות בדירתי הקודמת העברתי לילדיי ולגרושתי לפני מעל עשור
קראתי היום את סעיף 14 ה' ושם מוזכר כמי שזכאי לפטור-מי שמקבל גמלת הבטחת הכנסה-אך אין איזכור למקבלי קצבת נכות מלאה לצמיתות.
הייתי מעוניין לדעת
1.מדוע נכים לא מאוזכרים עם הזכאים לפטור מיידי מאגרה,
2.וגם האם במידה ואפטר את המייצג שלי,יש סיכוי כי יחייבו אותי בפטור מאגרה שקיבלתי בתחילת התהליך ?
מצרף את הקטע שאליו מתייחסות השאלות
14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
(ה) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).
(ו) לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.
(ז) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ח) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
(ט) ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
(י) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק."
תודה לכם
שלום
לפני כשנתיים קיבלתי סיוע משפטי בעקבות הכרתי כנכה המקבל מהמוסד לבטוח לאומי קצבת צמיתה בגובה 100% עם אובדן כושר 75 אחוז
מאז ועד היום מונו לי במשפט 2 עורכי דין שלצערי אינני מרוצה מייצוגם מאחר ואינם בקיאים כלל בתיק.
מצד שני אין לי טרוניה כנגדם מאחר והם מקבלים פרוטות על הפעולות הנדרשות בתיקי הדי סבוך,ומין הסתם לא למדו אותו מספיק .
מדובר בפרדוקס,שכן בתיק מיוחד שיש בו הרבה פרטים,ועורכי הדין לא שולטים בפרטי התיק אפילו במובן הצר,
והיחידי שמכיר היטב את הפרטים הוא אני,התובע.
מחד,אמנם איבדתי את כושרי לעבוד,אך ניחנתי מאידך ביכולות קוגניטביות , (אך מודה שאין לי השכלה משפטית פורמלית),אני יודע להתנסח בכתב,ובעיקר בע'פ,ויודע לנהל חקירה בבית משפט.
קיבלתי לפני כשנתיים פטור סטטוטורי מאגרת משפט על תביעה אזרחית יחסית גדולה,וכן ייצוג ללא תשלום,מאחר ומונה לי סנגור מהסיוע,אך ברצוני כעת,לאחר מספר פשלות שנעשו ע'י 2 עורכי דין שייצגו אותי,לייצג עצמי בחקירת הנתבע העיקרי בתיק,ולייצג עצמי בשלב הסיכומים שנקבע שיהיו סיכומים בע'פ.
הדילמה העיקרית שניצבת בפני היא סוגיית הפטור מאגרה שניתנה לי בזמנו באופן אוטומטי (גובה הפטור היה כ 18,000 שקלים-תביעה אזרחית)
1.הנתונים האובייקטיביים לעניין חוסר יכולתי להשתכר נשארו-מאחר ואני נכה צמית
2.אין לי גם היום רכב בדיוק כמו אז,אשר שוויו עולה על 5000 שקלים,וברשותי ציוד אישי בבית,(אלקטרוניקה) בשווי 7,000 שקלים,ותו לא.
3.חשבון הבנק שלי מוזן מזה עשרות שנים מקצבת נכות כללית ומעזרה חלקית בתשלום חלק מתשלום שכר דירה חודשי שאני משלם ,ואני עובד מספר שעות זעום בשבוע בעבודה המכניסה לי כ 1500 שקלים לחודש בממוצע. סך כל הכנסתי כולל עבודה וקצבאות,עומדת ע'ס 4700 שקלים,מהן אני משלם כאמור שכר דירה,ומממן את כל מה שסובב את חיי בצנעה.
4.אין לי כל תכנית חיסכון מזה שנים רבות (מעל 25) ואין ברשותי כל נכס כמובן מאחר ואת הזכויות בדירתי הקודמת העברתי לילדיי ולגרושתי לפני מעל עשור
קראתי היום את סעיף 14 ה' ושם מוזכר כמי שזכאי לפטור-מי שמקבל גמלת הבטחת הכנסה-אך אין איזכור למקבלי קצבת נכות מלאה לצמיתות.
הייתי מעוניין לדעת
1.מדוע נכים לא מאוזכרים עם הזכאים לפטור מיידי מאגרה,
2.וגם האם במידה ואפטר את המייצג שלי,יש סיכוי כי יחייבו אותי בפטור מאגרה שקיבלתי בתחילת התהליך ?
מצרף את הקטע שאליו מתייחסות השאלות
14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל דין החייב בתשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף, רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לא יאוחר מחמישה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5, ובתביעה נגזרת רשאית החברה שבשמה מוגשת התביעה הנגזרת, להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה לא יאוחר מחמישה עשר ימים ממועד אישור התביעה כתביעה נגזרת.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
(ה) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג).
(ו) לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול, במקום להתייצב לדיון, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט.
(ז) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ח) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
(ט) ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
(י) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק."
תודה לכם